תביעה נגד יועץ מס על רשלנות מקצועית בהגשת דוחות

לפניי תביעה לפצוי בגין רשלנות מקצועית נטענת שהגיש התובע, אליהו ניסנוב, נגד מר בועז גול, שהיה יועץ המס שלו.

אין מחלוקת, כי התובע שילם את מקדמות דמי הביטוח הלאומי לתקופת הפגיעה, בשנת 2013, בהתאם לדוח השנתי העדכני לשנת 2011 – הוא המועד העדכני האחרון הקיים בתיקי המוסד לביטוח לאומי בהמשך לדוח השנתי שהוגש למס הכנסה ביחס לשנת 2011.

אולם מהי נקודת המידוד? האם יועץ מס סביר ונבון וכשיר לפעול צריך היה לבחון אפשרות של עידכון המקדמות בהתאם לגידול ההכנסה מיוזמתו? ומאחר שהמקדמות רלוואנטיות, ממילא, רק במקרה של פגיעה בשנת המס השוטפת (שהרי ממילא החיוב הסופי בדמי ביטוח נעשה על יסוד שומה סופית המועברת ממס הכנסה), אחת לכמה זמן נידרש יועץ המס לבחון את עידכון המקדמות? אחת לחודש? אחת לרבעון? פעמיים בשנה? לעניין זה, ובהיעדר סטאנדרט היתנהגות הקבוע בחוק או בכללי אתיקה מקצועיים, היה על התובע להוכיח את קיומה של פראקטיקה מקצועית מקובלת, כזו שחריגה ממנה יכולה לבסס את ההתרשלות הנטענת.

...

משכך, דין התביעה להידחות.

מן הטעמים האמורים, החלטתי לדחות את התביעה.

מאחר שכבר בקדם המשפט הצבעתי לפני התובע על הקושי בראיותיו, ואף ניתנה לו הזדמנות לתקן את הטעון תיקון (הזדמנות שהוא ניצל לצורך הגשת תעודת עובד הציבור מטעם המוסד לביטוח לאומי), אך הוא לא הביא ראיות, אני סבור שיש לחייב את התובע בהוצאות הנתבע בגין ניהול ההליך.

פגיעה בהכנסות ובמוניטין של התובע בסכום של 70,000 ש"ח. נזק לא ממוני ואובדן זמן בסכום של 40,000 ש"ח. השבת התמורה ששילם התובע לנתבע עבור עריכת דו"ח הצהרת הון בסכום של 10,000 ש"ח וכן תשלום שכר טירחה ששילם התובע לרואה חשבון נוסף לצורך תיקון הצהרת ההון שהגיש עבורו הנתבע בסכום של 8,000 ש"ח. סכום התביעה הכולל הוא 210,314 ש"ח. תמצית טענות ההגנה תחילה ציין הנתבע כי במקביל לניהול תביעה זו, מיתנהל הליך נוסף ,בו הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע בטענות של רשלנות מקצועית בנימוק שבשל ייעוץ רשלני שניתן על ידי הנתבע נאלץ התובע להודות בעבירות פליליות שיוחסו לו ובשל הרשעתו נגרמו לו נזקים רבים.

עמדה דומה לגבי הדרישה מאדם שמסייע בעריכת דו"ח לרשויות המס ניתן למצוא ב- ע"פ 6016/93‏ ‎ ‎מאיר צרשניה‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד מח(4) 268, שם נאמר כך על ידי השופט י' קדמי: "מקום שבו פונה אדם ליועץ מס, מוסר לו פרטים ומסמכים הנוגעים להכנסותיו ומבקשו למלא על-פיהם דו"ח לשלטונות המס, אין על יועץ המס לנהוג כלפי לקוחו לפי הכלל של "כבדהו וחשדהו". אין יועץ המס זרועו הארוכה של פקיד השומה ואין עליו לרדת לחקר האמת, בנוסף למה שעיניו רואות במסמכים ואוזניו שומעות מפי לקוחו.

