מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה נגד צלם אירועי בר מצווה בגין הפרת חוזה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות המבקש ערך חגיגת בר מצוה לבנו באולם שמחות שבבעלות המשיבים.
לאחר עריכת הארוע הגיש המבקש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות כנגד המשיבים, במסגרתה תבע פיצויים בסך 30,000 ש"ח בגין הפרת הסכם.
בסוגיית מנות הילדים נקבע כי אין להעדיף את גרסת המבקש על פני גרסת המשיבים, בהעדר ראיה מוצקה לגבי מספר האורחים שהשתתפו בארוע ומספר שולחנות הילדים שניפתחו בו. בסוגיית הצלם נקבע כי ההסכם בין הצדדים קבע שלמשיבים אין אחריות לכשלים בצלום והם משמשים רק כגורם מקשר בין מזמין הארוע (המבקש) לבין הצלם.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ובפסקי הדין שניתנו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות ועל ידי בית המשפט המחוזי, סבורני כי דין הבקשה להידחות, אף בלא צורך בקבלת תגובה.
נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות ודין התביעה שכנגד להדחות ולהלן אנמק: בכתב התביעה התובעים מבקשים לחייב את הנתבע לשלם להם את הסכום של 34,600 ₪ וטענו כי הזמינו מהנתבע צלום ארוע בר מצוה של הבן שהתקיים ביום 25.6.2015 (להלן הארוע) בהתאם להזמנה שצורפה לכתב התביעה.
התובעים טענו כי ב -30.8.2015 צפו בחלק הראשון של הסרט וכבר מהדקה הראשונה ניכר חוסר המקצועיות של הנתבע שהחליט לשים שיר של אובדן "תשמור על העולם ילד" בתחילת סרט של שמחת בר מצוה ולכן ביקשו לשנות את השיר, דבר שלא קרה.
התובעים טענו כי איכות הצלום הייתה גרועה וכי ניכר חוסר המקצועיות בצלום של הנתבע שצילם את גבו של הצלם הנוסף ואת ראשיהם של המשפחה עוד טענו התובעים כי לאחר עבודה קשה של חתן בר המצווה ונסיעות מרובות לצורך הקלטות וחזרות על הריקוד ותשלום לרקדניות לא ניתן לצופת בכניסה המפוארת, שיר וריקוד של חתן בר המצווה כי רובו "נחתך בצלום". התובעים טענו כי רמת הצלום של הבר מצוה הייתה ירודה, איכות הצלום גרועה וכי רואים קפיצה של הצילומים מהרחף למצלמה השנייה.
בנוסף התובעים מבקשים לחייב את הנתבע לשלם להם עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם בסכום של 18,600 ₪, פיצוי על הפרת הסכם בסכום של 10,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.
עוד טען הנתבע כי התובעים שילמו לו את כל הסכום שנותר ללא כל טענה או תביעה וכי התובעים מסתמכים על חוזה כאשר כל התביעה לא תעלה על הסכום שניסגר בו. בנוסף הנתבע הגיש נגד הנתבעים תביעה שכנגד בסכום של 10,000 ₪ בטענה כי לאור התביעה המופרכת וחסרת הבסיס כנגדו לאחר 7 וחצי שנים, נפגע שמו הטוב ולכן הוא מבקש פיצוי.
אוסיף כי אומנם הארוע הוא מתאריך 25.6.2015 והתביעה הוגשה ביום 15.6.2022 אולם השהוי הרב בהגשת התביעה, שהוגשה 10 ימים לפני תום תקופת ההתיישנות של 7 שנים וזאת ללא כל הסבר ולאחר שיתרת התמורה בסך 2,000 ₪ שולמה כבר ביום 29.3.2016 ולאחר שלא צורפה כל פנייה או דרישה או תלונה כנגד הנתבע לאחר מועד זה, פועל לחובתם של התובעים.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להידחות ולהלן אנמק: בכתב התביעה התובעים מבקשים לחייב את הנתבע לשלם להם את הסכום של 34,600 ₪ וטענו כי הזמינו מהנתבע צילום אירוע בר מצווה של הבן שהתקיים ביום 25.6.2015 (להלן האירוע) בהתאם להזמנה שצורפה לכתב התביעה.
עיינתי בקטעים הנבחרים בסרטון שהוצגו בדיון ואיני מקבלת את הטענות כי הסרטון צולם רק מלמעלה מהרחף או רק מהצד שכן בקטעים שהוצגו נראים האנשים באופן ברור, כניסת המשפחה וחתן בר המצווה נראית בבירור, הבן של התובעים - חתן בר המצווה נראה בסרטון ליד הרקדניות באופן ברור ולא רק הרקדניות כפי שנטען, הטענה כי כל הסרטון מצולם מהראש וכי הריקוד מצולם ממרחק של קילומטר וכי הראש של הבן נראה חתוך אינה מתקבלת שכן הריקוד נראה באופן ברור בסרטון מכל הכיוונים לרבות הרגליים של הרוקדים וגם ריקוד האם וחתן בר המצווה נראה בבירור ולא מצולם מהגב בלבד כפי שנטען.
טענה זו נטענה בעלמה ללא כל הוכחה ומשכך דינה להידחות.
סוף דבר: אני מורה על דחיית התביעה וכן, מורה על דחיית התביעה שכנגד.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

כללי לפניי תביעה כספית בסך 26,037 ₪ שעניינה טענות להפרת הסכם בלעדיות שנחתם בחודש יולי 2019 בין התובעים, צלמים במקצועם, לבין הנתבעת, המפעילה אולם אירועים הידוע בשם "גרייס". בהסכם התחייבה הנתבעת להמליץ על התובעים בפני לקוחות האולם באופן בלעדי וזאת בתמורה לתשלום כספי בסך 42,000 ₪ בתוספת מע"מ לשנה, אשר ישולם ב-10 תשלומים שוים החל מיום 1.8.2019.
אשר על כן, בחודש יולי 2019 ובמקביל לחתימת ההסכם עם התובעים חתמה הנתבעת על הסכמים נוספים עם צלמים אחרים כדלקמן: משה דהן לצילום ארועי בת מצוה וימי הולדת; קרן בן עמי לצילומי מגנטים והתובעים כאמור לצילום חתונות.
מכאן, שחל בעניינינו כלל הפרשנות נגד המנסח.
משנקבע שהנתבעת הפרה את ההסכם, עליה להשיב לתובעים את התמורה ששולמה על ידם, וזאת בהתאם לסעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
...
ביום 1.1.20 התקיימה פגישה נוספת בין הצדדים, שבה נציג הנתבעת הודה שהנתבעת שגתה בכך שלא העבירה את פרטי מזמיני האירועים באופן שוטף והתחייבה לעשות כן. לטענת התובעים, הנתבעת לא קיימה התחייבותה זו, ולכן בסופו של דבר נשלחה הודעה על ביטול ההסכם.
סבורני שדי בכך כדי לקבוע שהנתבעת הפרה את ההסכם עם התובעים.
אשר על כן, אני מורה לנתבעת להשיב לתובעים שיעור של 50% מהתמורה ששולמה על ידי התובעים, קרי השבה בסך של 7,371 ₪.
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 8,671 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ההסכם ביום 6.7.2016 (אור לראש חודש תמוז תשע"ו) נכרת בין הצדדים הסכם לקיום ארוע (בר מצווה) ביום 9.10.2016 (ז' תשרי תשע"ז) באולם "מונדיאל" ברחוב בית הדפוס 13 באיזור התעשיה גבעת שאול בירושלים (אולם המופעל על ידי הנתבעת).
ביום הארוע כאשר היה התובע בדרכו לאולם, הוא קיבל עידכון טלפוני מהצלם ומהתקליטן (שהגיעו מוקדם יותר כדי להתמקם) כי בשני האולמות המופעלים על ידי הנתבעת באותו מבנה מיתקיים כנס התעוררות לעשרת ימי תשובה של סמינר לבנות.
בכתב ההגנה נטען כי רוב העובדות הנטענות בכתב התביעה מוסכמות "אך הם יוצגו באור אחר". אלה הם עקרי ההגנה: בסעיף 3 לכתב ההגנה נטען: "מזמין כנס התשובה נידרש מראש לסיים את הכנס לפני שעת ההתחלה האמורה של הבר מצווה. למרות האמור הכנס התארך במעט.". בסעיף 6 לכתב ההגנה נטען: "הנתבע הביע את צערו בפני התובע על התעכבות הכנס בכשעה.". בסעיף 7 לכתב ההגנה נטען: "ארוע הבר מצווה החל בכשעה איחור אך בסופו של דבר הכל היתנהל למופת עם מס משתתפים מלא לשמחת בעלי הארוע ואורחיהם". בסעיף 8 לכתב ההגנה נטען: "לאור האמור אין הנתבע רואה לנכון לזכות את התובע למעט פיצוי סמלי מועט בשביל תחושתו הטובה של הלקוח". לכתב ההגנה לא צורפו נספחים.
מדובר בפעולה מכוונת (לא תקלה, כח עליון או כיו"ב) אשר מהוה הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים והלכה למעשה פגעה אנושות במימוש כוונותיו של התובע בעת חגיגת בר המצוה של בנו.
...
נוכח קיומם של שני דיונים, תוך שמחדלה של הנתבעת הוא שגרם לקיום הדיון הראשון, תוך שלנתבעת לא היתה הגנה של ממש מפני התביעה ותוך שגם טענות הנתבעת נמצאו לא מהימנות, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט (כולל אגרת המשפט) בסך כולל של 2,000 ₪.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 8,750 ₪ (בהתאם לסעיפים 29(א)-(ב) לעיל) בתוספת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
בפרט אני קובע כי התובע פטור מתשלום סך של 4,250 ₪ שנדרש על ידי הנתבעת ו/או מטעמה כיתרת התמורה בגין האירוע.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2012 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

תביעה בגין הפרת זכות יוצרים ופגיעה בפרטיות.
התובעת ערכה מסיבת בר מצוה לבנה באולם האירועים המכונה white אותו מפעילה הנתבעת.
במקרה זה חל סעיף 35(ב) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן – חוק זכות יוצרים) לפיו: "ביצירה שהיא דיוקן או צלום של ארוע משפחתי או של ארוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם הוסכם אחרת". לא הוצג בפני הסכם לפיו נקבע בין הצלמת לתובעת אחרת, ומכאן, שהתובעת , כמזמין הצלום, היא בעלת זכויות היוצרים.
...
אני מקבל את עדות התובעת באשר לנזק שנגרם לה. התובעת לא ביקשה ולא רצתה שתמונתה תעטר את עמוד השער בעיתון בתפוצה ארצית.
סיכומו של דבר.
לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים, בהם הנזק שנגרם לתובעת, היחסים שבין הצדדים, חוסר תום לבה של הנתבעת והרווח שצמח לה בשל הפרסום, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך של 25,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו