לפנינו תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 26/03/2018, לדחות את תביעת התובע להכיר בליקוי בברכיו כפגיעה בעבודה, בדרך של מחלת מיקצוע ו/או מקרוטראומה.
משך כ-30 שנים, מידי יום, הולך התובע ברחבי העיר ובתוך המוסדות החינוך משך כ-5-7 שעות ביום כשההליכה הנה על מדרכות, כבישים וכן שילוב של עלייה וירידת מדרגות והליכה בתוך מוסדות החינוך.
אם לא – האם הנך מסכים כי הפגיעה בברך שמאל נגרמה ו/או החומרה עקב תנאי עבודתו של התובע?
תשובת המומחה:
"כמצויין בחוות הדעת הערוכה על ידי מתאריך 11.3.2020 ובהתבסס על הסעיף העובדתי מר אדרי אברהם אובחן כסובל משינויים נווניים בבירכיים דו צדדי. בבדיקת MRI לברכו השמאלית מתאריך 9.10.2018 הודגם קרע נווני בסהרון המדיאלי מלווה שבר אי ספיקה במשטח הטיביאלי המדיאלי וכן נזק שחיקתי במדור הפטלו- פמורלי. בבדיקת MRI חוזרת (לא קבלה היתייחסות בחוות הדעת הערוכה על ידי) מתאריך 2.4.2019 הודגמו שינויים נווניים, ציסטה ע"ש בייקר, קרע מניסקיאלי בקרן האחורית של המיניסקוס המדיאלי וכן הודגם קרע חלקי ברצועה הצולבת הקדמית באיזור האחיזה הפמורלי. בהתבסס על הספרות הרפואית אשר צרפתי לחוות הדעת נמצא במאמר II קשר בין הרמת משאות כבדים וכריעה והופעת שינויים נווניים בבירכיים. נמצא קשר להשמנת יתר והתפתחות שינויים נווניים בבירכיים. במאמר I לא נמצא קשר בין כריעה, עמידה, הליכה, טיפוס, הרמת משאות ונשיאת משאות להתפתחות שינויים נווניים בבירכיים. במאמר III נמצא קשר בין הרמת משאות ונשיאת משאות להתפתחות שינויים נווניים בבירכיים בנשים אך לא בגברים. השמנת יתר מהוה גורם סיכון להתפתחות שינויים נווניים בבירכיים. במאמר IV נמצא כי חשיפה ממשוכת להרמת משאות כבדים קשר משמעותי להתפתחות כאבי ברכיים ועבודה בה נידרשת כריעה וזחילה סיכון מוגבר לכאבי ברכיים כרוניים. סיכון התפתחות כאבי אלה מוחמר משמעותית אם האדם סובל מהשמנת יתר. מהספרות הרפואית עולה כי השמנת יתר מהוה גורם סיכון לא מבוטל להתפתחות שינויים נווניים בבירכיים. בהתבסס על הספרות הרפואית הפעילות אותה ביצע התובע במסגרת עבודתו, הליכה ועליה וירידה במדריגות, אינה מהוה גורם סיכון להתפתחות שינויים נווניים בבירכיים.".
האם העובדה לפיה משנת 1988 התובע לא התלונן על כל בעיה רפואית הנוגעת לברך ימין, וזאת עד לשנים האחרונות – היינו כ-28 שנות עבודה בתנאים שפורטו בעובדות המוסכמות – יש בה כדי להעיד כי התובע לא סבל מכל הפרעה תפקודית בברך ימין?
תשובת המומחה:
"נכון.".
האם הנך מסכים כי התובע הפעיל עומס רב על ברכיו במסגרת עבודתו?
תשובת המומחה:
"הנני מסכים כי התובע נידרש להתהלך ברחבי העיר ולעליה וירידה במדריגות, פעילות שעל פי הספרות הרפואית המצורפת פעילות זו אינה מהוה גורם סיכון להתפתחות שינויים נווניים בבירכיים.".
האם אופי עבודתו של התובע במשך למעלה מ- 30 שנים, כפי שהובא לפניך, יכול לגרום לשחיקה בבירכיים?
תשובת המומחה:
"בעת מתן חוות דעת עלי להתבסס על הספרות הרפואית וספרות זו הפעילות אותה ביצע התובע אינה מהוה גורם סיכון להתפתחות שינויים נווניים בבירכיים.".
האם הנך מסכים כי הקרע הניווני ממנו סובל התובע בברכו השמאלית יש בו כדי להעיד על כך שאופי עבודתו היא זאת שגרמה לך?
תשובת המומחה:
"אין כל תעוד של מעידה או חבלה במנגנון סיבובי היכולה להסביר קרע חריף בסהרון ולא ניתן לקבוע כי הליכה ועליה במדריגות הנה הגורם להתפתחות קרע מניסקיאלי.".
האם הנך מסכים כי התובע לא סבל מכל בעיה רפואית קודמת הנוגעת לברך השמאלית?
תשובת המומחה:
"כן.".
האם קרע נווני במנסקוס יכול להגרם כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע?
תשובת המומחה:
"במידה וביצע תנועה חריפה עם מרכיב סיבובי, לדוגמת הארוע המצוין בתאריך 20.4.1996 עם הופעת תפליט וכאב בברך ימין. הליכה וירידה ועליה במדריגות אינם מהוים גורם סיכון להופעת קרע.".
האם הזמן השחיקתי במדור הפטלו – פמורלי בברך שמאל יכול להגרם כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע?
תשובת המומחה:
"הספרות הרפואית המצורפת אינה תומכת בזה.".
האם התובע סבל מפגיעה מניסקיאלית בברך הימנית?
האם הנך מסכים כי הפגיעה המניסקיאלית הניוונית בברך ימין נגרמה עקב תנאי עבודת התובע?
תשובת המומחה:
"על פי בדיקת התהודה מגנטית של ברך ימין מתאריך 21.4.2015 אין מדובר בקרע בסהרון אלא מתהליך נווני באיזור הקרן האחורית של הסהרון המדיאלי, יתכן והארוע מתאריך 20.4.1996 גרם לפגיעה בסהרון.".
מתי הייתה פריקה אחרונה של הפיקה בברך ימין?
האם סביר כי אם התובע היה סובל מפגיעה מניסקיאלית בברך זו באותה עת, היה מופנה לבצוע בדיקת MRI או לכל הפחות היו מבצעים לו בדיקה מניסקיאלית?
תשובת המומחה:
"בשנת 1992 ו- 1993 מצוין כי התובע סובל מפריקות חוזרות של הפיקה בברכו הימנית. על פי התיק הרפואי במועד זה לא ניתנה איבחנה של קרע מניסקאלי.".
האם יש בעובדה לפיה בברך שמאל הופיע תהליך שחיקתי מיתקדם, כמו בברך ימין, ובפרט בהיתחשב בכך שהתובע מעולם לא סבל מפגיעה כלשהיא בברך שמאל עובר לתחילת עבודתו, כדי להעיד על כך שאופי עבודתו הוביל לפגיעה בברך שמאל ולכל הפחות להחמרה של המצב בברך ימין?
תשובת המומחה:
"אין לקביעה זו תמיכה בספרות הרפואית המצורפת לחוות הדעת.".
האם הנך מסכים כי אופי עבודתו של התובע גרם לכל הפחות להחמרה בפגיעה בשתי ברכיו?
תשובת המומחה:
"הנני מתבסס על הספרות הרפואית אשר אינה תומכת בכך שהפעילות אותה מבצע התובע במהלך עבודתו מהוה גורם סיכון להתפתחות שינויים נווניים בבירכיים ואילו השמנת היתר ממנו סובל התובע במשך כל שנות עבודתו מהוים גורם סיכון משמעותי.".
מדוע הנך מייחס את מלוא המשקל לפגיעה בברך ימין שהייתה טרם התחלת עבודת התובע כקב"ט?
מה הבסיס לקביעתך לפיה הנך פוסל את האפשרות שאופי עבודת התובע גרם ו/או החמיר את הפגיעה בברך שמאל?
מדוע הנך מייחס את המצב של ברך ימין משנת 1988 גם לברך שמאל?
תשובת המומחה:
"היכן עובדה זו באה לידי ביטוי בחוות הדעת הערוכה על ידי.".
האם ישנן אסכולות רפואיות התומכות בכך שעבודה פיזית, כפי זו של התובע, יש בה כדי לגרום לשחיקה מיתקדמת בבירכיים?
האם יש בכך כדי לשקול את קביעתך בשנית?
תשובת המומחה:
"התבססתי על הספרות הרפואית המצורפת. במידה וישנה ספרות עדכנית הסותרת הספרות המצורפת אשמח לקרוא ולקבוע בהתאם.".
ביום 26/8/20, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף.
...
היינו, לטעמו הקרע הינו כתוצאה מאירוע שלא תועד ואשר אינו יכול להיגרם על ידי תנאי עבודתו של התובע – מדובר בקביעה רפואית-מקצועית המתייחסת למסכת העובדות הספציפית אשר הונחה לפני המומחה, ואין בה כדי להביא למסקנה אותה הסיק התובע.
כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעיון בחוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדת המומחה וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה.
לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.
