בין היתר, הוצגו מסמכים הקשורים לתביעות שהגיש הנאשם למוסד לביטוח לאומי (לקבלת קצבת נכות, הבטחת הכנסה); תיק הרווחה של הנאשם שלימד על היתמכרותו ארוכת השנים לסמים קשים, ועל ניסיונותיו להישתלב בטיפול והליכי גמילה; תעוד רפואי מהמרכז לבריאות הנפש, שלפיו הנאשם אושפז מספר פעמים בחייו, בגילאים שונים, בגין ניסיונות אובדניים; תעוד בדבר הטיפול הרפואי והנפשי שקבל בקהילה בין השנים 2010 - 2013 ובהמשך בין השנים 2018 - 2021, התעוד כלל סיכומי פגישות טפול פסיכותרפי וביקורים אצל הפסיכיאטרית ד"ר סנפיר.
אופן אחד הוא כרונולוגי, היינו ציר הזמן מתחיל בשקילת מעשה ההמתה (בעד, נגד, כיצד), ממשיך אל קבלת החלטה, ומסתיים בהוצאה לפועל.
...
מצאנו אם כן לדחות את טענת הנאשם שלפיה יש להרשיעו בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת בהתאם לסעיף 301ב(א).
למען הזהירות, ועל אף שהדבר לא נטען במפורש, אלא בדומה לטענת הקנטור, מדובר היה בטענה משתמעת (לכל היותר), נוסיף כי גם לא מצאנו שניתן להחיל את סעיף 301ב(ב)(1), שזו לשונו:
(ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:
(1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(א) בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;
(ב) יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;
בהתאם לפסיקה, סעיף זה דן במצב של קנטור, אך בניגוד לדין הישן שלפיו העדר קנטור היה אחד מהיסודות שעל המאשימה להוכיח על מנת לבסס הרשעה בעבירת הרצח בכוונה תחילה, הדין החדש בוחן קיומו של קנטור, כתנאי להפחתה באחריות ולענישה מקלה (ראו למשל: עניין מרטינס).
סוף דבר
החלטנו להרשיע את הנאשם בביצוע עבירת כניסה והתפרצות, לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין, בביצוע עבירת ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, ובעבירת רצח בכוונה תחילה ותוך ביצוע עבירה, כאמור בסעיפים 300(א)(2) ו- 300(א)(3) לחוק העונשין, בהתאם לדין הישן שחל במועד ביצוע העבירות.
