מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה נגד יו"ר דירקטוריון בגין ערבות אישית לחובות חברה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערבות זו הוגבלה עד לסכום של 2 מיליון ש"ח. נכון למועד הגשת התביעה עמדה יתרת החוב בחשבון החברה על סך של 1,265,627 ש"ח: בחשבון העו"ש נותרה יתרת חובה בסך 441,327 ש"ח, בגין ניכיון שיקים נותרה יתרת חוב בסך של 807,834 ש"ח, בגין יתרת חוב בכרטיסי אשראי נותרה יתרת חוב בסך של 16,464 ש"ח. לאחר שלא ניפרעו החובות בחשבון החברה למרות פניות הבנק, הוגשה התביעה דנן כנגד החברה וכנגד מיכאל הערב כאמור.
עוד נטען כי הבנק מבקש ליצור התחייבות יש מאין, באשר מיכאל חתם על הערבות לחובות החברה כשנתיים קודם למועד שהחברה החליטה לערוב לחובותיו האישיים של יעקב בחשבונו הפרטי.
עוד נטען כי חתימת החברה על ערבות לטובת החשבון הפרטי של יעקב נחתמה למעשה על ידי יעקב בעצמו מתוקף תפקידו כיו"ר דירקטוריון החברה, אולם היא נעשתה בנגוד לתקנון החברה ולהרשאות שניתנו ליעקב מתוקף תפקידו.
אשר על כן על אף שעל פי חוק הערבות קיימת אפשרות לכך שאדם יחתום כערב לערבותו של אדם אחר, במקרה שלפניי לא מצאתי שקיומה של אפשרות מעין זו הובאה בפני מיכאל בעת כריתת הערבות .מטעם זה אני קובעת כי הבנק הפר את חובת הגילוי לערב ולכן לבנק אין עילת תביעה כנגד מיכאל בהתייחס לערבותה של החברה להתחייבויותיו של יעקב בחשבונו הפרטי.
...
בנסיבות אלו אני סבורה כי מיכאל לא הרים את הנטל המוטל עליו בהתאם להוראות סעיף 23(א)(2) לחוק הערבות ועדותו של יעקב בעניין זה אין בה לסייע, שכן כבר קבעתי לעיל שיעקב לא שהה ביחד עם אביו בסניף הבנק בכל משך הזמן שנדרש לחתימה על כתב הערבות .
אשר על כן על אף שעל פי חוק הערבות קיימת אפשרות לכך שאדם יחתום כערב לערבותו של אדם אחר, במקרה שלפניי לא מצאתי שקיומה של אפשרות מעין זו הובאה בפני מיכאל בעת כריתת הערבות .מטעם זה אני קובעת כי הבנק הפר את חובת הגילוי לערב ולכן לבנק אין עילת תביעה כנגד מיכאל בהתייחס לערבותה של החברה להתחייבויותיו של יעקב בחשבונו הפרטי.
התוצאה היא שדוחה את התביעה כנגד מיכאל בגין יתרת החוב בחשבון הפרטי .
לסיכום , מחייבת את מיכאל קסטרו במלוא חוב התביעה לתשלום יתרת החוב בחשבון החברה בצירוף ריבית כמפורט בכתב התביעה בתיק 14708-08-13 בצירוף ריבית כמפורט בסעיף 18 לכתב התביעה ובצירוף הוצאות התובעת שהוציאה בפועל לאגרה למומחים ולעדים בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום שהוצאו ועד התשלום בפועל ובצירוף שכ "ט עו"ד בסך של 74,040 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת מר קנפלר הדירקטורים של החברה, בהובלתו ובהנהגתו של מר נחמיה, אישרו ביודעין את העסקה הנוגדת כדי לפרוע חובות של החברה לצדדים שלישיים, לרבות חובות שמר נחמיה ערב להם אישית.
המשיבים הגישו את התביעה שכנגד נגד החברה והדירקטורים, נגד החברה הצרפתית (הנתבעת שכנגד 6), והנתבעת שכנגד 7, שאין צורך לעמוד על הקשר שלה להליך במסגרת זו. בהמשך הוסיפו המשיבים כנתבעים שכנגד גם את החברה הקפריסאית, שהיא הצד השלישי שרכש את הזכויות בעיסקה הנוגדת (הנתבעת שכנגד 8), וגם את בעלי השליטה בה (הנתבעים שכנגד 11-9).
הנתבע שכנגד 3 שימש כיו"ר הדירקטוריון של חברת ADN.
לפי הטענה העסקה הנוגדת הועדפה לאור מרכיב המזומן הגבוה יותר, דבר שהיה חשוב למר נחמיה בשל ערבותו לחובות החברה (פסקה 53.3(ב) לכתב התביעה שכנגד המתוקן).
...
אם יתברר בסופו של יום כי התביעה נגדם לא הייתה מבוססת, ודינה להידחות, הדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות הולמות.
שם נזקק כב' השופט קירש לעניין סיכויי התביעה שכנגד: "לשם שקילת הבקשה דנן אצא מתוך נקודת מוצא כי לכאורה סיכויי התביעה שכנגד אשר הגישו המבקשים אינם קלושים. הדברים נאמרים בזהירות כי התובענות העיקריות אינן נדונות בפניי, אולם לנוכח העובדה כי נכרת הסכם מפורט בין הצדדים (ביום 24.5.2016) וכי עד היום שולמו למעלה מ-85% מהתמורה החוזית המוסכמת, אין לומר כי עמדת המבקשים מופרכת." אומנם מדובר בהחלטה בעניין סעדים זמניים, אך בשלב מקדמי זה, לצורך הכרעה בבקשה לסילוק על הסף בלבד, יש באמור בה כדי להוות חיזוק למסקנה כי התובענה טעונה ליבון לגופה, ואין היא חסרת יסוד.
התוצאה אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

התובעות הגישו תביעה כספית נגד הנתבעים בגין חוב שהנתבעת 1 (להלן: "החברה" או "הנתבעת 1") נותרה חייבת להן עבור רכישת מוצרי תאורה.
דיון והכרעה בישיבה מיום 2.2.2017 נשמעו עדויותיהם של עדי התביעה שלהלן, אשר הקדימו והגישו תצהירי עדות ראשית: אלישע שפירא ששמש מנכ"ל התובעת 1 בשנים 1993-2006, יו"ר התובעת 1 ודירקטור בתובעת 2 עד שנת 2016; צחי רביב ששמש יו"ר הדירקטוריון של התובעת 1 עד סוף שנת 2015; גלעד לבנה ששמש כמנהל שיווק בתובעת 2 בזמנים הרלוואנטיים לתביעה; רותם רואי ששמש כמנכ"ל בתובעת 1 עד חודש 7/2015 וכדירקטור בתובעת 2.
מערכת היחסים המיוחדת ששררה בין הצדדים, חזרת שיקים ודרישת התובעות לערבות אישית מסוף שנת 2011 (לפי עדות שפירא בעמ' 11 ש' 30 לפרוט' 2.2.2017) מלמדות על כך, כי התובעות ידעו מה היה מצבה הכלכלי של החברה עת בוצעו העיסקאות נשוא התובענה, והברירה הייתה נתונה בידיהן.
לאור האמור, הנני לקבוע כי אודי לא התחייב ולא נתן ערבות אישית לחובות החברה, ואם נציגי התובעות הבינו כי ניתנה להם ערבות אישית, הם נפלו לכלל טעות או תקווה, כי מדברי אודי יכלו להבין כי הוא יעשה כל מאמץ כדי להצילה, אך בפועל לא הסכים ולא נתן ערבות אישית לא בכתב ולא בעל פה. הטלת אחריות מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט התובעות העלו טענה זו בשולי סיכומיהן ללא ביסוס וללא דיון ביסודותיה.
...
התוצאה לאור כל האמור, אין מקום להטיל על הנתבע 2 אחריות לתשלום חובות החברה כלפי התובעות.
אשר על כן, ומכל הטעמים המפורטים לעיל, אני דוחה את התביעה.
בהינתן התוצאה אליה הגעתי כאמור, אני מורה על ביטול כל העיקולים הזמניים שניתנו בתיק זה. ניתן היום, ז' אייר תשע"ח, 22 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה לחיוב הנתבע לעמוד בערבות אישית בע"פ שנתן לתובעת, בסכום של 100,000$, ביחס לחוב שכר טירחת עו"ד, שחבו לתובעת חברות אשר הנתבע החזיק מניות שלהן בשיעור ניכר ואשר שימש כיו"ר הדירקטוריון של אחת מהן.
לסיכום, הנתבע נתן לתובעת התחייבות אישית לפרעון 100,000$ מתוך הסדר החוב ככל שהחברות לא יפרעו תשלום זה ובמובן זה היה ערב אישית כלפי התובעת לסכום זה. סוף דבר אשר על כן, התביעה כנגד הנתבע מתקבלת במלואה.
...
לסיכום, הנתבע נתן לתובעת התחייבות אישית לפירעון 100,000$ מתוך הסדר החוב ככל שהחברות לא יפרעו תשלום זה ובמובן זה היה ערב אישית כלפי התובעת לסכום זה. סוף דבר אשר על כן, התביעה כנגד הנתבע מתקבלת במלואה.
הנתבע ישלם לתובעת 376,000 ₪ (100,000$ לפי שער יציג ביום 30.9.16, מועד אחרון לתשלום לפי ההסכם של הסכום הנ"ל), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
כמן כן, ישלם הנתבע לתובעת, בנסיבות העניין, שכר טרחת עו"ד ריאלי וסביר, בסכום של 40,000 ₪ וכן 50% מאגרות התביעה וכל הוצאה אחרת כדין שנשאה התובעת במסגרת התביעה כנגד הנתבע, ככל שהייתה ותאושר על ידי בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בשנת 2001 יוסדה החברה בה החזיקה אימו של הנתבע ב- 100% מהמניות וכיהנה כדירקטור, אחיו של הנתבע, עזר שמש, כיהן כיו"ר הדירקטוריון, והנתבע שימש כמנהל המאפייה.
הנתבע חתום על שטר החוב הן כעושה השטר והן כערב באופן אישי להתחייבויות החברה.
לא ניתן כל הסבר מדוע לא הושלם שטר החוב קודם לכן במועד בו כבר הצטבר חוב משמעותי אלא רק לאחר "שהמאפייה נפלה", מקום בו התביעה כנגד הנתבע הנה גם מכוח ערבותו להתחייבויות החברה.
...
בחינת נסיבות העניין שבפני מוביל למסקנה כי יש להשיב על כך בשלילה.
מבלי להידרש לשאלה הכיצד הנתבע חתום אף כעושה שטר וגם כערב להתחייבויות עושה השטר, סבורני כי עיון מדוקדק בבקשת הביצוע (היא כתב התביעה) מעלה כי התובעת אמנם סימנה הן את החברה והן את הנתבע כחייבים בתיק, ואולם, בסעיף 12 לבקשת הביצוע, המהווה הצהרה של הזוכה על "העובדות המשמשות עילה לבקשה" צוין כי השטר בו אוחזת התובעת הוא בחתימת החברה ובערבות הנתבע.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו