תביעה נגד בנק: כיבוד שיק לא מורשה

שגיא, בעלה של הנתבעת 2, לא היה יכול להיות מורשה חתימה בשם החברה, מכיוון שהיה באותה עת פושט רגל.

התובעת הגישה שיקים אלו לפירעון לבנק הדואר, אך בנק הדואר סרב לכבד שיקים אלו עקב כך שבחשבון החברה בבנק הדואר לא היו כספים.

טענות הצדדים: משנוכחה התובעת לדעת שהליכי ההוצל"פ לגביית השיקים אינם נושאים פרי, הגישה את תביעתה זו נגד הנתבעות, על מנת לקבל פסק דין נגד הנתבעת 2.

התובעת המציאה לבית המשפט את השיקים שהעתקיהם צורפו לכתב התביעה, כדלקמן: שיקים שמשכה הנתבעת לטובת התובעת על בנק איגוד בע"מ (13) סניף נתניה (091) חשבון מס' 9150110057, כדלקמן: · שיק מס' 5001866 ז.פ. 30.04.13 על הסך 18,977 ₪ (סומן ת/1); · שיק מס' 5001867 ז.פ. 31.05.13 על הסך 18,977 ₪ (סומן ת/2); · שיק מס' 5002054 ז.פ. 30.6.13 על הסך 58,398 ₪ (סומן ת/3); · שיק מס' 5002119 ז.פ. 20.9.13 על הסך 37,974 ₪ (סומן ת/4); · שיק מס' 5002414 ז.פ. 30.9.13 על הסך 52,273 ₪ (סומן ת/5); · שיק מס' 5002418 ז.פ. 30.10.13 על הסך 101,838 ₪ (סומן ת/6).

...

בהתחשב בכל אשר נכתב עד כה, סבור אני שהנתבעת 2 ניהלה את החברה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה ובאופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, תוך שהייתה מודעת לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיה ולמילוי חובותיה כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

לאור קביעתי זו, סבור אני שיש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין הנתבעת 2, ולייחס לנתבעת 2 את חובות החברה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן: 1) את הסך 266,467 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (26.8.15) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

התובעת הגישה תביעה נגד הנתבע – בנק הפועלים בע"מ, להשבת 46,000 ₪ שהועברו על ידו מחשבון הבנק שלה לחשבון בנק אחר ללא הסכמה, תוך הפרת ההסכם בין הצדדים, הפרת חובת הנאמנות לתובעת והפרת חובת הבנק לפעול לטובת הלקוח.

כך העיד הבנקאי פרס שטיפל בהעברה, כי נוהל החתימות בחשבון התובעת היה בסכום של "עד 10,000 ₪ יניר ויותם, ומעל 10,000 ₪ היה צריך את קובי פלוס יניר או יותם. שתי חתימות וחותמת של החברה". עוד ציין כי ביחס לחשבון התובעת במידה והיה מופקד שיק עליו חתימה אחת בלבד "הבנק לא אמור לכבד אותו, הבנק במידת הצורך מרים טלפון ללקוח ובמקום להחזיר את השיק מוציא לו פלט ומשלים חתימה שנייה". מר פרס ציין כי אינו יודע האם בחשבון התובעת ניתן היה לבצע פעולות בהוראה טלפונית והוסיף כי במקרה של חשבון בו נידרשות שתי חתימות הוא "חושב שלא". כאשר נישאל לגבי ביצוע פעולה של העברת כספים בחברה לבקשת אחד מבעלי מניותיה, השיב כי במידה והוא אינו מורשה החתימה היחיד בחשבון לא יועבר הכסף על סמך בקשתו בלבד.

במועד פנייתו של מר גרין כעולה מן העדויות ודפי החשבון הפרטי של קובי כבר היו סימנים למצוקה כלכלית מצד מר טריביטש, המחאות בסכומים גבוהים חזרו בשל אי כסוי מספיק, ועל כן אין ממש בטענות הבנק כי התובעת הגישה התביעה לאחר שכבר לא ניתן היה להפרע ממנו.

...

המסקנה הברורה היא כי העברת 46,000 ₪ מחשבון התובעת לחשבונו הפרטי של מר קובי טריביטש בוצעה על דעתו של קובי בלבד ומבלי שהבנק קיים אחר התנאים שנקבעו לניהול החשבון.

יניר ציין כי במהלך שנות פעילות התובעת הפקידו הוא וקובי בסופו של דבר סכומים שווים בחשבון הבנק, אולם לא כל ההפקדות היו חופפות בסכומים ובתאריכים בשל נסיבות שונות של כל אחד מהם.

סוף דבר, התביעה מתקבלת במלואה.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי מדפי החשבון בבנק עולה כי קודם להעברת המניות בחברה ושינוי זכויות החתימה למבקשים, בוצעו בחשבון הבנק של החברה פעולות לבקשת רונית אונר, שאין לה קשר לחברה (פרט להיותה אישתו של אונר) וכי גם לאחר חודש יולי 2017 ועד לחודש פברואר 2018 (עת סורבו שקים בשל אכ"מ שיצר הבנק בהתנהלותו), המשיך הבנק לכבד מדי חודש עשרות שקים שלא היו חתומים בידי מורשי החתימה.

המבקשים טוענים להיותם חסרי ידע עסקי וניסיון בתחום המסעדנות בו פעלה החברה, ולכך שלא הייתה להם דרך לעקוב אחרי השקים שנפרעו מחשבון החברה בבנק, וכי רק בסמוך להגשת התביעה נודע להם שחלק ניכר מהשקים שכיבד הבנק אינם חתומים על ידם וזאת משיק שנמשך מחשבון החברה וסורב על ידי הבנק בשל חתימה לא תקינה של המושך.

