עניינה של התביעה בתמצית הוא בטענת המבקשת, כי פלאפון שינתה את תנאי ההסכם לגבי תכנית שעלותה החודשית עמדה על סך של 79 ₪, ואשר כללה דקות שיחה ומשלוח סרטונים ללא הגבלה, לצד חבילת גלישה בנפח מוגבל של GB3 שבמיצויה נעצרת אפשרות הגלישה.
המבקשת ביקשה לייצג את: "כל לקוחות פלאפון אשר חייבה אותם במהלך שבע השנים שלפני יום הגשת בקשה זו ועד יום מתן פסק דין בתובענה, בגין שירות גלישה ברשת האנטרנט, החורג מנפח הגלישה עליו הוסכם בהסכם ההיתקשרות, מבלי שקבלה את הסכמתם המפורשת לכך; לחילופין מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע הגדרה אחרת לקבוצה".
המבקשת עתרה למספר סעדים וביניהם צו עשה, המורה לפלפון להשיב לחברי הקבוצה את הסכומים שגבתה בגין שירות גלישה ברשת האנטרנט, החורג מעבר לנפח הגלישה עליו הוסכם, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית ממועדי החיוב ועד ההשבה בפועל.
יתרת ההטבות הבלתי מנוצלות - בתוך 30 ימים ממשלוח אישור פלאפון על נתוני מימוש ההטבות וככל שתיוותר יתרה שלא מומשה, ובכפוף לאישור בית המשפט, תיתרום פלאפון שוברים דיגיטאליים בכמות השווה ליתרת ההטבות הבלתי מנוצלת לעמותות המנויות בהסדר הפשרה, בהקצאה הולמת ליחס הביקוש מצדן.
אמנם, המבקשת לקחה על עצמה סיכון מה בניהול תובענה זו ואולם, דרכה בהרבה מובנים היתה סלולה הן בהנתן פסק הדין בעיניין סלקום אשר הווה אבן דרך בפרה זו והן בהנתן הליך בו נקטה המדינה כנגד פלאפון בו חוייבה בעיצומים כספיים בשל היתנהלותה בנסיבות שעמדו לדיון כאן.
...
סוף דבר
לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם ובכפוף לתיקונים כמפורט לעיל.
אני קובעת התיק לתזפ ליום 1.11.23.
אני קובעת התיק לתזפ ליום 1.8.24.