תביעה נגד מלון אורכידיאה בגין הפרת חוזה

תניית הבוררות המתייחסת למחלוקות משפטיות שמקורן בהסכם - במובחן ממחלוקות הנוגעות לטיב ולאופן ביצוע עבודות הבנייה - מעוגנת בהוראת סעיף 256 להסכם בזו הלשון: "256. חילוקי דיעות בכל יתר העניינים, ללא יוצא מהכלל, הנוגעים לנושאי תיכנון, בניה וקבלנות לפי חוזה זה, לכריתתו של הסכם זה ו/או לביצועו ו/או לפרשנותו ו/או להפרתו ו/או לסעדים המוקנים לצד הנפגע בגין הפרתו של הסכם זה ו/או לכל הנובע ממנו, יובא להכרעתו של עו"ד ניטראלי ומוסכם המיתמחה בתחום המקרקעין והבניה, אשר זהותו תיקבע בהסכם הצדדים, כבורר דן יחיד". בחינת לשון תניית הבוררות מלמדת, כי הסכסוכים שהוסכם שיידונו בבוררות, עוסקים במחלוקות העלולות להתגלע ביחס לכריתתו של ההסכם, לאופן ביצועו, לפרשנותו, להפרתו, או לסעדים הנובעים מכך.

אף אינני מיתעלם מכך שבמקרה של ספק בדבר אומד דעת הצדדים לגבי פרשנות הסכם בוררות, יש לפרש את סמכות הבורר בהרחבה (ר' רע"א 772/94 דנאל יזום ופקוח (1990) בע"מ נ' אבנית פרופרטיס (אינטרנשיונאל) בע"מ (3.5.94); רע"א 8595/99 מלון אורכידיאה בע"מ נ' מינוסקין (6.9.00); ע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבנייה נ' ס.ע. רינגל בע"מ (09.02.89)).

בבחינת למעלה מן הצורך ומבלי לקבע מסמרות בסוגיה זו, נחזה כי עמדת המבקשת, המסתמכת בעיקרה על פרוטוקול הדיון בועדה המקומית מיום 5.5.15, אינה עולה בקנה אחד עם החסר בהצגת הסכם חתום; עם העובדה שלא צורפה כל ראיה אחרת שתלמד כי ההסכם ניכנס לתוקפו, כדיווח לרשויות המס (ר' סעיף 45 להסכם), או אישור מבא כוחם של בעלי הזכויות בבניין, כפי שמפורט במבוא שבו (ר' עמ' 1 להסכם); וכן עם מכתבה מיום 12.12.16, שבו ציינה כי טרם התגבש הרוב הנידרש על פי ההסכם ("...במקרה שלפנינו, פעל ב"כ קב' קדם... הגיש כנגד הסרבנים תביעה לבית משפט... אשר בעקבותיה התווספו עוד 3 חתימות ועם סיום הליכי התביעה יתקבל הרוב הנידרש ע"פ ההסכם..." - ר' נספח ג' להמרצת הפתיחה).

...

אין בידי לקבל אף את גישתה האחרת של המבקשת, לפיה יש לחייב את המשיבים להתדיין בבוררות, מהטעם שחלקם אכן חתם על ההסכם.

אני סבור כי טרם הכניסה לטרקלין ההסכם, היה על המבקשת להסדיר את סוגיית הרוב הנדרש במסגרת הראויה ותוך צירוף המסמכים הנדרשים לביסוס עמדתה.

ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש ולאור המקובץ – התובענה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ה"פ 36903-12-17 ספוז'ניקוב ואח' נ' מלון ימית תל-אביב בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט מבקשים 1.לארי ספוז'ניקוב 2.מאיר סהר 3.המרכז להשתלה בזאלית ע"י ב"כ עו"ד **** כהן משיבים 1.מלון ימית תל-אביב בע"מ 2.ע.ג. אבי פיתוח השקעות בע"מ 3.מפעלי גרוזה קשפיצקי חברה להשקעות בעמ 4.אורכידאה ניהול מלונות בע"מ 5.אושן קלאב הוטלס בע"מ 6.אבי חורמרו 7.רן משה בלבוס 8.אברהם נקש 9.אלי מוזס גרוזה 10.לותר גרוזה 11.יעקב ברנרד נתבעים 1, 2, 4-8 ע"י ב"כ עו"ד אורן שבח נתבעים 3, 9, 10, 11 ע"י ב"כ עו"ד גדיאל בלושטיין פסק דין

סעד כספי, שלא פורט ולא נתבע, נרמז בסעיף 2 לתובענה לפיו סכום התביעה הוא בגדר הסמכות העניינית; נרמז בסעיף 49 לתובענה המזכיר טענה לקזוז; נרמז בעמוד 4 לתובענה המזכיר זכות לפיצויים לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

מדובר בכל טיוטה של הסכם שכירות שהוחלף בין הנתבעים 2-1 לנתבעת 3 טרם חתימת הסכם החכירה מיום 1.10.17; בהסכם החכירה מיום 1.10.17; בכל טיוטת הסכם לרבות בנספחיה בין הנתבעים 2-1 לבין הקבלן המבצע בתקופה הרלוואנטית; בהעתק היתרי בניה והריסה תכניות הבניה המפורטות ובפירוט שלבי ומועדי הבצוע של העבודות בקניון; באסמכתא לרישום, בהסכם היסוד של "מלון ביניין האופרה שות' מוגבלת" ובהמחאת זכויות והתחייבויות הנתבעים 1-2 אליה, הואיל והיא פנתה לתובעים בקשר לעבודות בקניון.

משכך הוא, אין מקום לנהל הליכים כפולים, ארוכים בעלויות נכבדות לצדדים, אלא, הנתבעים זכאים שהתביעה נגדם תוגש במלואה וב"חבילה אחת", תוך רכוז כל הסעדים בגין אותה עילת תביעה בהליך אחד.

...

אולם, בחינתם של הצווים הלא כספיים המתבקשים ובחינת מכלול טענות התובעים, מביאים למסקנה הברורה שאין לצווים אלה קיום משל עצמם ואין הם אלא "קדימון" לתביעה כספית "רגילה" בסכום גבוה (לגרסת התובעים), שבמהלכה, כשגרה, ניתנים הצווים הבלתי כספיים המבוקשים בתביעה זו. כך למשל עתירתם של התובעים כי הנתבעים יגלו להם מסמכים שונים ויאפשרו להם את העיון בהם, שאינה אלא בקשה המהווה חלק מההליכים המקדמיים בכל תביעה כספית "רגילה". כך גם עתירתם של התובעים לקבוע כי הנתבעים הפרו את ההסכם שאינו אלא חלק רגיל מבירור בתביעה כספית "רגילה". עניין זה מתחדד ביחס לעתירת התובעים לקבוע את האחריות האישית של חלק מהנתבעים לחובותיהם של הנתבעות שהן תאגידים.

לאור כל האמור לעיל, אין התובענה מתאימה להתברר על דרך של המרצת פתיחה.

הואיל והגשת התביעה כתביעה "רגילה" מצריכה תיקון רחב היקף עד מאוד והשלמה משמעותית של האגרה, והואיל ואני סבורה כי אין מדובר במקרה "בתחום האפור" וכי לא היה מקום, מבחינה עניינית, להגיש את התביעה על דרך המרצת פתיחה, נמחקת התביעה.

התובעים ישלמו לנתבעים 1, 2, 4 – 8 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪, ונתבעים 3, 9, 10, 11 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

בית המשפט המחוזי בירושלים 13 יוני 2021 ת"צ 63199-11-19 דדון נ' מלון אורכידאה בע"מ ואח' לפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט מבקש כפיר דדון באמצעות ב"כ עוה"ד האני טנוס וניזאר טנוס משיבים 1.מלון אורכידאה בע"מ 2.שוקולד בר (מ.ב.) הרצליה בע"מ 3.דייגי ראשון לציון אחזקות בע"מ 4.ט.ל. רהיטי תנוקות בע"מ 5.מורד כל בו לתינוק בע"מ 6.נתנאל גרופ בע"מ 7.אגם רהיטי השלושה בע"מ 8.ע.א.ל.ש ניהול מסעדות בע"מ 9.החברה העירונית ראשון-לציון - לתרבות, ספורט ונופש בע"מ החלטה

רקע ביום 26.11.2019, פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד 9 חברות מסחריות שונות, ובכללן המשיבות הנדונות בהחלטה זו. הטענה העומדת בבסיס בקשות האישור הנה כי המשיבות הפעילו מוסיקת רקע בהקלטה שהושמעה עם תחילת מסירת המידע במערכת לניתוב שיחות שהפעילו ולא הפנו אל מוקדן עם תחילת מסירת המידע המוקלט.

חברי הקבוצה – מקובלת עליי הגדרת הקבוצה כפי שהוצעה בבקשת האישור, כדלקמן: "כל האנשים עם מוגבלות בשמיעה שבקשו להיתקשר עם המשיבות ולא הצליחו לקבל מענה מהמשיבות בשל הפרת תקנה 33 לתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013". עילות התביעה שהתובענה הייצוגית מאושרת בגינן – העילות מכוחן תובעת המבקשת הנן לפי חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות מכוחו; הפרת חובה חקוקה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עוולת הרשלנות מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין; הפרת חובת ההגינות וחובת תום הלב מכוח חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; וחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבות 4 ו-7 (להלן – המשיבות), ובמסמכים שצורפו לה, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל, וזאת בהיעדר תגובתן לבקשת האישור.

חברי הקבוצה – מקובלת עליי הגדרת הקבוצה כפי שהוצעה בבקשת האישור, כדלקמן: "כל האנשים עם מוגבלות בשמיעה שביקשו להתקשר עם המשיבות ולא הצליחו לקבל מענה מהמשיבות בשל הפרת תקנה 33 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013". עילות התביעה שהתובענה הייצוגית מאושרת בגינן – העילות מכוחן תובעת המבקשת הינן לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות מכוחו; הפרת חובה חקוקה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עוולת הרשלנות מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין; הפרת חובת ההגינות וחובת תום הלב מכוח חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; וחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

בית משפט השלום בהרצלייה תא"מ 55912-12-20 לוג-הום בע"מ נ' מלון אורכידאה בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת איילת טופז-אחיעזר תובעת לוג-הום בע"מ נתבעת מלון אורכידאה בע"מ פסק דין

לעומת זאת, הנתבעת טוענת כי יתרת התמורה הייתה צריכה להיות משולמת רק לאחר אספקת הרעפים למלון ומשלא נעשה כן הרי שהתובעת הפרה ההסכמות והיא פטורה מתשלום כל הוצאה הנובעת מכך.

אך, סבורני כי מכתב גזאלין לתובעת מיום 17.2.2021, שנשלח עובר להגשת תביעה מקבילה כנגדו בחודש מרץ 2022 (פרוטוקול עמ' 11 שורות 20-19), בנגוד לסיכומי התובעת בהם נטען כי המכתב נשלח לאחר הגשת התביעה כנגדו (פרוטוקול עמ' 18 שורה 23-22) וכן העידר מענה למכתב זה מצד התובעת (פרוטוקול עמ' 20 שורות 36-33 לסיכומי הנתבעת) - מדברים גם הם בעד עצמם.

על כך השיב מר חורמרו למחרת: "שלום, יום ראשון יועבר אליך הסכם. תפסיק כבר עם ההתכתבויות האלה כדי לכסות את עצמך. בשום מקום לא התחייבתי להעביר אליך תשלומים לפני אספקה למעט המקדמה, וכבר פדית צ'ק, ההיתנהגות שלך מבישה. יום ראשון יועבר הסכם...". מקובלים עליי דברי מר חורמרו כי אכן לאור ההסכמה מיום 15.10.2019 לא הייתה כל התחייבות להעביר תשלומים לפני אספקה למלון (ראו: תיכתובת וואסטאפ שצורפה לכתב תשובה מיום 20.11.2019 ומיום 16.1.2020 שם כותב עד התובעת).

...

לאור המקובץ, השתכנעתי כי הנתבעת עמדה בהסכמות מיום 15.10.2019 ולא נכרת הסכם אחר עובר להגעת הסחורה ארצה.

סוף דבר: מכל הטעמים האמורים- דין התביעה להידחות.

בנסיבות דנן, סבורני כי ראוי שכל צד יישא בהוצאותיו, בעיקר לאור התנהלותה של הנתבעת אשר לא אחת גררה רגליים או נמנעה מביצוע בדיקה מקיפה של טענות התובעת באופן שהיה בו כדי לשפוך אור על העובדות בזמן אמת ולהעמיד את הדברים על דיוקם.

בנוסף, חויבו בדמי תחזוקה לחברת הניהול של המועדון מדי שנתיים בסך 399 דולר ארה"ב. משהגיעו התובעים לביתם ועיינו בחוזה החתום נוכחו לגלות, כי הוטעו על-ידי הנתבעת שכן הובטח להם, כי הנופש יהיה במלונות בארץ ואילו בהסכם דובר אודות יחידת נופש בתאילנד.

הזמנתם של התובעים למלון "אורכידיאה" באילת נעשתה באמצעות ביתם ואין ברשות הנתבעת כל ידיעה בדבר ההיתקשרות המוקדמת עם הנתבעת והצעת המחיר שניתנה לה, השיחה אשר התנהלה בעקבות כך עם בית המלון וכן הבטחת הנתבעת לקיום שיחת ועידה.

כתב התביעה, תצהיר העדות הראשית של התובעים ונספחיהם מפורטים ומצביעים באופן ברור על הפגמים בהליך כריתת ההסכם והפרות ההסכם, שבוצעו על ידי הנתבעת.

סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן-פקודת הנזיקין), עוסק ב"תרמית" וקובע, כי ניתן להגיש תובענה נגד אדם המציג עובדה כוזבת ביודעין או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש ובכוונה, שהמוטעה על-ידי ההיצג יפעל על פיו.

...

יש לדחות את התביעה נגד הנתבע וזאת בשל העדר יריבות משפטית בינו לבין התובעים.

לפיכך, אני מורה על עיכוב ההליכים נגד נתבעת 1.

לולא מצגי שוא אלו ואם נציגי החברה היו פועלים בהגינות, תוך גילוי נאות של מטרות המפגש סבורני, כי בני הזוג, לא היו נעתרים להזמנה ולא היו מגיעים למשרדי הנתבעת, שהרי בבעלותם יחידת נופש ב"קלאב הוטל" אילת, אשר אינה משמשת אותם כלל ועיקר ולא התעורר בהם כל צורך לרכישת יחידת נופש נוספת או חלופית בתאילנד.