לפני תביעה כנגד חברת בנק הדואר בע"מ, במסגרתה עותרות התובעות למתן צו מניעה קבוע אשר יורה לבנק הדואר לאפשר לתובעות קיום מנגנון ("מתוה") אשר תוכנו יפורט להלן ובכלל זה, יִמָּנַע מלסרב עקרונית לכיבוד המחאות זכות על דרך השיעבוד אשר מופנות אליו, ביחס לחשבונות בנק המתנהלים אצלו ובאופן ספציפי יכבד המחאת זכות על דרך השיעבוד לטובת התובעת 2 בנוסח המוצע על ידה או בכל נוסח חוקי אחר.
בהקשר זה טוען בנק הדואר כי חובתו היא לאפשר העברות כספים מחשבונות או אפילו לאפשר העברת כספים במסגרת הוראת קבע (אשר הוא מוכן לקיים גם באשר לאחים כהן, אשר רשאית לתת הוראות של העברות כספים קונקרטיות הכוללות סכום ומועד קבועים) – ואולם, לא מוטלת עליו חובה למתן שירות הכולל הוראה לבצוע העברות כל אימת שמצויה יתרה בחשבון – הוראה שאינה הוראת קבע שכן אין בה מועד וסכום קבועים והיא מטילה אחריות כבדה על הבנק, החורגת מחובותיו על פי הדין.
"
התובעות בטענתן ולפיה חלה על בנק הדואר החובה למתן שירות בהתאם למתווה, מסתמכות על הוראת סעיף 88א'(א)(1) לחוק הדואר הקובעת חובה של בנק הדואר למתן שירותים של: "קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם". באשר להוראה זו, טוענות התובעות, כי המתוה נשוא התביעה נסב על קבלת שיקים לחשבון והעברת כספים בהוראה המהוה הוראת קבע ומשכך, כי חלה על הבנק החובה למתן שירות כאמור.
זאת ועוד, במסגרת ההליך המשפטי טען בנק הדואר כי, גם ככל שניתן לבצע את הפעולה נשוא המתוה של העברת הכספים לאקורד במערכת ממוחשבת, הרי שמרגע שמוטל על החשבון עיקול, נידרש הבנק לפעילות ידנית.
מבלי לגרוע מן האמור, הרי שבטיעונן האמור מתעלמות התובעות מטענת בנק הדואר ולפיה- ככל שאמנם המסמך לא נחתם- הרי שהסיבה בעטיה לא נחתם, היא שלא הושלם הליך פתיחת החשבון, לטענת בנק הדואר בשל קשיים שאינם קשורים למתווה.
...
שנית, בכל הנוגע לפעילותו של בנק הדואר בהתאם למתווה לאורך השנים, הגם שהוראה האוסרת העברת הזכויות בחשבון כלולה במסמכי פתיחת החשבון – הרי שגם טענה זו, אין בידי לקבל וזאת ראשית, בהינתן שההוראה אינה אוסרת העברת זכויות בחשבון באופן גורף, אלא שהיא אוסרת העברת הזכויות בלא אישור הבנק ומשכך, אין במתן אישור במקרים קודמים בכדי לאיין קיומה של ההוראה בפני עצמה.
יתרה מכך, שוכנעתי, כפי שפורט לעיל, כי בנק הדואר הסכים לפעילות המתווה באופן ניסיוני ואולם, משהתחוורה לו הבעייתיות הכרוכה במתווה (לאחר שיושם בפועל ובפרט בכל הנוגע למקרים בהם הוטלו עיקולים על החשבונות), הודיע בהודעה תמת לב ומידתית על הפסקת המתווה.
סוף דבר;
משנקבע על ידי כי לא מוטלת על בנק הדואר החובה למתן השירות נשוא המתווה הנדון וכי אין לחייבו במתן השירות הנתבע- הרי שדין התביעה, במסגרתה מבוקש לאכוף המתווה על בנק הדואר- להידחות וכך, הנני מורה.
