תביעה נגד מנהל הסדר חדלות פירעון

בית משפט השלום בבאר שבע עחדל"פ 56579-06-21 שטרית ואח' נ' בירון מרקוביץ ואח' עחדל"פ 55592-06-21 פנחס נ' עו"ד שרון בירון מרקוביץ – מנהלת ההסדר תיק חצוני: בפני כבוד השופט עידו כפכפי מערערים/נושים 1. יעקב שטרית 2. אפרת שיטרית 3. מגה 2000 פרינט אחזקות (2007) בע"מ 4. מגה 2000 פרינט ציוד הקפי בע"מ 5. טל פנחס ע"י ב"כ עו"ד אלי שימלביץ', עו"ד שי פישר משיבים 1. עו"ד שרון בירון מרקוביץ – מנהלת ההסדר 2. דוד דוד ציון (החייב) ע"י ב"כ עו"ד גלעד נרקיס 3. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום פסק דין

עניינם של הערעורים המאוחדים הוא הכרעת מנהלת ההסדר בתיק חדל"פ 5799-11-20 לדחות את תביעות החוב של המערערים, הן בטענה כי טענותיהם אינן ראויות להתברר במסגרת תביעת חוב והן מאחר ונסמכות הן על התחייבות שהחייב לא היה רשאי ליטול עת התחייב בעודו מצוי בהליך פש"ר. רקע וטענות הצדדים הרקע העובדתי פורט בפסק דיני מיום 14.2.22 בחדל"פ 5799-11-20, במסגרתו אושרה בקשת החייב להסדר נושים, למרות היתנגדות המערערים.

החייב טוען בתמצית כי מכר עסקיו למערערים אשר לא שילמו את התמורה ולא נטלו על עצמם את חובות העסקים, אשר מהוים את מרבית תביעות החוב כנגדו והובילו להליך הפש"ר בו נקט.

...

מסקנה זו סותרת את הנימוק כי יש לערוך בירור עובדתי.

יחד עם זאת, מקובלת עליי עמדת מנהלת ההסדר כי תחילה תוכרע הבקשה שתוגש ביחס לדירות.

למרות קבלת הערעור, אין מקום לחייב את מנהלת ההסדר בהוצאות, הן לאור היקף הטיעון המוגזם של המערערים, החוזר על עצמו פעמים רבות על בסיס אותן טענות ומסמכים, והן מאחר וטרם הוכרעה סופית תביעת החוב, שייתכן שיתברר כי דינה אכן להידחות.

כפי שיפורט להלן, פס"ד זה עוסק ביחסים שבין התובעים לבין הנתבע 4 בלבד, נוכח פס"ד שמחק את התביעה נגד הנתבעים 1+3 (בשל עיכוב הליכים נגדם עקב הליכי חידלות פרעון) ונוכח פס"ד שניתן נגד הנתבע 2 בהעדר הגנה.

ביום 7.4.20 נתקבלה בקשה מטעם הנתבע 3 לעיכוב הליכים נגדו, נוכח צו לניהול הסדר נושים שהוצא בעיניינו בתיק חדל"פ (שלום ראשל"צ) 24789-02-20.

עפ"י מיסמכי תיק חידלות הפרעון בעיניינה של הנתבעת 1, שצורפו לתצהירי עדי התביעה, הנתבע 4 אינו נזכר כדירקטור או כמנכ"ל או כמי שניהל בפועל את הנתבעת 1, אלא כ"משקיע מהותי בחברה (הנתבעת 1 – א.כ.) אשר הנו גם בעל מניות" [ראו "דוח ראשוני מטעם הנאמן הזמני" מיום 24.2.20 בתיק חדל"פ (מחוזי ת"א) 63197-01-20], שאף נחקר ע"י הנאמן הזמני.

...

סבורני שבעידן זה, שבו מתפרסמים פס"ד ברבים ולנצח (באינטרנט) ושבו לקוראים אין תמיד זמן או רצון לקרוא את כל פסה"ד, ראוי להציג מייד וכבר בפתיח את הפער (הגדול לטעמי) שבין מה שיחסו התובעים לנתבע 4 (גם לנתבע 4) במילים הראשונות של כתב התביעה, לבין מה שהם מייחסים לו בסוף המשפט.

הנתבע 4 הסביר (והסברו סביר, אפשרי ואני מקבלו בהיעדר ראיות סותרות) כי מאחר שחלק מעובדי הנתבעת 1 שנאלצו לסיים עבודתם אצל הנתבעת 1 עם כניסתה לחדלות פירעון חיפשו מקום עבודה חלופי, ומאחר שהנתבע 4 היה מעוניין בעובדים מיומנים בתחומם (ותחום העיסוק היה דומה), הוא בחר להעסיקם.

