מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה נגד הדואר בגין אי אימות חתימה והעברת כספים מעוקלים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כנגד חברת בנק הדואר בע"מ, במסגרתה עותרות התובעות למתן צו מניעה קבוע אשר יורה לבנק הדואר לאפשר לתובעות קיום מנגנון ("מתוה") אשר תוכנו יפורט להלן ובכלל זה, יִמָּנַע מלסרב עקרונית לכיבוד המחאות זכות על דרך השיעבוד אשר מופנות אליו, ביחס לחשבונות בנק המתנהלים אצלו ובאופן ספציפי יכבד המחאת זכות על דרך השיעבוד לטובת התובעת 2 בנוסח המוצע על ידה או בכל נוסח חוקי אחר.
בהקשר זה טוען בנק הדואר כי חובתו היא לאפשר העברות כספים מחשבונות או אפילו לאפשר העברת כספים במסגרת הוראת קבע (אשר הוא מוכן לקיים גם באשר לאחים כהן, אשר רשאית לתת הוראות של העברות כספים קונקרטיות הכוללות סכום ומועד קבועים) – ואולם, לא מוטלת עליו חובה למתן שירות הכולל הוראה לבצוע העברות כל אימת שמצויה יתרה בחשבון – הוראה שאינה הוראת קבע שכן אין בה מועד וסכום קבועים והיא מטילה אחריות כבדה על הבנק, החורגת מחובותיו על פי הדין.
" התובעות בטענתן ולפיה חלה על בנק הדואר החובה למתן שירות בהתאם למתווה, מסתמכות על הוראת סעיף 88א'(א)(1) לחוק הדואר הקובעת חובה של בנק הדואר למתן שירותים של: "קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם". באשר להוראה זו, טוענות התובעות, כי המתוה נשוא התביעה נסב על קבלת שיקים לחשבון והעברת כספים בהוראה המהוה הוראת קבע ומשכך, כי חלה על הבנק החובה למתן שירות כאמור.
זאת ועוד, במסגרת ההליך המשפטי טען בנק הדואר כי, גם ככל שניתן לבצע את הפעולה נשוא המתוה של העברת הכספים לאקורד במערכת ממוחשבת, הרי שמרגע שמוטל על החשבון עיקול, נידרש הבנק לפעילות ידנית.
מבלי לגרוע מן האמור, הרי שבטיעונן האמור מתעלמות התובעות מטענת בנק הדואר ולפיה- ככל שאמנם המסמך לא נחתם- הרי שהסיבה בעטיה לא נחתם, היא שלא הושלם הליך פתיחת החשבון, לטענת בנק הדואר בשל קשיים שאינם קשורים למתווה.
...
שנית, בכל הנוגע לפעילותו של בנק הדואר בהתאם למתווה לאורך השנים, הגם שהוראה האוסרת העברת הזכויות בחשבון כלולה במסמכי פתיחת החשבון – הרי שגם טענה זו, אין בידי לקבל וזאת ראשית, בהינתן שההוראה אינה אוסרת העברת זכויות בחשבון באופן גורף, אלא שהיא אוסרת העברת הזכויות בלא אישור הבנק ומשכך, אין במתן אישור במקרים קודמים בכדי לאיין קיומה של ההוראה בפני עצמה.
יתרה מכך, שוכנעתי, כפי שפורט לעיל, כי בנק הדואר הסכים לפעילות המתווה באופן ניסיוני ואולם, משהתחוורה לו הבעייתיות הכרוכה במתווה (לאחר שיושם בפועל ובפרט בכל הנוגע למקרים בהם הוטלו עיקולים על החשבונות), הודיע בהודעה תמת לב ומידתית על הפסקת המתווה.
סוף דבר; משנקבע על ידי כי לא מוטלת על בנק הדואר החובה למתן השירות נשוא המתווה הנדון וכי אין לחייבו במתן השירות הנתבע- הרי שדין התביעה, במסגרתה מבוקש לאכוף המתווה על בנק הדואר- להידחות וכך, הנני מורה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה על סך 24,000 ₪ בגין אי הסרת עיקול משך שבעה החודשים.
ביום 13.4.2015, לאחר שנחה דעת הנתבעת כי סולק כל החוב (הן לנתבעת והן לעורך דינה), הופקה הודעת אגף השומה והגבייה של הנתבעת המודיעה להוריו של התובע (אשר באותו זמן כבר שניהם לא היו בין החיים) כי הנתבעת החליטה לבטל ולהסיר את צו העיקול נשוא ההודעה (צו שמספרו 343493) וכי "הודעה ממוכנת על ביטול והסדר העיקול תועבר בתוך 3 ימים עבודה באמצעות קובץ מדיה למרכזי הבנקים בהם הוטל העיקול". דא עקא, ההודעה האמורה ואחרות שבאו בעקבותיה לא הועילו.
הדיון התובע הבהיר שהעיקול המרכזי שתפס כספים והיה צורך אופראטיבי להסירו היה העיקול על זכויות האב המנוח בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ. בנוסף טען התובע כי ישנם כספים בחשבון בבנק הדואר שהוא על שם האם המנוחה ובו התקבלו כספים מהמוסד לביטוח לאומי.
בהתייחס לביטול העיקולים הצהירה נציגת הנתבעת: "במועד התשלום האחרון קמה זכות לביטול העיקולים שהוטלו בגין החובות - הן על זכויות האב והן על זכויות האם. נכון, אירעה תקלה". לתובע לא היו ראיות לגבי שיעור הסכום הכספי שעוכב בחשבון בבנק מרכנתיל דיסקונט בשל אי הסרת העיקול.
אני דוחה את טענת הנתבעת לגבי העידר זכות תביעה על יסוד הכלל "מעילה בת עוולה לא תיצמח זכות תביעה". בעת שאדם פורע את חיוביו כלפי נושהו, פוקעת זכותו של הנושה לפעול כנגד החייב אשר כבר אינו חייב (כי פרע את חובו).
דבריו של התובע נשמעו בדיון מהימנים ובאים מן הלב, תוך שאלה מאומתים במגוון מסמכים שהציג התובע במצורף לכתב התביעה וכן בפירוט עובדתי שהוצג בכתב ההגנה וכולל תאריכים רבים של פעולות ביטול עיקול אשר ננקטו על ידי הנתבעת - נוכח פניות חוזרות ונישנות שנאלץ התובע לבצע.
טרם חתימה ולמען הסר ספק מובהר כי התובענה דנן עוסקת אך בעיניין העיכוב בהסרת העיקול.
...
בעניין זה אני קובע כי התובע לא הוכיח דבר בעניין חשבון נוסף נטען שבו צבורים כספים ע"ש האם המנוחה.
אין בידי לקבל את טענת התובע בעניין החשבון ע"ש האם כשיקול לעניין אומדן העוול שנגרם על ידי הנתבעת.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 15,400 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הכספים שעוקלו עמדו על סך 12,647 ₪, כאשר העיקול מומש והכספים הועברו לנתבע 2 (כבא כוחו של הנתבע 1) (נספח ג' לכתב התביעה).
הנתבע 2 הבהיר לתובע, כי צורף כצד ג' לתיק, מאחר ולא שעה לצוו עיקול בהיותו מחזיק בנכסים של החייב (נספח ח' לתביעה).
במכתב נוסף מטעם דואר ישראל, אשר הוגש ביום 16.7.18, הבהיר הדואר, כי תא דואר זה נמצא בשימושו של מר פטים משנת 2007 ועד לשנת 2018 (קרי, בתקופה הרלוואנטית בה בוצעו המסירות לתא דואר זה).
נוכח האמור, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שהכתובת אותה מסר הנתבע 2 ללישכת ההוצאה לפועל הייתה מוטעית, וכי אישורי המסירה אשר חזרו חתומים מכתובת זו, לא נחתמו על ידי התובע, אשר התגורר בתקופה הרלוואנטית בצור בהר בירושלים.
לנוכח אי קבלת מסמכים אלו, לא הגיב התובע ולכן ניתנו כנגדו החלטות במעמד צד אחד (נספחים 3-7 לתצהיר התובע).
בהמשך, כאשר אומת עם העובדה שבתיק ההוצאה לפועל לא קיימת בקשת מידע מהמל"ל, טען הנתבע 2 כי לא קיבל את כל תיק ההוצאה לפועל אלא רק את חלקו (עמ' 19 שורות 5-13).
...
סוף דבר אשר על כן ולנוכח המפורט לעיל, אני פוסקת כי הנתבע 2 ישלם לתובע סך כולל של 16,402 ש"ח. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל (אציין, כי כך נוסחה התביעה ובגין סכום זה שולמה האגרה).
בנוסף, ישלם הנתבע 2 לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות בסך 760 ₪.
התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית, וכך אף הודעת צד ג' שהוגשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה טענו המשיבים, כי מאז הגעתה של המבקשת לבנין פרצו סכסוכים בינה ובין דיירי הבניין, בשל אי העברת תשלומי ועד הבית על ידה.
בעקבות סרובה של המבקשת לשאת בחלקה בהוצאות השפוץ, הגישה נציגות הבית המשותף נגדה תביעה למפקח על רישום המקרקעין.
לבקשתם צרפו אישור המצאה, שלפיו כתב התביעה הומצא למבקשת, אולם היא סירבה לחתום עליו.
כן צורף תצהיר ערוך ומאומת של מוסר כתב התביעה.
משמעות הדבר, שככל שיוותר פסק הדין על כנו, יוטל על המבקשת נטל כספי משמעותי ביותר.
שנית, לטעמים הנוגעים לאי הגשת כתב הגנה במועד – המבקשת מאשרת כי קיבלה את כתב התביעה לידיה במעטפה, אולם לטענתה, לא בדקה את תוכן המעטפה והכניסה אותה לתיבת הדואר של המשיבים, בשל הוראת בא כוחה כי על המשיבים להעביר כל מיסמך משפטי במישרין אליו.
עם הפקדת הסכום, יבוטל פסק הדין ויבוטלו כל ההליכים לבצוע פסק הדין בהוצאה לפועל, לרבות עיקולים שהוטלו.
...
עם זאת, באיזון בין עקרון סופיות הדיון, התנהגות הצדדים ותום ליבם, נסיבות האיחור, הפגיעה באינטרס ההסתמכות של האחר וסיכויי ההליך, מצאתי לנכון להיעתר לבקשת הארכה.
אולם, בסופו של דבר גם הגישה בקשה מפורטת עם תצהיר ביום 22.3.20, עת הגישה את כל בקשותיה המפורטות.
עם זאת, בסופו של דבר, פורטו טענות ההגנה וסיכויי ההצלחה בכתב ההגנה שצורף.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

עם הוספתו כחייב, נשלחו אליו על ידי ההוצאה לפועל ובכל התיקים אזהרות באמצעות דואר רשום ואישור מסירה.
הוספתו כחייב בתיקיי ההוצאה לפועל בוצעה שלא כדין ובחוסר סמכות שכן יש להגיש כנגדו תביעה נפרדת מתיקיי ההוצאה לפועל.
ככל שההיתנגדות מוגשת באיחור והבקשה הועברה לבית המשפט, בית המשפט הוא זה המוסמך להורות על עיכוב הליכים ו/או ביטול הליכים, לפי שיקול דעתו.
חתימת המבקש אומתה על גבי ההסכם על ידי עוה"ד ג'ריס רואשדה.
התוצאה של כל האמור היא שלא נמצא מקום לקבל את הבקשה לביטול העיקולים ואלו יבוטלו במידה והמבקש יציג בטוחה ברורה ומספקת להנחת דעתו של בית המשפט שיבטיחו את תשלום מלוא החובות בתיקיי ההוצאה לפועל או יופקד עירבון כספי לסכום החוב הכולל.
...
אני סבור כי לאור כל שהוצג, יש בסיס וראיות בקיומה של עילת התביעה.
בכל הנוגע לעיכוב ההליכים בתיקיי ההוצאה לפועל, לאור היקף העיקולים כפי שעלה בדיון וחרף זאת שהסכום המדויק שעוקל אצל המחזיקים השונים לא הוצג, אני סבור כי באיזון הראוי של זכויות הצדדים, יש מקום להורות על המשך עיכוב ההליכים עד ההכרעה בהתנגדויות וכך הנני מורה.
המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון וכן שכר טרחת עורך דינה בסך כולל של 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך, תוך 30 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו