תביעה נגד חברת טורנדו בגין רכישת מזגן

ביחס לנתבעת 1 (להלן: "חברת האשראי") התובע טען שהיא לא עצרה את העסקה ולא ביטלה את החיוב, הגם שהודיע לה על כך. אלא שהתמונה שנפרשה באולם בית המשפט שונה מהמתואר, והתברר כדלקמן: בתאריך 4.10.18 בוצעה התקנה של מזגן מיני-מרכזי מסוג 'טורנדו לג'נד 40' (4 כ"ס) בקומה העליונה של בית המגורים של התובע.

טורנדו - עילת התביעה נגד טורנדו יסודה בטענה כי כרטיס האשראי לא נימסר לה אלא לענק המזגנים, כשמטורנדו לא נרכש דבר.

...

סוף דבר; התביעה נדחית.

ביום 23.1.13 רכש התובע בחנות לצרכי חשמל, מזגן מסוג טורנדו שנתבעת 1 הנה החברה המייבאת מזגן זה. התובע קיבל תעודת אחריות למוצר עצמו, קרי למזגן – הכל כמפורט בתעודת אחריות זו שהעתקה צורף לתביעת התובע.

קובעת אני בקבלי גרסת נתבעת 1, כי נתבעת 1 אינה אחראית להתקנת המזגן ו/או לתקלות ו/או נזקים כלשהם שמקורם בעבודות התקנת המזגן בבית התובע כבעניינינו, הכל כפי שעולה מהאמור בתעודת האחריות אותה קיבל התובע ומשכך דין תביעת התובע שהוגשה כנגד נתבעת 1 להדחות וכך אני מורה.

בעניינינו, התובע לא הרים את נטל השיכנוע להוכיח את הנזקים להם הוא טוען בתביעתו ולא הביא ראיה, ו/או מיסמך ו/או קבלה ו/או אישורים המעידים על הוצאות שהוציא לתקון נזקים כלשהם שלטענתו נגרמו לו, לא זימן את בעל המלאכה שביצע עבודות תיקון ולא המציא קבלה ו/או אישור כאמור בגין מוצרים שרכש לצורך ביצוע תיקון כלשהוא.

...

בעדותו בביהמ"ש ציין התובע, בין השאר, הדברים הבאים: "בחודש ינואר 2013 קניתי מזגן מתוצרת טורנדו מהנתבעת, שאלתי את בעל החנות מי מתקין את המזגן בביתי הוא אמר לי להתקשר לחברה והם יפנו אותי למתקין. התקשרתי לחברת טורנדו כי את המזגן רכשתי בחנות בעצמי, חנות לדברי חשמל והנתבעת מסרה לי מס' טלפון של מתקין ששמו סער חתוכה, אני התקשרתי אל חתוכה סער וקבענו יום להתקנה והוא התקין את המזגן ושילמתי לו 1,700 ₪ שזה כולל מע"מ וגם נתתי לו טיפ 100 ₪. זה היה בחורף חודש ינואר, הפעלתי חימום היה בסדר, בחודש מרץ 2013 היתה לי בעיה עם החימום והקירור לא ידעתי איך להחליף את התכנית בשלט מהחימום לקירור, הזמנתי טכנאי מהנתבעת והוא הגיע, הסביר לי מה צריך לעשות והעביר לי לתכנית קירור. אחרי כמה ימים הדלקתי את המזגן לקירור והחלו לנזול מים מהמזגן על המזנון והטלוויזיה. התקשרתי לנתבעת ושלחו אלי את נתבע 2 והוא הגיע ואמר לי שיש לו כמה סידורים ושהוא צריך יום שלם כדי לבדוק הכול, שאכין לו דברים כדי שיבוא ליום עבודה שלם. הוא ביקש ממני לקנות קרמיקות, ספרנו את הקרמיקות ואני חושב 7-8 אריחים. ביום א' לא הלכתי לעבודה, התקשרתי אליו והוא אמר שהוא בדרך וב-11:00 הפסיק לענות, התקשרתי לחברה ואמרו לי לחכות, בסופו של דבר הוא לא הגיע ותיקנתי את התקלה באמצעות אנשים אחרים שהזמנתי. אחרי התביעה היתה לי עוד הוצאה. היתה סתימה בצינור מים ביציאה של המים מהמזגן וסידרו את זה. שילמתי עבור התיקון הזה לאנשים שהזמנתי ותיקנו. אני רוצה לציין שאנשים שהזמנתי לתיקון, אני לא יודע לומר את שמם ולא את פרטיהם ולא קבלתי שום קבלה, שילמתי 250 ₪ לביקור כי הוא גילה את התקלה זה היה טכנאי מלוד. קניתי קרמיקות ואין לי קבלות ואני חושב ששילמתי 770 ₪. אין לי שום חשבון על עבודות שבצעו אלה שתקנו לי את התקלה. אני נגר במקצועי. אני שכיר. אין לי קבלה או אישור על יום חופש שהורידו לי בעבודה כשחיכיתי שיתקנו ולא הגיעו, אין לי אישור על יום חופש נוסף שעבדתי כמו קבלן משנה ועזרתי לאלה שתקנו את התקלה". נתבעת 1 עתרה בהגנתה לדחיית התביעה בציינה שאין כל יריבות בינה לבין התובע שכן הינה חברה יבואנית של מוצרי צריכה, ביניהם מזגנים, אשר אינה עוסקת בהתקנה ואינה אחראית על איכות ההתקנה שמבוצעת ללקוחותיה.

התובע עתר לחיוב נתבע 2 בסכום התביעה זאת בהעדר הגנה - אלא שלאחר ששמעתי עדותו של התובע נוכחתי כי התובע לא הוכיח את הנזקים להם הוא טוען ואת אותם סכומים אותם הוא תובע בתביעתו ומשלא הרים נטל זה המוטל עליו – דין תביעתו שהוגשה כנגד נתבע 2 להידחות וכך אני מורה.

אין לי אלא להביא מדברי התובע עצמו לעניין זה "שילמתי עבור התיקון הזה לאנשים שהזמנתי ותיקנו. אני רוצה לציין שאנשים שהזמנתי לתיקון אני לא יודע את שמם ולא את פרטיהם ולא קיבלתי שום קבלה. שילמתי 250 ₪ לביקור כי הוא גילה את התקלה זה היה טכנאי מלוד. קניתי קרמיקות ואין לי קבלות, ואני חושב ששילמתי 770 ₪. אין לי שום חשבון על עבודות שבצעו אלה שתקנו לי את התקלה. אני נגר במקצועי, אני שכיר. אין לי קבלה או אישור על יום חופש שהורידו לי בעבודה שחיכיתי שיתקנו ולא הגיעו, אין לי אישור על יום חופש נוסף שעבדתי כמו קבלן משנה ועזרתי לאלה שתקנו את התקלה". זאת ותו לא. משלא עמד התובע בנטל הוכחת הנזק לו הוא עותר בתביעתו – דין תביעתו שהוגשה כנגד נתבע 2 להידחות וכך אני מורה.

לסיכום, תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעים – נדחית.

התובע לא פירט בכתב תביעתו מהן העבודות שבוצעו, אולם מנספחי כתב התביעה וכך גם מדבריו בדיון בבית המשפט עולה כי מדובר בעבודות שכללו בין השאר העתקת מכשירי מזגן מאתר של החברה לאתר אחר שלה, לרבות הרכבה ובצוע חיבורים נדרשים.

לגוף התביעה טוען הנתבע כי בחודש יוני 2012 פנה בית הספר לתובע כדי לקבל הצעת מחיר לרכישת מזגן חצוני ולהתקנתו במבנה בית הספר בירושלים.

בהצעת מחיר שהוציא התובע לבית הספר מיום 13.6.12 ננקב הסכום 13,680 ₪ בגין רכישת והתקנת מזגן חצוני.

לטענת הנתבע התובע סרב לקחת אחריות על המזגן התקול, ולדידו, חברת "טורנדו" קבעה כי מקור הפגימה הוא חוסר התאמה בין היחידה החיצונית של המזגן לבין היחידה הפנימית.

6) מטעם הנתבעת הוגשה הודעה ובקשה מיום 22.9.14 מטעם המנהל המיוחד ולפיה בין השאר, ביום 25.6.13 הורה בית המשפט המחוזי בירושלים [פר"ק 40970-06-13] על מתן צו פירוק זמני של החברה וביום 12.9.13 הורה על מתן צו פירוק לחברה, ולכן בהתאם להוראת סעיף 267 בפקודת החברות, אין להמשיך בתובענה דנן נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שייקבע.

...

9) לאחר שעיינתי במכלול החומר שהונח לפני בית המשפט, שמעתי את הצדדים והתרשמתי מהם, ומבלי לקבוע ממצאים לעניין גרסאות הצדדים באשר לאופי, היקף וטיב העבודות שסיפק התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי קיומה של עילת תביעה אישית נגד הנתבע.

17) אשר על כן, משלא הונחה תשתית ברורה ומשכנעת בדבר אחריותו האישית של הנתבע, מבלי לקבוע כאמור ממצאים לעניין גרסאות הצדדים בדבר אופי, היקף וטיב העבודות שסיפק התובע, התביעה, ככל שהיא מופנית נגד הנתבע - נדחית.

סיכום 18) לאור האמור, התביעה נגד הנתבע - נדחית.

על כן כאשר נוכח התובע כי אצל הנתבעת מבצע שבו נמכר מזגן נייד, המיוצר אף הוא על ידי חברת טורנדו, היתעניין ברכישתו.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה שהוגשה נגדה, וביקשה להבהיר תחילה כי הנתבע ניכנס אל חנות הנתבעת לרכוש את המזגן מבלי לברר מול נציגיה במקום מהי התאמת המוצר לצרכיו.

...

מכל האמור לא מצאתי כי הנתבעת בחרה להכשיל את התובע, ואף לא שוכנעתי כי זו מסרה בידיו מידע שגוי או מטעה.

לא שוכנעתי כי המזגן הנייד שנמכר לתובע אינו מסוגל לספק את השירות שעליו התחייב מוכרן הנתבעת, וממילא מצאתי כי יש בהתנהלות התובע כדי לתרום תרומה מכרעת לעריכת החוזה במתכונתו הנוכחית וממילא לטעות שאולי נפלה מלפניו בכל הנוגע לעריכת העסקה, תרומה שיש בה כדי להצדיק שלילת עתירתו לביטול העסקה.

מכל אלו, אני דוחה את התביעה.

תמצית העובדות התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע בעתירה לביטול עסקה לרכישת מזגן, ולהשבת התמורה בסך 3,000 ₪ ששילמה לנתבע בשיקים ובמזומן, עבור מזגן והתקנתו.

לא ניתן גם לצפות מהתובעת שתבין מהדברים שנמסרו לה על ידי המוכרת בחנות, כי מזגן "מדיאה" אינו מזגן של "טורנדו". אדם שאינו מכיר את שמות הדגמים השונים אינו יכול להיות מוחזק כמבין כי מזגן "מדיאה" הוא מזגן "מבית טורנדו" ולא מזגן מתוצרת "טורנדו". בנסיבות אלה היה על המוכרת להסביר בפירוט ובהרחבה את ההבדלים בין היצרנים, בין תקופות האחריות, בין המוניטין של שתי החברות – ובמקרה דנן, גם את העובדה כי המזגן שיסופק אינו זהה למזגן המותקן בבית אחות התובעת.

...

אוסיף והבהיר כי עדות המוכרת, שהובאו בסעיף 6 לעיל, אינה סותרת את טענות התובעת ואף מחזקות אותה, שכן המוכרת לא טענה כי הבהירה לתובעת שהמזגן שעבורו שילמה, בסופו של דבר, אינו מזגן של טורנדו, אלא כי ניתנת לה הנחה, וכך הבינה התובעת, תוך ציפייה שיסופק לה מזגן מתוצרת "טורנדו", ולא כך הוא.

בשל הפרת חובת גילוי מלוא המידע, ואספקת מזגן שונה מזה שהתובעת ביקשה לרכוש, אני קובעת כי מדובר באי התאמה על פי חוק המכר, בגינו זכאית התובעת לבטל את העסקה.

סוף דבר התביעה מתקבלת, ואני מורה על ביטול העסקה לרכישת המזגן נושא התביעה.