בסיכומים, טען בא כוח המבקשים כנגד הצגת פרוטוקול החברה מש/1 רק בחקירתו הנגדית של המבקש 2 והוסיף כי ככל והמסמך "אמיתי" אין הגיון ששני מורשי חתימה שנגרעו מהחשבון (אונר ובוחניק) יורשו לחתום על שקים של החברה והדבר מלמד על קנוניה בין הבנק לבין בעלי המניות הקודמים של החברה.

...

לאור זאת, לא בלי לבטים, ולאחר שנמצאתי כי מדובר בנסיבות מיוחדות בהן ההגנה שהציגו המבקשים, על פניה נראית, קלושה ביותר הגעתי לכלל דעה לעשות שימוש בסמכותי בהתאם לתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולתת למבקשים רשות להתגונן מסויגת המותנית בתנאים (ראו למשל ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"מ מה(3) 757, 761 (1991)).

ע' הורה לבנק לבטל את השיקים, והשיקים לא כובדו.

התביעה שהוגשה נגד הבנק ונגד ברנט וההודעה לצד שלישי התובע הגיש לבית המשפט תביעה לפצוי בשל נזק הגוף שניגרם לו. בכתב התביעה נטען כי התובע פנה במהלך שנת 2011 לברנט מספר פעמים כדי לקבל מידע על אודות השיקים שהוגשו בהליך ההוצאה לפועל, אך ברנט סרב להעביר לתובע פרטים לגביהם.

לצד זאת טען ע' כי הוא לא ידע על קיומה של ההודעה; כי זו נימסרה לאדם שאינו מורשה לקבל מסמכים בשמו; כי סכויי התביעה גבוהים; וכי דחיית הבקשה פוגעת בזכות הגישה שלו לערכאות.

...

השוואת ההתרשלות של ע', ככל שהייתה, בביטול השיקים ובהימנעותו מלקבל אותם לידיו בחזרה להתרשלותו של ברנט, מביאה למסקנה כי על ברנט לשאת ב-100% מהאחריות לנזק (במערכת היחסים שבינו לבין ע').

לא זו אף זו, ספק אם מתקיימים במקרה זה המבחנים שנקבעו לקיומו של קשר סיבתי בין המעשה או המחדל המיוחסים לע' לבין הנזק שנגרם לתובע בסופו של דבר, כך שגם אם ניתן לראות במעשיו של ע' בגדר התרשלות, ספק אם ע' היה צריך לצפות, כמושך שיק סביר, שברנט ינקוט הליכים באופן בו נקט, והאם התנהגותו של ברנט היא בתחום הסיכון שהתנהגותו של ע' יצרה.

סיכום ההודעה לצד שלישי נדחית.

כנגד הבנק טען, כי לא היה מקום שהבנק ישלח לו הודעה לצד שלישי, ומשעה שגם במסגרת ההליך לא העלה הבנק כל טענה נגדו, היה על הבנק לחזור בו מן ההודעה ששלח לו. השיקים התביעה הוגשה מלכתחילה לפיצויים בסך של 997,500 ₪, שהוא הסך הכולל של 18 שיקים שלגביהם טענה החברה, כי החתימה עליהם מזויפת ואינה של נאהד, ושהבנק התרשל בכך שכיבד אותם.

לתימוכין בטענתה כי החתימה על השיקים אינה חתימת נאהד, הגישה התובעת חוות דעת מומחית בתחום הגרפולוגיה של גב' מלי קדוש, שבחוות דעתה קבעה: "ברמת סבירות גבוהה שהחתימות וכתב היד על ההמחאות במחלוקת הן חתימות בכתב יד לא אותנטיים, לא חלק מטווח הכתיבה של נאהד מחאג'נה כי אם חתימות בכתב יד מזויפים". הבנק לא הגיש חוות דעת נגדית מטעמו.

מכל המקובץ עולה, כי הוכח שנאהד הסמיך את חיג'אזי כמורשה החברה, והודיע לבנק כי נתנת לו הרשאה לקבלת תמורת שיקים שנמשכו לפקודתו במזומן; לא הוכח כי סכומי השיקים שנמשכו לפקודת חיגאזי היו חריגים בפעילות החשבון, אף להיפך; ומשפנה הבנק לנאהד, שאישר כי החתימה על גבי השיקים היא שלו ואישר את פירעונם יש לקבוע; כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הבנק הפר את חובת הזהירות שלו כלפיה בכיבוד השיקים ודין התביעה - להדחות.

...

מסקנה זו נכונה ביחס לכלל השיקים המשוכים לפקודת חיג'אזי, לרבות שיק מס' 5 שלא קיים תיעוד בדבר קבלת אישור לפירעונו.

מכל המקובץ עולה, כי הוכח שנאהד הסמיך את חיג'אזי כמורשה החברה, והודיע לבנק כי נתנת לו הרשאה לקבלת תמורת שיקים שנמשכו לפקודתו במזומן; לא הוכח כי סכומי השיקים שנמשכו לפקודת חיגאזי היו חריגים בפעילות החשבון, אף להיפך; ומשפנה הבנק לנאהד, שאישר כי החתימה על גבי השיקים היא שלו ואישר את פרעונם יש לקבוע; כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הבנק הפר את חובת הזהירות שלו כלפיה בכיבוד השיקים ודין התביעה - להידחות.

סוף דבר; התביעה נדחית.