תביעה נגד חברת אורנג' בגין שימוש במספר מיוחד

תביעה צרכנית כנגד חברת פרטנר.

הנתבעת דורשת החזר הכספים שנגבו ביתר בסך 5,572 ₪, שכר טירחה הוצאות בעלות 1,000 ₪, פיצוים ללא הוכחת נזק בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות (בגין שימוש בפרטים שמסרה כדי לרכוש המכשירים על מנת לצרפה לשירותים הנלווים ללא הסכמתה) ובהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) בסך 15,000 ₪ בגין כל חוק, וכן פיצויים לדוגמא בהתאם לחוק הגנת הצרכן סע' 31(ג)1 בסך 50,000 ₪, עגמת נפש ובזבוז זמן ואובדן רווחים בסך 20,000 ₪ וכן 10,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה, בקניינה ובכבודה.

היא לא יודעת מה זה safety היא קיבלה מספר פעמים חשבוניות הביתה, היא היתקשרה לחברה והסבירו לה שזה ביטוח נגד שברים, היא ביקשה לבטל את זה אך לא ביטלו לה. גם על פרט זה היא לא הצהירה.

השירותים המופיעים בחשבונית התובעת הם של צפייה בערוצי פרטנר ושרותי גיבוי בענן הנפוצים במיוחד בעת הכנסת מכשיר לתיקון.

...

בכתב ההגנה טוענת הנתבעת שיש לדחות את התביעה שכן מדובר בתביעה מופרכת, אשר הוגשה בשיהוי רב לאחר שהתובעת כבשה טענותיה זמן רב. כל התביעה מבוססת על טענות בעל פה נגד מסמכים בכתב, ולכל היותר מדובר בטעות בכדאיות העסקה.

לאור כל האמור, בנסיבות בהן לא ברורה גרסת התביעה ונטל הראיה מוטל על התובעת, אני סבור כי יש לדחות התביעה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת נגד הנתבעת.

העובדות הצריכות לעניין ביום 22.06.2020 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה, חברת פרטנר תיקשורת בע"מ, כשלצדה בקשה לאשר נהולה כתובענה ייצוגית (להלן:"בקשת האישור"), במרכזן עמדה הטענה כי בחודשים מרץ-מאי 2020 קיבל לידיו חשבוניות מהמשיבה בהיותו מנוי לשירותי האנטרנט שלה, כאשר בכל אחת מהן הופיע חיוב שגוי ונוסף בסך של 100 ₪ עבור שירות בשם "ISP Core". לטענת המבקש, במהלך שלושת החודשים הללו פנה מספר פעמים למשיבה במטרה לברר אודות החיוב השגוי, ובמענה לכך ציינו נציגי המשיבה כי החיובים הללו נעשו בטעות וכי המשיבה תזכה אותו בגין חיוביו ביתר.

אשר למחצית השניה של האגרה, ביקשו הצדדים בהתאם לתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), כי בית המשפט יפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה, כולה או חלקה, מהטעמים המיוחדים להלן: נעשו מספר פניות מוקדמות מטעם המבקש למשיבה לשם השבת הכספים שלא נענו בחיוב ועל כן לא נותרה ברירה אלא להגיש את התובענה.

בנסיבות העניין, לא מצאתי הצדקה להשתמש בסמכותי כדי לפעול לאיתור תובע חלופי, תוך פירסום הודעת הסתלקות, כמתחייב מהוראות סעיף 16(ד)(1) לחוק או משלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה כעולה מהוראת תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, וזאת בהנתן תיקון המחדל בשלב המוקדם בו מצוי ההליך, ונוכח העובדה שרישום ההסתלקות ממילא יירשם בפנקס התובענות הייצוגיות.

...

בהמשך להסכמת הצדדים אודות תשלום המחצית הראשונה של האגרה, ובהתאם לתקנה 7א(א)(4)(א) לתקנות האגרות, אני מורה כי במחצית השנייה של האגרה תישא המשיבה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על סילוק התובענה ובקשת האישור כמוסכם.

התביעה האישית של המבקש – נדחית, כנגד תשלום הגמול ושכה"ט בסכומים בשיעורים כמפורט לעיל.

בתמצית ייאמר כי הבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה בשנת 2010 נגד המבקשת, חברת פרטנר תיקשורת בע"מ, על ידי המשיב, רועי רשף – בטענה כי פרטנר גבתה מלקוחותיה תשלום עבור "שירותים מתקדמים" (שירות צליל המתנה מוסיקלי (פאנטון) וחבילת שירותי מידע ותוכן), בלא שאלה נתבקשו על ידי הלקוחות ומבלי שהם נתנו את הסכמתם לכך (להלן: בקשת האישור, פרטנר ו-רשף).

בית המשפט המחוזי קיים דיון בסוגיה ביום 13.7.2020, ובתום הדיון הורה לפרטנר להמציא לבית המשפט ולב"כ המייצגת (עו"ד מירה רשף) רשימה של מספרי תעודת זהות ומספרי לקוח של כל אחד מחברי הקבוצה (להלן: רשימת חברי הקבוצה).

עוד נטען כי חרף החלטתו של בית המשפט, באי הכוח המייצגים מתכוונים לעשות שימוש ברשימת חברי הקבוצה לצורך הליכים ייצוגיים אחרים נגד פרטנר; ובנקודה זו צוין כי שבועיים לאחר ההחלטה, עו"ד מירה רשף הגישה בקשה דומה לאישור תובענה כייצוגית נגד פרטנר בשם לקוחות שהוחרגו מהסדר הפשרה (ת"צ 65049-07-20).

"פקוח זה מתחייב לנוכח המאפיינים הייחודיים של ההליך הייצוגי – ובמיוחד העובדה שמדובר בתובענה שמוגשת ומנוהלת על ידי תובע מייצג ובא כוח מייצג בשם קבוצה של אנשים שלא העניקו הסמיכה מפורשת לכך, והחשש פן תתעורר 'בעיית נציג' בייצוג האינטרסים של הקבוצה, קרי: שהאינטרס האישי של התובעים המייצגים ובאי כוחם יבוא על חשבון האנטרס של הקבוצה כולה" (רע"א 2935/20 יורשי המנוח יצחק בן אביר ז"ל נ' דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ, פסקה 10 והאסמכתאות שם (24.11.2020)).

...

לסיכום, רשף מותיר את שאלת הפיקוח הנוסף לשיקול דעתו של בית המשפט, אולם הדגיש כי לשיטתו יש צורך בכך להבטחת תקינות ההליכים והגשמת תכלית ההליך הייצוגי; ולדבריו, ככל שעמדתו זו תתקבל, יש לקבוע שרשימת חברי הקבוצה תכלול את הפרטים הבאים: שם חבר הקבוצה, ת.ז. או ח.פ., מועד מימוש השובר, ופרטי התקשרות (מספר לקוח).

לאחר עיון בבקשת רשות ערעור ובתשובה לה, על הנספחים שצורפו להן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית, ובהתאם הצו לעיכוב ביצוע המצאת רשימת חברי הקבוצה מבוטל.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 18151-08-21 וקנין נ' חברת פרטנר תיקשורת בע"מ לפני כבוד השופט רמי חיימוביץ מבקש/תובע תומר וקנין משיבה/נתבעת חברת פרטנר תיקשורת בע"מ ב"כ המבקש עו"ד אורלי בן עמי ב"כ המשיבה עו"ד רותי ויסנביק-שאולי פסק דין

לתביעתו צירף, כאמור, בקשה לאישור התובענה כייצוגית בשם "כל מנוי טלפון סלולארי של המשיבה במסלולים שהתשלום החודשי בהם כולל חבילת גלישה בנפח קבוע ובנוסף לו נפח בלתי מוגבל לגלישה במספר אפליקציות פופולריות מוגדרות כגון: פייסבוק, וויז, אינסטגראם, ווצפ, יוטיוב וכדומה". המבקש העריך את מספר חברי הקבוצה ב-520,000 מנויים, ואת הנזק לכל חברי הקבוצה ב-36,400,000 ₪.

בקשת ההסתלקות מאושרת בחינת בקשת האישור, בקשת ההסתלקות וכתבי בית הדין הנוספים מעלה כי התובענה הייצוגית גילתה עילת תביעה לכאורה ואף מעבר לכך, שכן המשיבה אישרה כי השמוש באפליקציות החופשיות גרע מחבילת הגלישה בנגוד להתחייבותה ללקוחות.

מובן ששיקול הדעת הוא של בית המשפט, אשר בוחן כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו, למאפייני התביעה ולהיקף המשאבים הציבוריים שהושקע בה, ומחליט האם קיימים טעמים מיוחדים ומוצדק לפטור מחלקה השני של האגרה או שלא מתקיימים טעמים שאלו (השוו, למשל, החלטתי בת"צ (מחוזי מרכז) 16777-08-21 אס נ' זאן כרטיסים בע"מ (8/8/2022), שם לא ניתן פטור).

...

המשיבה טוענת כי חרף התקלה האמורה קיימות לה טענות טובות שבגינן דין בקשת האישור להידחות, בין השאר משום שאינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות.

מובן ששיקול הדעת הוא של בית המשפט, אשר בוחן כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו, למאפייני התביעה ולהיקף המשאבים הציבוריים שהושקע בה, ומחליט האם קיימים טעמים מיוחדים ומוצדק לפטור מחלקה השני של האגרה או שלא מתקיימים טעמים שאלו (השוו, למשל, החלטתי בת"צ (מחוזי מרכז) 16777-08-21 אס נ' זאן כרטיסים בע"מ (8/8/2022), שם לא ניתן פטור).

סוף דבר בקשת ההסתלקות מאושרת.

התביעה האישית נדחית.

מבוא וטענות הצדדים התובע, מר ג'אסם אלשאמי (להלן: "התובע"), הגיש תביעה תא"ק 35650-10-19 כנגד חברת פרטנר תיקשורת בע"מ מפעילת תיקשורת (להלן: "הנתבעת"), העוסקת, בין היתר, במתן שירותי רט"ן ושרות אינטרנט.

ביום 9.3.2020 הוגשה תביעה על-ידי הנתבעת (להלן: "פרטנר") כנגד התובע (להלן:" מר אשלאמי") בת.א 18664-03-20 אשר חזרה על טענות ההגנה ועתרה לנזקים שנגרמו לה לטענתה על-ידי מר אלשאמי: סך של 662,177.49 ₪ בגין מזומן שהופקד בקופת מר אלשאמי למטרת פרעון חובות לקוחות, ובוטל מיד לאחר הפקדתו, אשר לא ניכנס מעולם לקופתה של פרטנר; סך של 897,530 ₪ המהוה את סך חובם של הלקוחות החייבים שפרטנר לא יכולה לנקוט בהליכי גביה נגדם ללא סריקת מיסמכי הזיהוי והסכמים חתומים או מבלי להזין נתונים כנדרש או תוך הזנה של נתונים פקטביים במכוון; סך של 500,000 ₪ בגין פיצוי מוסכם הקבוע בסעיף 13.6 להסכם בגין הפרת האיסור על שימוש לצורכי הונאה בכל דבר מידע או נתון אודות לקוחות פרטנר אשר הגיע לידי מר אלשאמי במסגרת פעילותו עבורה; סך של 43,430 ₪ בגין העמלות ששילמה למר אלשאמי עבור ביצוע עיסקאות אלה שאת התמורה עבורן היא לא קיבלה.

במוצג י' לתצהיר גאסם יש שם מספר לקוחות שנטען על ידי פרטנר שלא ניתן לבצע פעולות גבייה בגלל חוסר במסמכי היתקשרות, ולמרות זאת גאסם הצליח לגלות שנעשתה גבייה והיו הליכים משפטיים, וכל החוב שולם.

מטרת ערבות אוטונומית היא להבטיח את מוטבה מפני סיכונים ו/או הפרות מסוימות של ההסכם: "כוחה של הערבות האוטונומית ביעילותה כמכשיר פינאנסי להבטחת זכויות צדדים לעיסקות כלכליות, בלא קשר תלות הכרחי בקיום הכרעה במחלוקות הקשורות בעסקה, העשויות לעלות במערכת היחסים המשפטית שביניהם. על המשפט לצמצם ככל הניתן את תחומי ההתערבות החיצונית בעצמאותה של הערבות האוטונומית כפי שהוגדרה בידי הצדדים, על דרך הכפפתה במידה זו או אחרת לעניינים הקשורים בעיסקת היסוד. חרף זאת, מוכרים מצבים קצוניים בהם התרחשויות הקשורות בעיסקת היסוד עשויות להשפיע על הערבות חרף עצמאותה, ולהביא למניעת ממושה, אפילו נתקיימו כל תנאיה. שניים הם החריגים המוכרים לענין זה: חריג המירמה, וחריג הנסיבות המיוחדות, העשויים להצדיק היתערבות בעצמאותה של הערבות". (ראו: ע"א 3130/99 - שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ ואח', פ"ד נח(3), 118, עמ' 133-134) בעיניין זה, יפים הדברים הבאים: "כל מטרתה של הערבות האוטונומית אינה אלא לאפשר למוטבה לשפות עצמו על נזקיו בטרם יחל הבירור הארוך והמורכב של הנזקים בפועל - קרי, לתת לו פיצוי מיידי ובטוח לחיסרון הכיס, כאשר נטל התביעה המשפטית עובר לכתפי הצד השני... פסיקה אחרת היתה עלולה לרוקן את מוסד הערבות האוטונומית מתוכן ממשי." (ראו: פש"ר (ת"א) 1210/01 כונס הנכסים נ' פרינט לייף קום בע"מ, (פורסם בנבו)).

...

לפיכך, דין ראש נזק זה להידחות.

לאחר עיון בטענות הצדדים עולה, כי דין טענה זו להידחות.

בנסיבות התיק, ובהתחשב בראיות שהוגשו, יש להפחית את הפיצוי המוסכם לסכום המשתווה לסכום שחברת פרטנר מודה שמגיע למר אלשמי בגין עמלות המכירה שביצע בהתאם לסעיף 40 לפסק דין זה. סוף דבר אשר על-כן ולאור כל הנימוקים לעיל, שתי התביעות שבכותרת מתקבלות, באופן שסכומיהן מתקזזים זה מול זה. בנסיבות הענין, כל צד ישא בהוצאותיו.