בתביעתם, עותרים התובעים לחייב את הנתבעת 1 גב' ל' שם-טוב (להלן גם: "שם-טוב") והנתבע 2 מר מ' לייבל (להלן גם: "לייבל") לפצות אותם בסך חצי מיליון ₪ בגין הפגיעה בשמם הטוב וכן למתן צו עשה להסרת פרסומים וצו מניעה קבוע שימנע פרסומים דומים בעתיד.
עוד טוען הנתבע כי לתובעים לא נגרם נזק ואף לא הובאו ראיות מטעמם בנושא זה. לכן, יש לדחות את התביעה נגדו מאחר והוא אינו אחראי על הפרסומים המיוחסים לו ואין מדובר בלשון הרע או שמא חלה הגנת "אמת דברתי". החלטות התובעים הן רגישות ובאינטרנט קיימים פרסומים רבים של הורים שנפגעו מהחלטותיהם.
לעניין פירסום זה, לא נעלמה מעיניי העובדה לפיה בתוכן הפירסום אוזכר הנתבע אך בגוף שני עת נכתב "העיתונאי מוטי לייבל נמצא כרגע...". ברם, לא מצאתי באמור כדי לגרוע מהמסקנה לפיה הפירסום נעשה על-ידיו.
...
הנתבעת טוענת מנגד, בין השאר ובעיקר, כי יש לדחות את התביעה נגדה.
גובה הפיצוי הכולל המגיע לתובעים יועמד על סך 220,000 ₪ לפי החלוקה הבאה:
הנתבעים ישלמו לתובעת 1, ביחד ולחוד, סך 10,000 ₪.
הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים 3-2 סך 25,000 ₪ (יחד 50,000 ₪).
הנתבע ישלם לכל אחד מהתובעים 3-2 סך 75,000 ₪ (יחד 150,000 ₪) ולתובעת 4 ישלם סך 10,000 ₪.