תביעה נגד רופאי שיניים בגין טיפול שיקומי לקוי

הטענות בכתב התביעה ביום 11.1.22 הגיש התובע כתב תביעה כנגד ד"ר כמאל אבראהים- רופא שיניים, אשר טיפל בתובע מאז שנת 2007.

התובע פנה בתלונה למשרד הבריאות כיוון שסבר שקבל טפול רשלני ונשלח לבדיקה אצל ד"ר גוטמכר, מומחה לשקום פה ושקום לסתות בבית החולים רמב"ם, אשר מצא ליקויים בשיניים שונות אצל התובע.

על פי הפסיקה, בתביעות שעניינן רשלנות רפואית ישנה חשיבות רבה לצרוף חוות הדעת כיוון שעצם קיומו של נזק עקב טפול רפואי, אין בו כדי להעיד בהכרח על קיומו של אשם (ראה ע"א 8693/08 ‏ ‏יצחק הרמן נ' ד"ר עמוס שטרנברג (29.12.2010)) .

...

על פי האמור ברע"א 6552/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' א.לוי השקעות ובניין בע"מ (נבו 02.12.2020): "במקרים שבהם לשם הכרעה בטענת ההתיישנות נדרש בירור עובדתי אשר חופף לבירור שייעשה ממילא במסגרת הדיון בתביעה לגופה – קיימים אינטרסים שעניינם הוא יעילות הדיון וחסכון במשאבים המצדיקים את דחיית ההכרעה בסוגיית ההתיישנות עד לבירור התביעה גופה. כך למשל, במקרה בו לשם הכרעה בטענת ההתיישנות יש צורך לחקור עדים אשר ממילא צפויים להעיד בעת בירור התביעה לגופה או להציג מסמכים אשר צפוי כי ישמשו כראיות גם בהמשך ההליך, יהיה זה משום בזבוז של משאבי המערכת השיפוטית כמו גם משאבי הצדדים להביא ראיות אלה פעמיים במסגרת הליך שיפוטי אחד. משכך, וחרף התכליות של מוסד ההתיישנות המעודדות דיון מקדמי בטענת ההתיישנות, במקרים שבהם תיפגם היעילות הדיונית בשל ההכרעה המקדמית בטענת ההתיישנות – יש להימנע מכך, ולדון בטענת ההתיישנות בהמשך ההליך במסגרת בירור התביעה לגופה." אני סבורה כי ענייננו נופל למסגרת בו נדרש בירור עובדתי חופף של עילת התביעה עם עילת ההתיישנות, וכי חוות הדעת שיוגשו על ידי המומחים יוכלו לדייק את המועדים של הטיפולים והנזקים שנגרמו בגינם, ככל שנגרמו, ולפיכך לא ניתן בעת הזו להחליט כי התביעה התיישנה.

בנסיבות העניין אני סבורה כי יש לאפשר לתובע לתקן את מחדלו.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה למחיקה על הסף של התביעה עקב אי הגשת חוות דעת רפואית ומאפשרת לתובע להגיש חוות דעת רפואית מטעמו בתוך 45 ימים מהיום.

גם לאחר הטיפול השני התובעת המשיכה לסבול מכאבים בלתי נסבלים בשיניים, אולם הנתבע 1 לא השיב לפניותיה והיא נאלצה לקבל טפול מרופאה אחרת ולבטל את השיקים שמסרה לו. התובעת טענה שהיא הסכימה לניקוי שיניים בלבד ובעקבות הטיפול הרשלני שהעניק לה הנתבע 1 נגרמו לה נכות צמיתה ונזקים כספיים בגין טפולי שיניים שעברה ואשר היא עתידה לעבור וכן להפסדי שכר לעבר ולעתיד והוצאות נילוות נוספות.

לטענתם, התובעת הגיעה למרפאת הנתבע 1 בעקבות פירסום טפול להשתלות שיניים, אולם היא לא נזקקה להשתלות וזה לא הטיפול שבוצע לה. כפי שמאשרת התובעת בתביעתה, מטרת הגעתה לנתבע 1 הייתה השגת "שיניים לבנות" וטפול זה מבוצע באמצעות התקנת כתרי זירקוניה, הוא הטיפול שבוצע לתובעת.

המומחה קבע שבפועל נימסר לתובעת שקום לקוי בכמה מישורים: אי התאמה לשיניים המאחזות; מרווחים קטנים מידי בין השיניים שלא מאפשרים נקוי וסגר לקוי בשל העדר מגעים על שיניים קדמיות.