סיכום התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבע 4 הוצאות בסך 700 ₪ (החזר שכר שני עדי ההגנה שנפסק) וכן שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.

אך לאחרונה, בענין חדל"ת (מחוזי ת"א) 8847-12-19 מליבו בניה בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי מחלקת תאגידים, בפיסקה 46 (נבו 19.10.2023), התייחסתי לאפשרות לנהל הליך משפטי נפרד נגד חברה לה אושר הסדר נושים: "כידוע הסדר נושים דינו כדין חוזה בין החברה, הנושים, בעלי המניות וצדדים שלישיים הנוגעים בדבר (פר"ק (מחוזי ת"א) 7755-12-18 אל-אר דור ייזום ובנין בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי, בפיסקה 8 (נבו 7.11.2022); (פר"ק (מחוזי ת"א) 15930-09-19 כרמים שוקי הון (ניהול תיקי השקעות) בע"מ נ' סי.אף.בי.אייץ' ייצור ושיווק בע"מ, בפיסקה 41 (נבו 28.12.2021)). ברוח זו קבעה הסיפא לסעיף 350(ט) לחוק החברות (שעמד בתוקף בעת שאושר ההסדר דנן) כי מעת שאישר בית המשפט את הפשרה או ההסדר: "..

על כן, ובמילים אחרות, גם בהנחה (כטענת המבקשים) כי עילת התביעה הנטענת שלהם נגד החברה תיתגבש רק לאחר אישור הסדר הפשרה, הרי שאין בכך ולא כלום לענייננו, שכן החוב הנטען קשור בטבורו לאותה שורת אירועים שהתרחשו בחברה עובר לקריסתה ובטרם ניפתחו נגדה הליכי חידלות פרעון.

...

לדידה של החברה, בנסיבות אלה מושתקים אייזיק ופנסו מהגשת התנגדויות או הסתייגויות להסדר הפשרה, ובחירתם לעשות זאת בדרכים עקיפות מעוררת תהיות רבות אשר מובילות למסקנה שמדובר בניסיון לגרום להעדפתם על פני יתר הנושים תוך אדישות לפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מכך.

המסקנה האמורה יפה שבעתיים ביחס לאייזיק ופנסו אשר כבר הגישו תביעות חוב מטעמם מכח הערבויות האישיות שהעמידו השניים לחברה.

ברם, לא שוכנעתי כלל ועיקר כי החזקה האמורה נסתרה בענייננו.

סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשות נדחות.

גם מכתבו של עו"ד צוריאל לביא, אשר מונה למנהל הסדר בהליך חידלות הפרעון של עסקי הנאשם מעיד על היתנהלותו מעוררת הכבוד של הנאשם בהקשר זה. כך עולה מהמכתב שהנאשם לא היתנה את מהלכי מכירת העסקים במתן הפטר לחובותיו מכוח ערבויות, וכן על תרומתו לניהול העסקים תוך מיזעור הנזק לנושים בתקופת פקוחו של עו"ד לביא כמנהל הסדר (ענ/1).

במסגרת הסכם הגביה אף הוסכם כי לאחר פרעון יתרת החוב (בנכוי קנסות הפיגורים כאמור) תימחק תביעת חוב שהגיש פשמ"ג כנגד הנאשמת בהליך חידלות פרעון.

...

לאחר שבחנתי גם את הפסיקה אליה הפנו הצדדים, מצאתי אני להפנות למקרים הבאים, חלקם מבטאים את עמדת בית המשפט העליון/ בית המשפט המחוזי ביחס למתחמי ענישה מתאימים בנסיבות אותם מקרים שיש בהם כדי להשליך לענייננו: · עפ"ג (ת"א) 65772-10-21 אהוד ברונפמן נ' מדינת ישראל (21.2.2022); ת"פ (ת"א) 47374-02-19 מדינת ישראל נ' אהוד ברונפמן 47374-02-19 (13.9.2021): המערער הורשע על יסוד הודייתו בביצוע עבירות לפי סעיף 220 לפקודה לצד 2 עבירות לפי סעיף 418 ו – 2 עבירות לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

ראו עניין אוחנה פסקה 32, שם הפנה בית המשפט לע"פ 3927/16 מדינת ישראל נ' גרשון גיא בר זיו (23.2.2017) (להלן: עניין בר זיו): "מחקרים שנערכו ביססו את הקביעה כי אפקט ההרתעה הנלווה להחמרה בענישה הוא בעל משקל רב יותר בהקשר של עבירות אנשי ציבור ועבירות כלכליות, וזאת להבדיל מאפקט חלש יותר בהקשר של עבירות רחוב ואלימות (חגית לרנאו עבריינות ואכיפת חוק 67 (2016) והאסמכתאות שם). ממצא זה מובן ואינו מפתיע, שכן עבירות אנשי ציבור ועבירות כלכליות מתבצעות בדרך כלל על ידי אנשים נורמטיביים בעלי מעמד חברתי, והאפשרות של עמידה בפני חקירה פלילית, משפט ועונשי מאסר, מרתיעה יותר מטבע הדברים 'אדם מן היישוב', ובוודאי אדם בעל מעמד חברתי וציבורי, לעומת מי שמנהל אורח חיים עברייני ומקיים מגע מתמיד עם מערכת אכיפת החוק, ובפרט מי שכבר עבר את 'החוויה' של חקירה, משפט ומאסר". באשר לאפקטיביות הרתעת הרבים ציין בית המשפט בעניין בר זיו, תוך הפניה לע"פ 677/14 דני דנקנר נ' מדינת ישראל (17.7.2014) : "גם מי שאינו סבור כי הרתעת הרבים, אולי להבדיל מהרתעת היחיד, פועלת ככלל בעבריינות ה'קלאסית' של רצח, שוד ואונס, חבלה ודומותיהן ...יוכל לסבור כי יש לה סיכוי בעבירות כלכליות, מכל מקום של 'הצווארון הלבן'. המתכנן עבירות - או שמא נאמר 'מתחמן' - ושומע כי דינו עלול להיות מאסר, אולי יחשוב פעמיים". מבלי להתעלם מכך שהענישה היא בסופו של יום אינדיווידואלית, וגם תוך מתן משקל ממשי לזכויותיו הרבות של הנאשם, להסרת המחדל, לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות (שמשקלו מוגבל ביותר בנסיבות) וליתר הנסיבות אשר פורטו (האישיות, המשפחתיות, הרפואיות והכלכליות) ואף לכך שהנאשם נחקר על ידי חוקרים שאינם מוסמכים לחקור חשד לביצוע עבירות על פי חוק העונשין אך הואשם בעבירות אלה – מסקנתי היא כי אין מקום למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה בהעדר נטילת אחריות מצידו.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 14 חודשים.

בית המשפט המחוזי בירושלים חדל"ת 37613-07-23 מורן פרויקטים ויזמות בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: בקשה 75 לפני כבוד השופט אביגדור דורות בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח - 2018 תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט - 2019 ובעניין: ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד יוסף בכריה עו"ד ליזה חדש, מנהלת הסדר להליך חידלות פרעון ובעניין : ובעניין: י.ע.ז ואנשי העיר תמ"א 2 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לירן הופשטיין 1. מורן פרוייקטים ויזמות בע"מ 2. עוזרי שלמה מאיר ע"י ב"כ עו"ד רמי קוגן החלטה

לטענת היזם, ככל שיש לחברה ולמנהלת ההסדר טענות כספיות, פתוחה בפניהם הדרך להגיש תובענה כספית כנגד היזם.

...

היזם הגיש ביום 9.4.24 תגובה לתשובת החברה במסגרתה נטען כי הטעות המהותית המצדיקה עיון מחדש בהחלטה מבוססת על הטענה לפיה נקבע בהחלטה כי היזם התנהל בחוסר תום לב קיצוני ללא בסיס ראייתי וכי בבקשה לעיון מחדש הניח היזם בפני בית המשפט עובדות וראיות למכביר השוללות מסקנה זו. בין היתר נטען כי החברה איננה יכולה להשלים את הפרויקט במסגרת הליך חדלות הפירעון וכן כי היה מקום לזמן את רוכשי הדירות בפרויקט על מנת לשמוע את עמדתם ביחס לנזק שנגרם להם.

היזם לא הבהיר במסגרת הבקשה לעיון חוזר מדוע לא פירט את העובדות ולא כלל את המסמכים במסגרת תגובתו לבקשה, או במסגרת בקשה שיכול היה להגיש לאחר הדיון ואין לאפשר לו את פתיחת ההתדיינות מחדש לאחר מתן ההכרעה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי התקיימו התנאים המאפשרים לעשות שימוש בסמכות העיון מחדש ומשום כך, הבקשה נדחית.