...

בנושא זה אני קובעת שהתובע הוכיח את הנזק לגבי החשבונית על סכום של 13,314 ש"ח אולם לא הוכיח ששילם באופן אישי את התשלום עבור החשבונית בסכום של 29,000 ש"ח .מאחר שאכן עולה ספק לגבי זהות המשלם בשל העובדה שעל גבי החשבונית צוינו פרטי החברה אמור היה התובע להציג את פרטי בעלי החשבון המצוין על גבי החשבונית ממנו בוצע התשלום על מנת ללמוד על זהות המשלם .משלא עשה כן לא הוכיח את הנזק.

אשר על כן אני דוחה את הטענות בגין רכיב נזק זה. נזק לא ממוני וביטול זמן – הפיצוי בגין רכיב זה הוערך על ידי התובע בסכום של 40,000 ש"ח. אין מחלוקת לגבי ההליך שנדרש לעבור התובע בפני רשויות המסים ובתוך כך חקירתו בנוגע לחשד לביצוע עבירות על פי פקודת מס הכנסה.

בחקירתו הנגדית השיב התובע כי יש ברשותו חשבוניות (עמ' 27, ש' 22-27 לפרוטוקול מיום 18.9.2019), אך כאמור אלו לא צורפו כחלק מחומר הראיות של התובע ולכן אני קובעת כי גם רכיב נזק זה לא הוכח.

פסק הדין ניתן בת"ק 39431-07-20, בהליך בו הגישה המבקשת ביום 19.7.2020 תביעה לתשלום שכר טירחה עבור הכנת דוח השוואת הון מתוקן וייצוג המשיב בדיונים במס הכנסה (להלן: "התביעה הראשונה").

רקע עובדתי המבקשת היא יועצת מס אשר נתנה שירותים למשיב, שהוא בעל עסק של מזון לבעלי חיים.

המשיב טען בבית משפט קמא כי יש לדחות את התביעות שהוגשו נגדו מפני ש: במהלך חקירתו היתקיימו רק שלושה מפגשים בהם המבקשת ייצגה אותו.

בית משפט קמא קבע שעל המשיב, כבעל החיסיון על המסמכים, להבהיר האם הוא מתיר את גילוי המסמכים והאם הוא מוכן לחתום על טופס הסכמה למסירת מסמכים.

פסק דינו של בית משפט קמא בית משפט קמא קבע בפסק דינו שהנטל להוכחת טענת המשיב כי המבקשת התרשלה במתן שירות מקצועי עבורו הוא על המשיב, ומכיוון שהמשיב לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענותיו ולא נתן את הסכמתו לגילוי מסמכים ממס הכנסה, יש לדחות את טענותיו לעניין זה. מאידך נטל ההוכחה בדבר קיומו של הסכם לתשלום שכר טירחה נפרד בגין ייצוג המשיב בחקירה מוטל על המבקשת, וגם נטל זה לא הורם, ומשכך דין התביעה להדחות.

...

לכן בנסיבות העניין, לאור העבודות שבוצעו על ידי המבקשת שלגביהן אין מחלוקת, אני סבורה כי קביעת בית משפט קמא לעניין שכר הטרחה הראוי, בהתאם לראיות שהונחו בפניו, סבירה ומנומקת ואני דוחה את טענות המבקשת לעניין זה. מעבר לכל האמור לעיל יש לזכור כי מדובר במקרה דנן בבקשה להשיג על האמור בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.

לסיכום לאור האמור הבקשה נדחית.

מאחר ונדרשה תשובה, תשלם המבקשת למשיב הוצאות בסך 1,000 ₪.

כך נקבע ביחס לשאלת החבות בבצוע עבודת פיתוח ותשתית, בע"א 3464/05 פז חברת נפט בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התחבורה מחלקת עבודות ציבוריות, 12.07.2006, פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט א' ריבלין: "אכן, עבודות פיתוח ותשתית המבוצעות על ידי רשויות המדינה, ובכלל זה עבודות סלילה של דרכים או כבישים, גורמות לא אחת, מטבע הדברים, לפגיעה באלו הדרים או עוסקים בקירבת מקום. כך למשל, עלולה להחסם גישה לבית עסק השוכן באיזור בו מתבצעות עבודות כאלה. נזק זה אינו מקים מניה וביה אחריות בלתי מסוייגת בנזיקין. עבודות פיתוח וסלילת כבישים באות, בסופו של יום, לקדם את אינטרס הציבור, וככל שהן גורמות לפגיעה זמנית, ולעיתים אפילו פגיעה קבועה, במאן דהוא, הרי זהו כורח שאין ממנו מנוס. מה גם שאותו מאן דהוא נהנה גם הוא מפיתוח הסביבה שבה הוא מצוי". ובהמשך הבהיר את אופן בחינת סבירות התמשכות עבודות, שם בפיסקה 10: "ברי, כי בעבודות מן הסוג שבו מדובר כאן קשה לתחום במדויק את קו הגבול שבין הזמן הסביר לבין הזמן הבלתי סביר... זאת, בין היתר, לאור אופי העבודות, ולנוכח מיגוון הגורמים המשפיעים על התקדמותן - גורמים שניתן לחזותם וגורמים שלא ניתן לחזותם. יש איפוא לקבוע, בכל מקרה ומקרה, על פי נסיבותיו, האם אכן מדובר בעיכובים והשהיות החורגים ממיתחם הסבירות... נשוב ונדגיש כי אף שגבול הסבירות בהקשר זה אינו חד, אין הוא בלתי נראה. עם זאת, בהיתחשב בחומר הראיות ובממצאים שנקבעו, לא מצאנו עילה מספקת להתערב בעמדתו של בית המשפט המחוזי, כי מקרה זה אינו חוצה את קו ההתרשלות". השווה גם רע"א 8199/14 אמיתי ובניו בע"מ נ' עריית עפולה, 20.04.2015, שם נדחתה תביעה כנגד הרשות המקומית בגין התמשכות עבודות, וכן פסק דינו של כב' השופט מ' הולצמן בת"א (שלום ק"ג) 68529-06-17 יעקב גבאי נ' עריית קריית גת, 19.06.2022, והאסמכתאות שם, מהן עולה כי הטלת אחריות על רשות ציבורית עקב עבודות פיתוח תעשה במשורה, ובמקרים חריגים.

יישום התשתית העובדתית על המסד המשפטי, מובילה למסקנה כי לא הוכח כי הערייה הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע והתרשלה, ועל כן דין התביעה להדחות.

בעדותו הבהיר כי הסתמך על הצהרת יועץ מס כי אלו הדוחות שהוגשו לרשויות המס, אולם לא ראה הצהרה מעין זו. בפתח חוות דעתו הבהיר כי מבוססת על מידע, הסברים ומצגים שקבל מהתובע, מבלי לבדוק את נכונות הנתונים.

מקובלת עליי עמדתה המקצועית של רו"ח ריטה אבני מטעם הערייה כי הנתונים עליהם התבסס רו"ח לוי הם חסרים ומבחינת כללי חשבונאות מקובלים, לא ניתן להגיע למסקנותיו ואין דרך לבקר כנדרש את ממצאיו ולערוך חוות דעת נגדית.

...

לאור כל האמור לעיל עולה כי התובע לא הניח תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק את הנזקים שנתבעו, וכפועל יוצא לא הוכיח את שיעור הנזק הנטען.

סוף דבר עבודות בניית חניון השוק הגבילו לתקופה קצרה יחסית את הגישה לעסק, אולם לא הוכח כי מנעו כלל גישה לבית העסק לתקופה ממושכת.

על כן, התביעה נדחית.