המומחה קבע שהכתרת 14 שיניים היא קיצונית מבחינת הסרת חומר שן, אולם גם אם תכנית טפול זו הייתה נכונה, הרי שהיא בוצעה באופן לקוי כך שהשיניים הפכו דלקתיות באופן שהצריך טפולי שורש.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי כלהלן: כאב וסבל - 75,000 ₪ הוצאות רפואיות לעבר - 20,000 ₪ הוצאות רפואיות לעתיד - 75,200 ₪ הוצאות נסיעה ועזרת הזולת (עבר ועתיד) - 5,000 ₪ סה"כ נזק 175,200 ₪ כאמור התביעה כנגד הנתבעים מתקבלת ואני מחייבם בתשלום סכום הפצוי כמפורט לעיל בסך של 175,200 ₪.

...

לא מקובלת עלי גרסת התובעת לאשר התרחש החל משלב זה – לא סביר בעיני כי התובעת, בעודה ישובה על כיסא הטיפולים, מקבלת בין 15 ל- 19 זריקות הרדמה, כל פניה רדומות, היא עוברת פרוצדורה משמעותית שאין היא מודעת לה כלל לטענתה, וכל זה כשהיא סבורה שמדובר אך בניקוי שיניים - "כשיננית" (עמוד 6 שורות 1-21).

מכל מקום, המומחה אומת עם הנתונים במסמך זה במסגרת חקירתו הנגדית והסביר, הסבר מקובל ומקצועי, מדוע אין לאמץ את הקביעות המפורטות בו ועדותו של המומחה מקובלת עלי (עמוד 14 שורות 14-33).

סיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי כלהלן: כאב וסבל - 75,000 ₪ הוצאות רפואיות לעבר - 20,000 ₪ הוצאות רפואיות לעתיד - 75,200 ₪ הוצאות נסיעה ועזרת הזולת (עבר ועתיד) - 5,000 ₪ סה"כ נזק 175,200 ₪ כאמור התביעה כנגד הנתבעים מתקבלת ואני מחייבם בתשלום סכום הפיצוי כמפורט לעיל בסך של 175,200 ₪.

בחוות דעת זו קבע המומחה מטעם התביעה כי: "סיום תקופת הטיפול במרפאתו של ד"ר אלכסנדר קוסנר היה מצב השיניים והפה של המתרפא גרוע יותר מזה שהגיע עמו. מספר שיניים לא ידוע נעקר, הוחדרו שתלים בעמדות לא טובות, הכתרים הותקנו עם איטום לקוי, השקום בטיפולי השורש בלסת העליונה והתחתונה נעשו בצורה לקויה ורשלנית... עקב הטיפול הלקוי שקבל המתרפא ע"י ד"ר קוסנר היתדרדר המצב הדנטאלי ויהיה על המתרפא לבצע את הטיפול מחדש בעלות גבוהה יותר, בסבל רב יותר שייערך זמן רב יותר". המומחה העריך את עלות התיקון המשקם לו זקוק התובע בסך כולל של 111,600 ש"ח. עוד טוען התובע בכתב התביעה, כי הנתבע כלל לא ביצע צלומי הדמיה טרם הבדיקה לצורך תיכנון תכנית הטיפול המתאימה, לא ניהל רשומה רפואית מלאה וזאת בנגוד לחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996 וזאת בנגוד לנהלי משרד הבריאות, ואף לא שמר מסמכים מהותיים כמו טופס הסכמה לבצוע הטיפולים ותוכנית טיפולים מאושרת חתומה על ידי התובע.

גרסה זו מנסה לקצר את התקופה ולקרבה למועד הגשת התביעה, ברם אינה מתיישבת עם האמור בכתב התביעה ובחוות דעת מומחה התביעה וממילא שאינה נתמכת בכל ממצא אובייקטיבי כגון רישום רפואי, על הופעת הכאבים והתלונות לראשונה "בשלהי 2018". אדרבא, מהראיות שצרף התובע בעצמו עולה כי כבר ביום 7/4/2013 עת טופל במרפאת בית הסוהר ע"י רופא שיניים (ד"ר סימיון חייקין), התלונן התובע על "ניידות קלה של גשר החרסינה בלסת העליונה". (נספח ה' לראיות התביעה).

לסיכום נקודה זו- בנסיבות דנן, עוד בשנת 2013 היה לתובע מעל ומעבר "לקצה חוט" על מנת לפעול להגשת התביעה ומיצוי זכויותיו נגד הרופא המטפל, בהנחה כי היה מתחקה אחר זהות הרופא הנכון, שכן עוד בכתב התביעה גורס כי הכאבים מהם סבל תוצאת הטיפול, היו מנת חלקו באופן קבוע ורצוף לאורך כל תקופת הטיפול ברם מאז שהסתיים ב-2/13 ועד מועד הגשת כתב התביעה ב-8/20 חלפו למעלה משבע שנים.

...

ב) התביעה הוגשה ביום 30/8/2020 בעוד שלראיות התביעה צורפו אסמכתאות על טיפולים שבוצעו בשנים 2012-2013 בלבד, ללא כל קצה ראיה לטענה לפיה התובע המשיך לעבור טיפולים במרפאה עד שנת 2015 כנטען על ידו, ומשכך ובחלוף למעלה משבע שנים בהתייחס לשנים 2012-2013, התביעה התיישנה ודינה להידחות גם מהטעם הזה.

