תביעה נגד מדינת ישראל בגין חוב

בית משפט השלום ברמלה 04 דצמבר 2020 תא"מ 2816-01-20 אבוטבול נ' מדינת ישראל בפני כב' הרשם הבכיר נועם רף תובע אנדריי אבוטבול נתבעת מדינת ישראל פסק דין

הנתבעת ידעה על צו הכנוס ואף הגישה באמצעות המוסד לביטוח לאומי תביעת חוב בתיק הפש"ר. חרף זאת, ביום 19.12.12 ביקשה הנתבעת באמצעות מי מטעמה להטיל על התובע הגבלות במסגרת תיק הוצל"פ מס' 17-00443-13-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), שהתנהל כנגדו בגין חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי.

...

התובע לא הראה כל נזק נוסף שנגרם לו. נוסף בזאת, הנני מקבל את טענתו של התובע שכתוצאה מהטלת ההגבלה וביטול רישיון הנהיגה שלו בהתחשב במצבו האישי, נגרמה לו עוגמת נפש וטרדה.

סוף דבר: לסיכומם של דברים, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,013 ₪.

בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ובאופן שבו התנהל ההליך במסגרת דיון אחד, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 1,025 ₪ אגרת בימ"ש ובסך של 2,000 ₪, שכ"ט עו"ד. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים.

מכתב התביעה עולה, כי במחצית שנת 2011 כשבועיים לאחר פירסום דוחותיה הכספיים השנתיים המבוקרים ליום 31.12.2010, הוגשה מטעם אגרקסקו בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים, שסופה בקריסתה של אגרקסקו תוך הותרת חובות שאין כנגדם נכסים לסילוקם בהקף של מאות מיליוני שקלים (שם, סעיף 3).

טענת המפרקים כאליו נגרם לחברה נזק בגובה החובות עקב מצגי השוא של המבקשת בדוחות הכספיים לשנים 2007 – 2009, נטענה ללא פירוט, וכבר נקבע בעיניין בטר פלייס כי "לא די באמירה כללית כגון דא כדי להעמיד טיעון בדבר נזק שגרמו רואי החשבון המבקרים" (שם, פסקה 60).

במסגרת תביעה שהגישו המפרקים נגד מדינת ישראל ואח' (ת"א 55482-05-15) הוגשה בקשה לצרוף נתבעים בהם המבקשת.

...

על אלה יש להוסיף, כי אין לאפשר למפרקים להתנהל "בעצלתיים" ובניגוד לתכליות חוק ההתיישנות, ושומה עליהם לנקוט בכל ההליכים הנדרשים למילוי תפקידם בגדרי המועדים שנקבעו לכך בדין בהתחשב בנסיבות העניין.

בין היתר טענו המפרקים (שם, סעיף 102): "לסיכום – הכלל הוא כי אין מקום ולא נכון לכפות על תובע את ניהול התביעה נגד נתבע שלא בחר כבעל דינו. בוודאי ובוודאי שאין מקום לכפות על בעל תפקיד ועל קופת הפירוק של החברה לשאת בהוצאות ניהול התביעה (וחלילה בהוצאות משפט אם תידחה) כלפי נתבעים נוספים". בכך עיכבו המפרקים את הגשת התביעה נגד המבקשת בכשלוש שנים נוספות (בהתחשב בקיזוז תקופת המשא ומתן).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף מתקבלת, ובהתאם אני מורה על מחיקת התביעה.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 38777-08-22 קורטיס נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום בפני כבוד השופטת עירית קויפמן תובעת מיטל קורטיס נתבעת מדינת ישראל – משרד המשפטים הכונס הרישמי על ידי עו"ד תמר שגב כהן מפרקליטות מחוז דרום - אזרחי פסק דין

הליך הפש"ר ניפתח נגד התובעת בשל חובותיה למספר נושים וזאת לבקשתו של אחד הנושים.

...

מדובר בתביעה כספית נגד הנתבעת על סך של 88,318 ₪, במסגרתה עתרה התובעת גם למתן סעדים הצהרתיים, כדקלמן: צו הצהרתי הקובע כי הנתבע ביזה והפר את התחייבותו היסודית והבלתי חוזרת ליתן לתובעת הפטר בלתי מותנה, לסיים את הליך הפש"ר ולהקפיא את מרוץ הריבית במועד הפקדת 100% דיווידנד בחודש מרץ 2020 בקופת הפש"ר בהתחייבות שניתן לה תוקף של פסק דין חלוט על דרך הפשרה ביום 27.11.2018 וביום 13.8.2019 בתיק הפש"ר. צו הצהרתי הקובע כי קביעות כב' השופט עמית כהן מיום 1.4.2021 בתיק הפש"ר ביחס לחיוב התובעת בהפרשי ריבית נוספים (בסך 88,318 ₪) סותרות, בטלות ונדחות מפני מעשה בי-דין ופסק הדין החלוט.

