תביעה נגד חברת חשמל חוק 6 דקות

התובע קיבל שכר מחברת התאמה כמו גם מקבלני הניקיון הקודמים שזכו במכרזים לאספקת שירותי ניקיון באתרים בהם הוצב (סעיפים 3 ו – 6 לתצהיר המשלים של התובע) ועם סיום ההיתקשרות בין קבלן הניקיון לבין חברת החשמל, התובע קיבל פצויי פיטורים מהקבלן היוצא (סעיף 10 לכתב התביעה וחקירתו הנגדית של התובע בעמ' 21 ש' 5-9 לפרוטוקול).

משעה שקבענו כי לא היתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לחברת החשמל, התביעה כנגד חברת החשמל בגין רכיב השעות הנוספות נדחית ועלינו לבחון את התביעה לגמול שעות נוספות כנגד חברת התאמה בגין התקופה שמחודש אוקטובר 2011 ועד לחודש אפריל 2013.

אשר למידת הפיקוח נקבע כי בסעיף 30(א)(6) לחוק מדובר במצב, שבו אין כל אפשרות פקוח, אף משברור שאין למצות את תוכנה של המלה כל באשר פקוח כלשהוא אפשרי כימעט תמיד, ברור באותה מידה, ואולי אף במידה רבה יותר, שהחוק אינו מתנה את תחולתו בקיום פקוח מוחלט, מלא ויעיל על כל דקה ודקה שביום העבודה (ע"ע 15546-05-11‏ שמעון בוסקילה נ' נתיבי מעיין אביב בע"מ (ניתן ביום 24.2.2015) (להלן - עניין שמעון בוסקילה); ע"ע 15233-09-13 חברת אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע"מ נ' יתיר זלוסקי (ניתן ביום 8.11.2015)).

...

אשר על כן, התביעה לפיצוי בגין לשון הרע – נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעות ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, בתוך 30 ימים פיצוי בגין העדר שימוע בסך של 30,000 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת 2 לתובע בתוך 30 ימים גמול שעות נוספות בסך של 36,745 ₪.

הקבוצה בשמה הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") היא "ציבור הלקוחות והצרכנים של חברת החשמל, אשר התקשרו אל מוקד השרות והתקלות של חברת החשמל (להלן: 'מוקד 103'), בין באמצעות חיוג למספר 103 ובין באמצעות חיוג ל'מספרים הישירים' כהגדרתם בבקשה זו להלן, ואשר חוייבו בעד שיחה זו בתשלום בנגוד לדין, החל מיום 1.3.2006 ועד למועד בו תפעל חברת החשמל בהתאם לדין ותעניק לציבור לקוחותיה את האפשרות להיתקשר בחינם למוקד השרות והתקלות". עילות בקשת האישור - הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן בכך שלקוחות הפונים לנתבעת בנושאים המנויים בסעיף החוק נושאים בתשלום עבור השיחה; הפרת חובה חקוקה כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.

הנזק שניגרם לחברי הקבוצה – נזק מצרפי בסכום של כ-24 מיליון ש"ח לפי החישוב הבא: בנתבעת 2.3 מיליון מנויים המתקשרים כל אחד בממוצע 3 פעמים בשנה; שיחה ממוצעת נמשכת כ-5 דקות; עלות שיחה מטלפון נייד למספרים הישירים עומדת על 40 אג'; 50% מהשיחות למוקד התקלות כרוכות בתשלום שכן הן מתבצעות מטלפון נייד או מטלפון נייח למספרים הישירים.

עילות התובענה נגד המשיבה - הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן; הפרת חובה חקוקה כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.

...

נוכח האמור לעיל בנסיבות המקרה שלפניי אני סבורה כי סכומי הגמול ושכר הטרחה המוסכמים, המגיעים ביחד לכ-28% מסכום הפיצוי, גבוהים מהסביר.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מאשרת גמול לתובעת בסכום של 57,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 266,760 ש"ח כולל מע"מ. הגמול ישולם לתובע עם מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, שכר הטרחה ישולם בשלבים כדלקמן – 40% עם מתן פסק הדין כאמור, ו-60% בתוך 30 יום ממועד סיום תשלום סכום הפיצוי כקבוע בהסדר ולאחר שהנתבעת וב"כ התובע יגישו לבית המשפט דו"ח הנתמך בתצהיר אודות תשלום מלוא סכום הפיצוי על-פי ההסדר.

אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

דיון והכרעה אקדים ואומר, כי גם אם אצא מנקודת הנחה לפיה כלל מכשירי החשמל הנזכרים בתביעה אכן נזוקו, אין בכך די על מנת שהתובע יזכה בתביעתו, שכן על התובע להוכיח כי קמה לו עילת תביעה נגד הנתבעת (ראה ת"ק (י-ם) 1514-03 שימחוביץ נ' חברת החשמל (פורסם בנבו, 29.9.03); ת"ק (ראשל"צ) 47827-01-14 קרישפין נ' חברת החשמל (פורסם בנבו, 12.8.14).

לענייננו רלוואנטית החלופה בסעיף (9)(א)-(ג): חלופה 9(א) דנה במקרה של ביצוע יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומאטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו; חלופה 9(ב) דנה במקרה של ביצוע יותר מפעולת מיתוג אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומאטי; ואילו חלופה 9(ג) דנה במקרה של ביצוע יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות, לאיתור הקטע התקול.

...

סוף דבר אשר על כן, אין לי אלא לדחות את התביעה.

בהתאם לכתב התביעה, בתאריך 14.2.17 ארעה תקלה במערכת החשמל, אשר לגישת התובע התרחשה רק בבניין מגוריו ברח' דובנוב 6 בחיפה.

בחוות הדעת קבע המהנדס: "ניתן לקבוע בודאות כי האירועים שארעו במועד הרלוואנטי לתביעה ברשת לחשמל של הנתבעת אינם מזכים בפצוי על פי אמות מידה 48(ג) של רשות החשמל, זאת מאחר ומדובר באירועים בהם ארעה שריפת נתיך כאמור באמות מידה 48(ג)(ג) וארוע שבו הופסק החשמל ע"י נתוק וחיבור בודד כאמור באמת מידה 48(ג)(ב) לצורך ביצוע החלפת הנתיך. משמע, עפ"י ניתוח המקרה שארע ברשת במקום ובמועד הרלוואנטי לתביעה, לא ארעה כל הפרעה ו/או תקלה ברשת החשמל של החברה המזכה את התובע בפצוי, ובודאי שלא נטען לטעון להתרשלות הנתבעת בתפעול רשת החשמל" דיון והכרעה: על התובע היה מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, ובין היתר, להוכיח כי כנגד הנתבעת קמה חובת זהירות מושגית וקונקרטית.

התובע לא צירף חוות דעת או, למצער, אישור ממעבדה שבדקה את המקלט בתאריך 15.2.17 באשר למהות התקלה במכשיר.

...

מסקנה זו מתחזקת גם לאור העובדה כי אף צרכן חשמל אחר המחובר לאותו קו מתח לא הגיש לנתבעת תלונות בגין תקלות במכשירי חשמל בקשר לאירוע, ואף מכשירי החשמל האחרים בביתו של התובע לא נפגעו.

סוף דבר - התביעה נדחית.

התובעת טענה בכתב התביעה, כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות שורת הפרות, לרבות איחור במסירת השיקים המעותדים בגין דמי השכירות, איחור בהמצאת הערבות הבנקאית, איחור במסירת שיקים לבטחון לגורמים שונים (ועד בית, חברת חשמל, תאגידי המים וכו') וכן הלאה.

בעקבות חובות ואי-תשלום דמי השכירות והתשלומים הנלווים, מימשה התובעת את הערבות הבנקאית שנמסרה לה (לשיטתה – באיחור) ביום 29.6.2020, ומשלא היה די בסכום זה, הגישה תביעה כספית נגד הנתבעים, המתנהלת בבית משפט זה במסגרת ת"א 49970-12-20.

סעיף 6 (א) לחוק השליחות, תשכ"ה – 1965 קובע כי השולח רשאי לאשרר את פעולת השלוח בדיעבד, כך שבין שמסמך ת/2 נחתם מראש ובין שנחתם בדיעבד – אין ספק כי התביעה הוגשה בידי מי שרשאי היה להגישה.

כאשר נישאל המצהיר מטעם הנתבעת מדוע לא שילמו את דמי השכירות מחודש אוקטובר 2021 השיב בפשטות, כי הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות – "כי לא היה לנו כסף" (וראו הקלטת הפרוטוקול, דקות 36:30 בקירוב).

...

ראשית – טענה הנתבעת, כי התובעת, שאינה בעלת המקרקעין, אינה רשאית כלל להגיש כתב הגנה, כי עורך הדין שהגיש את התביעה לא הוסמך על ידי החברה להגישה, אלא על-ידי מר ראובן שמש, ועל כן – יש לדחות את התביעה; עוד טענה הנתבעת, כי יש לעכב את בירור ההליך עד להכרעה בתביעה הכספית שהגישה התובעת; ועוד טענה, כי יש להעביר את בירור ההליך לסדר דין רגיל.

בנסיבות אלה, ומאחר שהדבר בא על רקע מחלוקת קודמת בין הצדדים על תשלום דמי השכירות, אני קובע כי לתובעת עומדת זכות לדרוש את פינוי המושכר, ומורה לנתבעת לפנות את המושכר.

התביעה מתקבלת אפוא ביחס לנתבעת 1, ואני מורה לה לפנות את המושכר, כהגדרתו לעיל, ולמסור את החזקה בו, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייך לה או למי מטעמה, לידי התובעת לא יאוחר מיום 15.6.2022 בשעה 12:00.

עם זאת, וככל שהנתבעת תשלם את דמי השכירות החוזיים המלאים (ללא הפחתות או הנחות) עד 10 בכל חודש בגין החודש השוטף, יידחה מועד הפינוי, ויהיה 31.8.2022 בשעה 12:00.