כללי:
עסקינן בהמרצת פתיחה שהוגשה על ידי המבקשים שעניינה מתן צו עשה המצווה על רשם המקרקעין בתל-אביב כדלקמן:
1.1 למחוק את רישום הבעלות על 87/37471 חלקים שרשומים על שם המבקשת 2, יעל נגר, בגוש 6135 בחלקה 3.
(6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סיכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;
.
4.5 מכל מקום, גם אילו דובר היה ב"תובענה אזרחית", הרי שעדיין הסמכות לידון בהליך הנה לבית המשפט לעינייני מישפחה, בהנתן שהתקיימו שני התנאים המצטברים שנקבעו ברע"א 6558/99 - נחום חבס ואח' נ' דין חבס, פד נד(4), 337(30/08/2000) (להלן: "הילכת חבס"):
האחד שהתובענה האזרחית היא של אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבון של בן משפחתו.
ללמדך, כי במקרה שלפני בין אם מדובר בתובענה שעילתה סיכסוך בקשר לירושה ובין אם מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה, הרי שהסמכות נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה אשר לו הכלים והרגישות לידון בסכסוכים כגון דא, קרי סכסוכים בעלי אופי משפחתי מובהק.
...
4.4 לאחר שעיינתי בתובענה ובתגובת ב"כ המבקשים, הגעתי למסקנה כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתביעה ואנמק;
עפ"י סעיף 3 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"):
"(א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה."
סעיף 1 לחוק מגדיר מהם ענייני משפחה :
"בחוק זה, "עניני משפחה" - אחת מאלה:
(1).
ממכלול הטעמים דלעיל הגעתי למסקנה שאין סמכות לבית המשפט האזרחי לדון בתובענה והיא מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה.