שאלת החבות:
הנתבעת מעלה מספר טענות, אשר על פיהן, לדידה, פטורה היא מחבות על פי פוליסת הביטוח:
האחת, הפוליסה אינה חלה על ארוע הפריצה הנטען, מאחר והתובע אינו בעל השליטה והחזקה בבית ואינו בעל זיקה לרכוש שניזוק ונגנב מן הבית;
השנייה, הנתבעת פטורה מחבות ומתשלום פיצוי לתובע מאחר ולא הוכחה קרות מקרה הביטוח, מחמת אי גילוי עובדות מהותיות ומסירת פרטים ועובדות כוזבות במועד מתן הצעת הביטוח, מתוך כוונת מירמה;
השלישית, העדר חבות מאחר וארוע הפריצה בוים על ידי ליאור, ולחילופין, לא נגנב הרכוש הנטען, ויש בתביעה משום הפרזה לעניין הקף ושיעור הרכוש הנטען, העולה כדי ניסיון הונאה ומרמה שיש בו להביא לדחיית התביעה.
הנתבעת מפנה עוד לדפי פירוט כרטיס האשראי של התובע, מסוג ישרכרט, לשנים 2006-2007, שצורפו לדו"ח החוקר מטעמה (נ/17), אשר לטענתה אינם מצביעים על רכישות בסדר גודל של אלו שפורטו על ידי ליאור והתובע בעדותם, העולות לכדי עשרות ואף מאות אלפי שקלים.
לאור האמור, אינני מקבל את הטענה כי יש לדחות התביעה מחמת העדר זיקת ביטוח של התובע לרכוש המבוטח.
לעניין ביטוח, נקבע, כי נטל השיכנוע להראות כי המקרה שארע ניכנס לתנאי השיפוי שבפוליסה מוטל על התובע-המבוטח, כאשר עליו להניח התשתית הראייתית כי ארע מקרה הביטוח; ואילו הנטל להראות כי היתקיים אחד מהחריגים לחבות, המשחרר את חברת הביטוח מאחריות מוטל על הנתבעת-המבטחת, במקרה בו עמד המבוטח בנטל המוטל עליו (ע"א 371/64 כהן נ. חברה לביטוח "קלדוניאן", פ"ד יט (1) 77, 81 (1965); ע"א 544/75 איגל סטאר אינשורנס קומפני לימיטד נ' טננבוים את ווב חב' לבנין ואבודות ציבוריות בע"מ, פ"ד לב(1) 342, 347-349 (1977); ע"א 224/78 חמישה יוד תכשיטנים בע"מ נ' פיירמנס פאנד אינשורנס קומפני, פ"ד לג(2) 90, 92 (1979); ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, ׁ5/10/06)).
לעניין הכלל כי "דין המנעות מהבאת עד כדין הודאה שאילו הובא אותו עד – היה מעיד נגד מי שנימנע מלהזמינו", ראו גם ע"א 27/91 קבלן נ' שמעון, עבודות מתכת, פ"ד מ"ט(1) 450, שם, 457).
...
מכל המקובץ לעיל, למדני, כי קיימות סתירות מהותיות בגרסאותיו של ליאור, לצד דיווח סותר למבטחת, שיש בהם להניח דעתי כי ליאור אכן הפריז בדיווח אודות הרכוש שנגנב מהבית, מתוך כוונה לזכות בתגמולי ביטוח גבוהים יותר.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, דינה של התביעה להידחות.
בנסיבות, הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ (כולל מע"מ) והוצאות משפט בסך של 8,000 ₪.