תמצית טענות הצדדים הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות על הסף בשל מעשה בית דין, חוסר סמכות עניינית, חוסר ניקיון כפיים וטורדנות.

לטענתה, התביעה מבקשת לבטל הלכה למעשה את החלטות בית המשפט המחוזי בעניינה של התובעת במסגרת הליך הפש"ר. הנתבעת טוענת כי מדובר למעשה בערעור על פסק דין חלוט / תביעה לביטול פסק דין של בית משפט מחוזי בהליך פש"ר, ולכן יש לדחות את התביעה.

עוד נטען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים ושימוש לרעה בהליך המשפטי, שכן התובעת עצמה הביאה להצטברות הריבית.

דיון והכרעה אקדים ואומר כי לאחר עיון בכתב התביעה ובטענות הצדדים במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.

אשר על כן אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית התביעה על הסף.

בית משפט השלום בבאר שבע ט"ו טבת תשפ"ד 27 דצמבר 2023 ת"פ 39364-11-20 מדינת ישראל נ' כהן ואח' תיק חצוני: 822661/2020 לפני כב' השופט רון סולקין המאשימה מדינת ישראל – תביעות נגד ע"י ב"כ עו"ד שירלי אוחיון הנאשם יסעור כהן ע"י ב"כ עו"ד חנן אסולין גזר דין

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן כא/4, בהן הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון, בעקבות סיכסוך בנוגע לחוב בגין כספי פקדון על בקבוקים, בתאריך 05.11.22, לאחר שהמתלונן איים טלפונית על חברו של הנאשם (הנאשם 2 בתיק זה), כי "ישבור לאימא שלו את שתי הרגליים: אם לא ישלם לו את הכספים, שלשיטתו - הוא חייב לו (סך בן 1,000 ₪) הגיע המתלונן, ביחד עם עוד שלושה חברים, לביתו של הנאשם 2, כשהנאשם דנן נכח במקום. המתלונן היתקשר לנאשם 2 ובקש ממנו לרדת למטה והנאשם 2 עשה כן ביחד עם הנאשם 1. כשירדו למטה, הבחינו בכך שהמתלונן חרט על מכסה המנוע של רכבו של הנאשם 1 את המילה "שוטר". לאחר מכן, עזבו המתלונן וחבריו את המקום.

...

בית המשפט דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 9 חודשים מאסר בפועל.

השופטת א. מור-אל לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבת-ים (כב' השופטת אידית קליימן-בלק) מיום 1/5/23, בגדריו התקבלה בחלקה תביעת המערער כנגד מדינת ישראל – משטרת ישראל, לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בעקבות ארוע במהלכו נעצר לאחר שסירב להזדהות.

בית המשפט קמא ניתח את הראיות ביסודיות ואריכות וביסס קביעותיו על מימצאי מהימנות העדים שנשמעו ועל הראיות שהוגשו, כאשר עקרי ממצאיו הם כדלקמן: השוטרים הגיעו למקום הארוע במסגרת תפקידם לאחר שהתקבלה קריאה במוקד 100 של משטרת ישראל בשל חשד לפריצה לבית עסק.

בית המשפט קמא עמד על כך שסכום זה כולל בחובו את מפח הנפש ואת החלק היחסי של הנכות הרפואית שהותיר הארוע בכללותו, על שני חלקיו, בנפשו של התובע, כאשר הפצוי משקף אך ורק את חלקה של הנתבעת באחריות בגין חלקו השני של הארוע.

...

בהינתן מסקנה זו, מצא עצמו בית המשפט קמא פטור מלעשות חלוקה בין החלק הראשון לחלק השני של האירוע ובהתאמה לחלק את הנכות שנקבעה.

לאחר שבחנתי את טענות המערער והתשובה להן ובעיקר את העדויות שנשמעו והראיות שהוגשו, אינני סבורה שיש להתערב במסקנות בית המשפט קמא בסוגיית האחריות.

השופטת ס. רסלר-זכאי אני מסכימה סיגל רסלר-זכאי, שופטת התוצאה הערעור מתקבל בחלקו.