מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בגין דמי לידה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה כנגד החלטת הנתבע שלא לאשר לתובעת גמלה לשמירת הריון החל מיום 20.9.2020, זאת מאחר שלא עבדה במועד תחילת שמירת ההיריון ולכן לא מיתקיים בעיניינה "יום קובע". רקע התובעת, ילידת שנת 1989, עבדה בחברת "כאל" (להלן - המעסיק) החל מיום 12.5.2019.
בסימן ג' קיימת הגדרת יום קובע בסעיף 48 לחוק, כדלקמן: "בסימן זה - "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי היסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי היסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;"
היום הקובע לפי סעיף 48 לחוק נקבע לצורך דמי לידה ולא לצורך גמלת שמירת הריון.
כך לדוגמא: מבוטחת שהיום הקובע שלה מצוי בתוך תקופת לידה והורות על פי חוק עבודת נשים, גם אם לאחר תקופת הזכאות לתשלום דמי לידה (עב"ל (ארצי) 324446-04-22 ליאנה פזע – המוסד לביטוח לאומי (6.6.2023); ב"ל (חיפה) 46968-11-11 דליה בוסקילה - המוסד לביטוח לאומי (13.1.2014)).
...
אנו סבורים אפוא כי בנסיבות במיוחדות שתוארו, יש לראות ביום 20.9.2020 יום קובע לצורך שמירת הריון.
יחד עם זאת, אנו למדים מעצם קיומו, שקיימת אפשרות להפעלת שיקול דעת במקרים חריגים ואנו סבורים כי המקרה שלפנינו הוא מקרה חריג המצדיק זאת.
סוף דבר – אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי יום 20.9.2020 הינו היום הקובע לצורך זכאותה של התובעת לגמלת שמירת הריון.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע, מר פנחס קופלוביץ, הגיש את התביעה שלפניי כנגד החלטת פקיד התביעות לדחות את תביעתו לתשלום דמי לידה (כאב מחליף) מן הטעם שלא צבר תקופת אכשרה מספקת.
המוסד דחה את התביעה בנימוק שהתובע לא צבר תקופת תשלום דמי ביטוח לאומי מספקת, לפני יום הפסקת עבודתו, כנדרש בסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: החוק או חוק הביטוח הלאומי) (החלטה מיום 19.12.2021 צורפה כנספח לכתב התביעה).
תקופת האכשרה לצורך דמי לידה לאב קבועה בסעיף 49(ב)(2) והיא מותנית בתשלום "דמי ביטוח משכרו כעובד" או מהכנסתו כעצמאי לתקופה המינימאלית שנקבעה באותו סעיף.
כך קבע גם בית הדין הארצי כאשר דן בעיניינו של עצמאי שבקש להכיר בתקופת דמי האבטלה שלו כמשלימה לתקופה בה שילם דמי ביטוח מהכנסתו כעצמאי לצורך זכאות לדמי לידה לאב וקבע כי ההוראה שמאפשרת להכיר בתקופת דמי אבטלה כתקופת אכשרה "קיימת רק לגבי מבוטחת ואינה קיימת לגבי מבוטח" (פסק דינו של השופט רבינוביץ בעב"ל (ארצי) 1437/02 הרשושנים – המוסד לביטוח לאומי (17.10.2004).
...
מדובר בקביעה של רוב ואף הערעור נדחה פה אחד.
סוף דבר – לא ניתן לראות בתקופת האבטלה של התובע כתקופת אכשרה לדמי לידה לאב.
על כן התובע לא צבר תקופת אכשרה מספקת לדמי לידה, ודין תביעתו להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי תביעתה של התובעת כנגד המוסד לביטוח לאומי, לתשלום גמלת שמירת הריון בו שהתה בעקבות הריון שני במהלך חופשת לידה.
"היום הקובע" המוזכר בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר בסעיף 48 לחוק כך: "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי היסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי היסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון.
...
כאמור לעיל, שוכנעתי כי ההפך הוא הנכון.
סוף דבר נוכח האמור, התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובעת, בתוך 30 ימים, גמלת שמירת הריון בגין התקופה שמיום 21.2.20 ועד ליום הלידה 6.8.20 בתוספת הפרשי הצמדה כחוק.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא וסקירת ההליך תביעתה של התובעת, הגב' לינדה חג'אזי (להלן: "התובעת") הוגשה כנגד הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), בגין זכאותה הנטענת לתשלום דמי לידה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").
...
] רביעית, ואשר לשכרה הנטען של התובעת, הרי שמקובלת עלינו טענת הנתבע, כי הטענה ביחס לתשלום השכר בפועל לא הוכחה, והיא גם לא גובתה במסמכים.
] סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, עולה כי התובעת לא הוכיחה את עבודתה אצל מוחמד בתקופה הרלוונטית לתביעה, והראיות והעדויות מעלות כי המדובר בעזרה משפחתית גרידא, לכל היותר.
בהינתן כלל האמור לעיל, דין התביעה להידחות, וכך אנו מורים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 24.12.20 התובעת הגישה את התביעה נשוא ההליף דנן לבית הדין, במסגרתה עתרה כנגד החלטות הנתבע משנת 2017 במסגרתן הורה לה להשיב את הסכומים שקבלה בגין דמי לידה ואבטלה במהלך שנת 2013.
המסגרת הנורמאטיבית בעב"ל 59462-12-15 מוניקה מאלו – המוסד לביטוח לאומי (מיום 24.8.18 – להלן: "הילכת מאלו"), נקבע, בין היתר, כי תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1995 (להלן: "תקנה 125"), המקנה סמכות כללית להארכתו של מועד שנקבע בחיקוק מטעמים מיוחדים שיירשמו, חלה על הוראת תקנה 1(ב) לתקנות המועדים - הקובעת כי תביעה לבית הדין לעבודה כנגד החלטת המוסד תוגש תוך 12 חודשים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה למבוטח.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק ואת טיעוני הצדדים, נחה דעתי שיש לקבל את בקשת התובעת להארכת מועד להגשת התביעה.
אם לא די באמור עד כה, יש להוסיף כי לא שוכנעתי שחלוף הזמן פגע באינטרסים של הנתבע או אינטרסים ציבוריים אחרים.
סיכום לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו