במסגרת עתירה זו ביקשה היא לצאת כנגד החלטת "הועדה לפנים משורת הדין" (להלן: "ועדת הלמ"ד"), אשר דחתה בקשתה על הסף.
ביום 11.8.1994 ניתן מענה לשאילתא זו בו צוין, כי מבדיקה שנעשתה נמצא, כי אלמנתו של המנוח לא הגישה כל תביעה למשרד הבטחון בבקשה להכיר בה כאלמנת צה"ל. עוד נאמר, כי אמו ואחיו של המנוח פנו בבקשה להכיר בהם וכי הם מקבלים זכויות הורים ואחים שכולים מכוח חוק המשפחות "לפנים משורת הדין" מאז שנת 1979.
בתחילת שנת 2014 ניכנס לתוקפו תיקון מס' 35 לחוק המשפחות אשר עיגן את כלל ההטבות אשר ניתנות למשפחות השכולות מעבר לקבוע בדין ומכוח הוראות פנימיות של משרד הבטחון, לרבות עגון מקור הסמכות לעבודה של ועדת הלמ"ד. תיקון זה ביטל, בין היתר, לחלוטין את סמכותה של הועדה לידון במי שלא הוכר לפי חוק המשפחות, גם לא באותם מקרים נקודתיים בהם ניתן סיוע נוסף בנסיבות של "לפנים משורת הדין."
לצד האמור, הוספה הוראה חדשה בחוק המשפחות (סעיף 35א(א)) הקובעת: "שר הבטחון יקים ועדה שתהיה רשאית להחליט על מתן סיוע לפנים משורת הדין, לבן מישפחה, ולעניין יתום אף אם מלאו לו 21 שנה, במקרים חריגים ובהתקיים מצב סוציו – אקונומי קשה שבו נמצא בן המשפחה."
עולה מן האמור, כי אם החל משנת 2005 הוגבלה סמכותה של ועדת הלמ"ד מכוח הכללים הרי שמשנת 2014 הוגבלה סמכותה של הועדה מפורשות בחקיקה.
לטענתם, אין הדבר דומה בעניינינו מקום בו ההכרה באם ואח המנוח נעשתה בהתייחס לפנייה פרטנית להכרה לפנים משורת הדין, כאשר הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה להכיר בהם אינם ברורים כיום, ולא על בסיס מדיניות הכרה כלשהיא שהיתה בתוקף, מאחר ולא היתה קיימת כלל באותה עת.
עוד נטען, כי ההכרה בפרשת סיגל ארז היתה בתקופת הביניים טרם פירסומם של הכללים בשנת 2005 בעוד שבעניינינו נטען, כי פניה רשמית נעשתה רק בשנת 2019 ולחילופין בשנת 2010 ובכל מקרה שנים ארוכות לאחר פירסום הכללים.
...
(ראו החלטת אגף השיקום מיום 7.9.1979 נספח 4 לכתב התשובה)
ביום 9.8.1994 התקבלה במשרד הביטחון שאילתא מטעם עיתון "מעריב" ולפיה בתמצית נשאלה השאלה מדוע אם המנוח הוכרה כזכאית לזכויות על פי חוק המשפחות ואילו פנייתה של האלמנה (העותרת), נדחית על ידי משרד הביטחון.
יודגש ויובהר, כי החלטתי זו הינה נקודתית לנסיבות המיוחדות של מקרה זה, בדגש על טענת האפליה והעובדה כי חלק מבני המשפחה של המנוח הוכרו כזכאים על פי חוק המשפחות "לפנים משורת הדין".
אין המדובר, אפוא, בהחלטה בעלת השלכת רוחב.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, העתירה מתקבלת במובן זה שבקשת העותרת תבחן לגופו של עניין על ידי ועדה שתידרש לדבר, על פי המדיניות שהיתה נהוגה בעת מותו של המנוח ולא על פי הכללים והדין כיום.
