תביעה נגד משכיר דירה בגין ליקויים בנכס

במענה טענה התובעת, כי התביעה כאן הוגשה בענין הפרת הסכם השכירות ודרישה לפצוי בגין הנזקים שנגרמו לנכס התובעת.

דיון והכרעה: ראשית, יש לבחון האם קיימת חפיפה בין ההליכים: התביעה הראשונה שהוגשה לבית המשפט היא התביעה הקטנה, אשר הוגשה ביום 26.5.2020 ועניינה טענות לנזקים שנגרמו לתובעים (שם) עקב הליקויים בדירה.

התביעה שלפניי הוגשה, כאמור, ביום 7.7.2020 והיא מיתנהלת נגד השוכרים ונגד הערבים כאשר במסגרתה יידרש בית המשפט להכריע בנוגע לחיוב הנתבעים בסך של 7,000 ש"ח בגין חודשי השכירות אפריל - מאי 2020 ופצוי בסך של 30,000 ש"ח בהתאם להסכמה על סכום הפצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם בשל הנזקים שגרמו השוכרים לדירה.

אם כן, התביעה הקטנה נוגעת לניזקי התובעים כתוצאה מהליקויים בדירה; התביעה כאן נוגעת לניזקי התובעת כתוצאה מביטול הסכם השכירות בטרם הסתיימה התקופה ובשל הנזקים שנגרמו לדירה; וההתנגדות נוגעת לניזקי התובעת, ככל הנראה, כתוצאה מהפרת ההסכם והנזקים הנטענים (מאחר והתיק מצוי בשלב הדיון בהתנגדות, לא הוצגה גרסת התובעת וטרם נטען בצורה ברורה בגין מה בוצעה ההמחאה אולם הדברים נלמדים מתוך הנטען בהליך שלפניי).

...

על כן אני דוחה את בקשת הנתבעים למחוק את התביעה.

סוף דבר: בהתבסס על ניתוח הדברים כאמור, אני מורה על עיכוב הדיון בהליך זה עד לאחר מתן פסק הדין בתביעה הקטנה ולאחר החלטה בהתנגדות.

לפניי תביעה של רוכש דירה לפיצויים בגין ליקויי בניה.

בהתנהגותו העצים התובע את הנזק ואת עומת הנפש שנגרמה לו. בע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.2.2005) (בפיסקה 16) קבעה כב' השופטת ע' ארבל בנוגע לפצוי בגין עגמת נפש בגין ליקויי בניה כי: "מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421)" בפסיקת הפיצויים בגין רכיב זה בעניינינו הבאתי בחשבון כי ליקויי הבניה בדירה משמעותיים, פגעו באיכות חייו של התובע ובני משפחתו ובמידת הנאתם מהנכס שרכשו במיטב כספם.

בנוסף טוען התובע כי במסגרת פסק הדין בתביעה שהוא הגיש נגד השוכר קוזז מתוך החוב של השוכר כלפיו סך של 3,500 ₪ בגין הליקויים שהיו ביחידה.

...

בנסיבות ענייננו, משניתנו לנתבעת הזדמנויות לתקן את הליקויים והתיקונים שבוצעו בידיה לא צלחו, ובהתחשב בפרק הזמן שחלף ממועד מסירת הדירה והיעדר האמון בין הצדדים, אני סבורה כי פקעה זכותה של הנתבעת לבצע את התיקונים בעצמה והתובע זכאי לפיצוי כספי עבור הליקויים בדירתו.

טענת התובע להפסד מהשכרה התביעה בראש נזק זה נדחית.

לפיכך אני מקבלת את טענת הנתבעת כי בהסכם עם המוכרת היא התחייבה לבנות יחידת דיור אחת.

עוד עתרו התובעים להורות לנתבעים למסור לידיהם את הדירה ולפצותם בגין ליקויי רטיבות שנתגלו בה. כפי שעולה מכתב התביעה, הצדדים התקשרו ביום 7.2.2018 בהסכם מכר לפיו רכשו התובעים מהנתבעים דירה ברחוב הסייפן 16, חיפה (להלן "הדירה").

עוד טענו הנתבעים, כי עשו כל שביכולתם על מנת לפנות את הדירה ומיהרו להגיש תביעת פינוי נגד השוכרת כבר ביום 2.1.2019.

בהתאם, נקבע בסעיף 12.3 להסכם השכירות כי "המשכיר יהיה רשאי להראות את המושכר לקונים או שוכרים עתידים שלוש פעמים בשבוע – בימי שני ורביעי בין השעות 18:00-20:00 ובימי שישי בין השעות 10:00-12:00 תוך הודעה מראש לשוכר". בנוסף, נרשם בסעיף 12.4, כי "המשכיר יהיה רשאי למשכן ו/או לשעבד ו/או למכור ו/או להעביר את המושכר כולו או חלקו... לפי שיקול דעתו הבלעדי וללא צורך בהסכמה כלשהיא מאת השוכר... אם יבוא מישכון, שיעבוד, העברה או פעולה כאמור, לא יהא בהם כדי לגרוע מזכויות השוכר עפ"י חוזה זה ולא להוסיף על התחייבויותיו על פיו". ההסכם מעגן, איפוא, את זכותם של הנתבעים להראות את הדירה לקונים פוטנציאליים ולמכור את הנכס במהלך תקופת השכירות.

...

אני קובע, אפוא, כי התובעים זכאים לפיצוי המוסכם בסך 171,000 ₪ מהנתבעים.

הצד השלישי תחוייב לשלם לנתבעים מחצית מאגרות ההודעה לצד שלישי וסך 6,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. סיכום לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 179,583 ₪.

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעים את אגרות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.

התובעת טוענת כי מדובר בנכס שעבר שפוץ מקיף טרם כניסתם של הנתבעים לנכס ולצורך השכרת הדירה לדיירים פוטנציאליים ולאור הליקויים הנטענים, נאלצה לשאת בעלויות השפוץ ופועל יוצא מכך לא יכלה להשכיר את הנכס לתקופה מסוימת בגינה דורשת לחייב את הנתבעים בחודש שכירות.

דיון והכרעה כפי שעולה מהתובענה, התובעת עותרת לחייב את הנתבעים בפצוי כספי בגין רכיבי הנזק שלהלן: הפסד חודש שכירות, תקוני שפכטל וצבע, החלפת צילינדר, תיקון שיש, פיצוי מוסכם והוצאות גבייה.

...

סוף דבר בנסיבות האמורות.

התביעה מתקבלת באופן חלקי.

כמו כן, הנתבעים יישאו בהוצאות אגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד –בשים לב כי התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד- בסך של 2,500 ₪ בלבד.

בתחילה ניתן נגד דובדבני פסק דין בהיעדר הגנה אולם בהמשך בוטל פסק הדין (בשל שאלות שנגעו לעניין ההמצאה, לאור כך שמשפחת דובדבני מתגוררת בארה"ב), ודובדבני הגישו כתב הגנה וכן תביעה שכנגד על סך 22,452 ₪.

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים החלטתי לדחות את שתי התביעות ולהלן יפורטו נימוקי: אני דוחה את טענת שונית לפיה נאלצה לעזוב את הנכס בגין ליקויים.

צודקת מישפחת דובדבני כאשר היא מפנה להתכתביות עם שונית, טרם עלו יחסי הצדדים על שירטון, במסגרתה כתבה שונית לגבי הנכס: "....אני יודעת שברגע שתפרסמו את הבית תהיה עליו היתנפלות...". צודקת מישפחת דובדבני בטענה לפיה תיכתובת זו אינה מתיישבת עם טענותיה של שונית בכתב התביעה לפיהן: "במהלך 8/22 פיניתי את הדירה ששכרתי מהנתבעים וזאת בגלל מצבו הירוד של הנכס עם מפגעים...". הוכח כי בסביבות חודש יוני 22 הודיעה שונית לדובדבני כי היא מבקשת לעזוב את הנכס טרם סיום שנת השכירות השנייה, בשל רצונה לעבור לבית אחר במושב.

...

שונית ביקשה להפסיק את השכירות טרם תום תקופת השכירות, ובין הצדדים התנהלה התכתבות ווטסאפ בעניין זה. בסופו של דבר יצאה שונית מהנכס בחודש 08/22, לטענתה ביום 10.08.22, מבלי שנמצא אז שוכר חלופי ובגין מצבו של המושכר בין הצדדים נתגלע סכסוך סביב יציאתה של שונית מהנכס טרם תום תקופת השכירות.

הדבר מתיישב גם עם ההודעה ששלח לשונית מר דובדבני מיום 28.06.22 לפיה הם מבקשים ששונית תשלם שכירות רק עד ליום 20.08.22 (בסופו של דבר גבו משונית תשלום עבור כל חודש אוגוסט).

נכון שנרשם בהודעה לשונית מיום 10.10.22 שמה שהופקד זה המינימום והם היו צריכים להפקיד יותר, אולם בסופו של דבר זה מה שהופקד.

לסיכום התביעה והתביעה שכנגד נדחות ללא צו להוצאות.