בנסיבות אלו, באתי למסקנה כי לא התקיימו בעניינו של התובע התנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה הנוהגת בכל הנוגע לתחולת כלל "הגילוי המאוחר", אשר יש בכוחו להאריך את תקופת ההתיישנות.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי התובע לא צלח להוכיח את היריבות מול הנתבע דנן וגם אילו היה צולח להרים את נטל השכנוע בעניין זה, עדיין דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ושיהוי ניכר.

לאור המסקנות אליהן הגעתי לעיל, הריני לקבוע כי דין התביעה להידחות.

ביום 27.2.2018 הגיש התובע תובענה זו כנגד נתבעים 1 ו- 2, ובה בקשה לשורת סעדים, לכסוי נזקיו המיוחדים והכלליים, בעקבות הטיפול הרפואי הרשלני, לטענתו שניתן לו. ביום 7.8.19, לאחר שנמצאה רשומה רפואית חלקית ממרפאת תדהר, ובה מתועדים שמות הרופאים המטפלים, אושרה בקשת התובע לתיקון כתב תביעה והוספת נתבעים 3 ו-4, וכן את נתבעות 5 ו-6, שהתובע סבר כי ביטחו את נתבעים 3 ו-4 בביטוח אחריות מקצועית תקף.

ואולם כאשר הוצגה לפניו תביעה שהוגשה נגדו בשנת ,2011 שבה הוא נתבע בבית משפט על ידי טכנאי שיניים, אשר ממנו הזמין עבודת שקום, טען ד"ר חנא תחילה כי המקרה אינו זכור לו; ובהמשך החקירה ניסה ליישב את הסתירה בגירסתו בכך שהכחשת טפולי השקום התייחסה למרפאתו הפרטית בקריות שניפתחה בשנת 2016, ולא לעבודתו בשנת 2011 במרפאתו בקריית שמונה בה עבד עם שני רופאים נוספים שיתכן שאחד מהם הוא שהזמין את העבודה (עמ' 140 לפרוטוקול, שורות 9-21).

לאור האמור קבע ד"ר גלייטמן בחוות דעתו כי "הבדיקה הקלינית וצילומי הרנטגן מעידים על שקום לקוי בגלל חוסר התאמה גדול מאוד. עוד צוין, כי חוסר ההתאמה של הגשר למבנים והמבנים הקצרים גורמים לגשר להשתחרר בקלות, לדלקות חניכיים, חוסר נוחות בשל היצטברות מזון וחוסר אפשרות לתחזוקה של השקום כל זאת בנגוד למצופה מרופא סביר". לסיכום, קבע המומחה, כי "הרשומה והשיקום אותו מסר ד"ר מז'ריצקי אינם עונים על הדרישות מהרופא הסביר, ויש צורך בהחלפתו" (סוף סעיף 4 לחוות הדעת, עמ' 22 למוצגי התובע).

...

מתוך כל האמור לעיל, מצאתי לאמץ את קביעת ד"ר גלייטמן ולהשית על נתבע 4 את מלוא עלות הטיפול המתקן.

סוף דבר אני מחייבת את נתבע 4 לשלם לתובע פיצויים בסכום של 209,000 ₪ בתוספת הוצאות שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4%, וכן החזר אגרה כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום.

התביעה כנגד נתבעים 2, 3, 5 ו- 6 נדחית.

מבוא התובע יליד 1963, פנה אל נתבע 1 שהנו רופא שיניים כללי לצורך טפול ושקום השיניים בפיו (להלן: "הנתבע").

עפ"י העובדות המפורטות בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית של התובע, התובע פנה אל הנתבע במהלך שנת 2013 לצורך טפול שקום של הפה.

משלא נסתרה חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, ומשהתובע לא נחקר בסוגית הרשלנות, אין לי אלא לאמץ את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש המשייכת רשלנות לנתבע בכמה מישורים: תיכנון לקוי של תוכנית הטיפול.

סה"כ גובה הנזק הנו: החזרת עלות הטיפול הכושל - 50,000 ₪ עלות הטיפול והשיקום - 240,000 ₪ כאב וסבל והוצאות - 160,000 ₪ __________________ סה"כ - 450,000 ₪ סוגיית הכסוי הבטוחי כזכור, הנתבע לא שלח הודעת צד ג' כנגד המבטחת.

...

התביעה לפיכך כנגד הנתבעת 2 הראל – נדחית.

לאור המייל השגוי שהטעה את ב"כ התובע הקודמת ולאור מצבו של התובע, אינני עושה צו להוצאות לטובת הנתבעת 2, והתביעה כנגדה נדחית ללא צו להוצאות.

התביעה מתקבלת נגד נתבע 1.