לפניי תביעה כספית על הסך של 141,518 ₪ שהגישו התובעים כנגד הנתבעים, בגין שירותי הנהלת חשבונות, ראיית חשבון, לווי כלכלי ושרותי ייעוץ מס. תמצית הטענות בכתב התביעה על פי הנטען בכתב התביעה, התובע 1 (להלן: "התובע") הנו רואה חשבון החתום עם הנתבעים על הסכמי שכ"ט וביצע עבורם עבודה באמצעותו ובאמצעות התובעת 2 (להלן: "התובעת"), שהיא חברה בבעלותו, שדרכה מבוצעת פעילותו הכספית.

לטענת הנתבעים, התובע התרשל כיועץ מס בכך שלא יעץ לנתבע כי אינו זקוק לחברה וגרם לו לעלויות ולנזקים.

התובע, שהיה זקוק מאוד למסמכים, כך נטען בכתב ההגנה, חתם והוסיף את האותיות "ת.ל." כקיצור המילים "תחת לחץ". לטענת הנתבעים, התובעים קיבלו תמורה נאותה עבור עבודתם ואף מעבר לכך, ועליהם להחזיר כספים לנתבעים לאור עבודה קלוקלת ורשלנות מקצועית שגרמה להפסדים.

הנתבע הסביר בחקירתו הנגדית בבית המשפט כי כוונתו ברשום זה הייתה שהוא היה תחת לחץ של התובע, במובן זה שהנתבע היה צריך לקבל מידיו את הדו"חות והתובע היתעקש שתחילה יחתום על המסמך (ראה פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2023, עמ' 196, שורות 19-22 וראה גם בתצהירו של הנתבע סעיפים 8 - 10).

בסע' 18 לכתב התביעה, טוענים התובעים, במסגרת "פירוט החוב", לשירותים הבאים שניתנו על ידם בשנים 2019-2020: "...שירותי ניהול ספרי חשבונות שניתנו בשנת 2019 - 18,000 ₪"; "...שירותי ניהול ספרי חשבונות שניתנו בשנת 2020 (בנכוי הנחת קורונה 30%) – 12,600 ₪"; "שירותי דוחות כספיים לשנת 2019 שטרם הוגשו – 12,000 ₪;

...

לפיכך, אני מקבל את טענת הקיזוז של הנתבע בתצהיר עדותו הראשית, על הסך של 4,500 ₪, בשל רכישת תוכנת "חשבשבת" לצורך עבודתה של הפקידה מטעם התובע – וזאת ללא תועלת.

סוף דבר לאור כל המקובץ, מאחר שחלק מטענות הנתבעים התקבלו, הרי שמפירוט החוב וחישובו בסע' 18 לכתב התביעה, יש להפחית את הסכומים הבאים: 1,800 ₪ בגין כל שנה – בין 2013 ל- 2018 – עבור שירותי הפקידות שלא ניתנו; 750 ₪ בגין כל שנה – בין 2013 ל- 2018 – עבור רכישת תוכנת "חשבשבת"; 18,000 ₪ - בגין שירותי ניהול ספרי חשבונות בשנת 2019; 12,600 ₪ - בגין שירותי ניהול ספרי חשבונות בשנת 2020; 12,000 ₪ - בגין שירותי הכנת דוחות כספיים לשנת 2019; 8,400 ₪ - בגין שירותי הכנת דוחות כספיים לשנת 2020; 5,940 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2018; 2,160 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2019; 5,400 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2020; 1,000 ₪ - בגין סיוע בהשגת פטור ניכוי מס במקור חריג בשנת 2020.

לסכום זה יש לצרף ריבית בשיעור של 10% מיום 31.12.2020 ועד למועד פסק הדין, בסך כולל של 13,390 ₪, ולפיכך: אני קובע כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך כולל של 53,844 ₪ בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא סכום זה ריבית בשיעור שנתי של 10%.