תביעה נגד פרופורציה ניתוח אף בגין נזקי גוף

בפני תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף.

לאחר שעברתי על סיכומי הצדדים להלן פסק דיני: דין התביעה להיתקבל, אך הפצוי הכספי אותו דורשת התובעת נראה בעיני מופרז ולא פרופורציונאלי לנתוני התיק ואין בדעתי לקבלו.

אני מסכים לחלוטין עם מסקנות פסק הדין שם כי השארת חפץ בגוף חולה בניתוח אינה מתקבלת על הדעת ואולם בנסיבות תיק זה מדובר היה בתובעת שיש לה כאבים עקב הישארות המחט והדבר זיכה אותה בפצוי הולם יחד עם ראשי נזק נוספים.

התובעת הגישה את תביעתה שנים רבות לאחר המקרה ואף לא טענה טענות כאלו או אחרות כנגד המנתח ואף עשתה ניתוח נוסף על ידו.

...

דין התביעה איפוא להתקבל ולתובעת מגיע פיצוי.

עם זאת יש לפצותה בשים לב לעובדות המקרה כפי שהוצגו בפני וגם לעובדה שהתובעת נמנעה מצירוף חוות דעת רפואית כלשהי ביחס לתביעה ועל כן אני מפצה אותה בשים לב לכל האמור לעיל בראש הנזק האמור והמבוקש על ידה אשר הוכר על ידי בנסיבות תיק זה בסך של 35,000 ₪.

סכום זה תשלם הנתבעת לתובעת באמצעות ב"כ תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

מבוא לפניי תביעת התובע יליד 18.02.63, מכונאי עצמאי שעיסוקו בתיקון אופנועים, בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה ביום 26.10.09, שעה שרכב על אופנועו (להלן: "התאונה").

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, מבטחת השמוש באופנוע בו נהג התובע.

מימצאי בדיקת ההדמיה, כפי שעולה מאישורו הדגימו בין היתר, "... רושם לתהליך טנדינוטי ללא עדות לקרע ברור...". ד"ר מוזס המליץ על היתערבות ניתוחית, וכן על "... פעילות לפי כאב ויכולת, תוך המנעות ממאמץ גופני, נשיאת משקל, הרמת היד מעל גובה הכתף והמנעות מפעילות הגורמת להחמרה בתלונות". לציין, שמר גינת במקצועו מכונאי אופנועים, עובד בעבודה פיזית, וכרגע אינו מסוגל לשוב לעבודתו הפיזית.

כך באופן פרופורציונאלי מדובר על ירידה של 5% בתיפקוד הכתף אשר אינה מקבילה לנכות תפקודית כוללת בשיעור של 25%.

...

סבורני, כי לא היה לתובע צידוק רפואי לסגור את העסק בגין מגבלותיו עקב התאונה, וכי אין די בכך שסבר כי אינו מסוגל לשוב לעבודה כמכונאי.

שוכנעתי כי בחודשים הראשונים שלאחר התאונה נזקק התובע לעזרה מוגברת של בני משפחתו, שהלכה ופחתה במרוצת הזמן.

סיכום להלן סיכום נזקי התובע: הפסד השתכרות מלא לעבר- 58,099 ₪ הפסד השתכרות חלקי לעבר- 210,277 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד- 200,448 ₪ אובדן הפרשות מעביד לפנסיה- 48,000 ₪ עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד- 20,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעה לטיפול רפואי- 10,000 ₪ נזק לא ממוני- 25,082 ₪ סה"כ 571,906 ₪ סוף דבר לפיכך, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 571,906 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.21%, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק-הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

התביעה שלפני הוגשה כנגד הנתבע - מי שביצע את הניתוח בפועל ועל כן אחראי באופן ישיר לנזקים שנגרמו לתובעת- וכנגד הנתבעת -מכוח אחריותה השילוחית למעשיו ו/או מחדליו של הנתבע.

כך למשל, היא אינה יכולה ללבוש כל בגד אלא רק כאלה שאינם מבליטים את הפגמים וחוסר הפרופורציה בפלג גופה העליון בעקבות עוות שדיה.

עמדת בית המשפט העליון לעניין הפגיעה באוטונומיה אינה אחידה ולמעשה ישנן שתי גישות: בע"א 4576/08, 5019/08 עטרה בן צבי נ' פרופ' יהודה היס [בנבו- 2012] (להלן: "בן צבי") קבע המשנה לנשיאה א' ריבלין באשר לתיחומה של הפגיעה באוטונומיה כי: "ככל שהתביעה היא לנזק בגין פגיעה באוטונומיה אין צורך כי המטופל יוכיח שהיה מסרב לטפול אילו היה מקבל את מלוא המידע הרלוואנטי לגביו, ואף אין צורך להראות כי נגרם למטופל נזק גופני. הפצוי שנפסק בראש נזק זה משקף אך ורק את הפגיעה באוטונומיה – ואינו חופף לנזק שייתכן כי נגרם בעקבות הטיפול עצמו." באשר למהותה של הזכות לפצוי עקב הפגיעה באוטונומיה ורמת הפצוי קבע: "אני סבור, עם זאת, כי התיחום הנידרש צריך שיעשה לא באמצעות תיחום חומרתו וממשותו של הנזק כי אם בדרך של תיחום הפגיעה. שומה על בתי המשפט לפתח מערכת של איזונים, המיוחדים ומותאמים לראש הנזק של פגיעה באוטונומיה, שהראשון שבהם הוא תיחום הפגיעה המזכה בפצוי; רק פגיעה בליבּה של זכות הבחירה, "ב'גרעין הקשה' של זכות האדם המקדשת את האוטונומיה" ע"א 4576/08, 5019/08 עטרה בן צבי נ' פרופ' יהודה היס [פורסם בנבו] (26.2.2012) כאמור בהילכת ברוריה צבי) ובעניין מהותי תזכה את התובע בפצוי משמעותי.

...

טענות הנתבעת: דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ו/או שיהוי ניכר בהגשתה, שכן הניתוח בוצע בשנת 2008, ואילו התביעה הוגשה אך בשנת 2016.

טענות הנתבע: התביעה התיישנה - הניתוח בוצע בשנת 2008 בעוד התביעה הוגשה רק בשנת 2016, קרי שמונה שנים לאחר קרות האירוע המזיק לכאורה, משכך כאמור התביעה התיישנה ודינה להידחות מטעם זה בלבד.

יחד עם זאת למעלה מן הצורך אציין כי התובעת לא הוכיחה כי לטיב היחסים שבין הנתבע לנתבעת הייתה השפעה על ההחלטה אם בצע את הניתוח אצל הנתבע דווקא ולכן וגם מטעם זה דין טענה זו להידחות.

ההודעה לצד ג: בהינתן כל האמור והתוצאה אליה הגעתי - אינני צריכה להידרש להודעה לצד ג ששלחה הנתבעת כנגד הנתבע והיא נדחית להידחות.

סוף דבר: התביעה וההודעה לצד ג' נדחות.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 7210-09-18 לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל התובע: פלוני הנתבעים: 1. פרופורציה פי. אם. סי. בע"מ 2. יעקב בר 3. עתידים מד בע"מ החלטה

תמצית העובדות וטענות הצדדים המדובר בתביעה שעניינה ניזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו, בשל טפול רפואי רשלני בבצוע ניתוח באפו.

...

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות בסעיף 87 (ט) "לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט". לתובע אין את הזכות להגיש חוות דעת חלופיות כרצונו, גם אם הגיע למסקנה שחוות דעת אחרת תשרת טוב יותר את עניינו.

בנסיבות שפורטו, שקילת השיקולים המנחים מביאה למסקנה שאין להיעתר לבקשה.

אחר כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

תביעה זו עניינה ניזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו, בשל טפול רפואי רשלני המתבטא בניתוח אף אלקטיבי שעבר התובע.

עצם הטיפול הרפואי, ללא הסכמה מדעת הוא התרשלות המזכה בפצוי "במקרים מן הסוג העומד לדיון, יתבטא הנזק בעיקר בתגובתו הנפשית והרגשית של התובע לכך שנעשה בגופו טפול רפואי ללא הסכמתו מדעת...בהערכת גובה הפצוי בגין נזק זה, עשויה להיות חשיבות לחומרת ההפרה של החובה לקבל את הסכמתו המודעת של החולה בטרם בצוע הטיפול בו...המדובר בנזק אשר מעצם טיבו קיים בו היבט סובייקטיבי דומינאנטי...מדובר בפגיעה בזכות יסוד, אשר מחייבת קביעת פיצוי הולם, להבדיל מפיצוי סמלי...". (ראו: עניין דעקה).

התובע בחר לכלול בתביעתו שני גופים נוספים, את פרופורציה אשר הנה המוסד אליו פנה התובע במסגרתו עבד ונתן את הייעוץ ד"ר בר ואת עתידים המוסד במסגרתו בוצע הניתוח.

פרופורציה מדגישה עוד שטענות התובע מופנות כנגד ביצוע הניתוח בלבד, הוא לא הציג חוות דעת המייחסת לה אחריות כלשהיא והתביעה כנגדה טורדנית.

...

סוף דבר – הנתבע-2 ישלם לתובע סך של 70,000 ₪ בתוספת הוצאות חוות דעת של ד"ר דביר ושכר עדותו, בהתאם לחשבוניות שתוצגנה.

התביעה נגד פרופורציה ונגד עתידים נדחות.

התובע ישלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות בסכום כולל של 12,000 ₪.