מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תביעה נגד בנק ושיקולים מקדמיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

נתבע 1 הוסיף וטען כי בחודש נובמבר 2018 הגיש נתבע 2 לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו תביעה נגד בנק דיסקונט, ובה ביקש להשתחרר מערבותו כלפי הבנק לחובותיה של חברת בן-עיון-נמרודי (ת.א. 16056-11-18).
כדברי כב' השופט הנדל ברע"א 6195/12 בנק דיסקונט נ' שימר (2012): "גם אם אניח שיש ממש בטענות... בדבר שהוי בהגשת בקשת התיקון, הרי ששיהוי זה מהוה רק שיקול אחד במכלול השיקולים אותם יש לבחון בבקשה מושא דיוננו. בל נשכח כי מצויים אנו בשלב מקדמי של ההליך, וזהו שיקול מרכזי בבקשה מעין זו. ככל שההליך בתחילתו, גובר האנטרס שבית המשפט ידון במחלוקת האמיתית שבין הצדדים. אכן, חלוף הזמן יכול ליצור מצב בו מתן משקל יתר לשיקול האמור ייתכן ויפגע בצד להליך ואף במלאכת עשיית הצדק, אך אין זה המקרה כאן". בעניינינו, תיקון כתב ההגנה יהיה בו כדי להביא לבירור הסוגיות המצויות במחלוקת בין הצדדים, ובפרט לבירורה של השאלה המרכזית בתביעה, והיא שאלת טעמו של ההסכם למכירת מניותיו של הנתבע 2 בחברת בן-עיון-נמרודי, והאם בבסיס ההסכם מצגי שוא אם לאו.
...
תקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "ההודעה לצד השלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו". מקום בו ההליך מצוי עדיין בשלב מוקדם, ואין במשלוח הודעות צד ג' כדי להוסיף לזירה דמויות נוספות, כי אז מן הראוי להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הודעות צד ג. כדברי כב' השופט סולברג ברע"א 1159/18 הפניקס בע"מ נ' הכשרה בע"מ (2018): "כאשר מתבקש להגיש הודעות לצדדים שלישיים לאחר מועד זה [=מועד הגשת כתב ההגנה], נתון הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת זו עליו לשקול את הפגיעה בצדדים, תוך שימת לב לשלב שבו מצוי ההליך, ולמשך ההליך. יש לדקדק בשני אלו: לעתים, על אף שחלף זמן רב מאז שנפתח ההליך, הוא עודנו מצוי בשלב מקדמי. כך הוא גם בעניין שלפנינו" (שם, בפסקה 22 להחלטה).
נמצא, כאמור, כי דין הבקשה לתיקון כתב ההגנה להתקבל.
לפיכך, דין הבקשה להתקבל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לשיטת הנאמן, במסגרת הסכם פשרה שנערך ביום 8.7.2014 בין ועדת קבוצת הרכישה של פרויקט אחיסמך ובין הנאמן, הומחו לו כל זכויות התביעה כנגד צדדים שלישיים הקשורים לפרויקט, לרבות הבנקים, ומכאן שנוצרה חבות ישירה בינו לבין הבנק.
לכך יש להוסיף את ההלכה לפיה: "ככלל, לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם הליך מסוים הולם את המסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות אם לאו, וערכאת העירעור לא תיטה להתערב בהחלטה מסוג זה אלא במקרים חריגים [...] הקניית שיקול הדעת הרחב לערכאה הדיונית מתבקשת גם נוכח ההכרות הקרובה שלה עם ההליך המתנהל לפניה כאשר בידיה הכלים המתאימים להתוות את המתכונת הדיונית המיטבית לצורך ניהול ההליך [...]" (רע"א 9071/20 OOO BE ASH BEHA באמצעות מפרק החברה מר פינצ'וק סרגיי נ' תדביק פק בע"מ (12.4.2021)).
כל הטענות שמורות לבנקים, לרבות טענות מקדמיות כמו טענת היתיישנות.
...
לטעמנו, צדק בית משפט קמא בקביעה כי ההליך של מתן הוראות אינו מתאים לניהול התביעה, באשר ההליך כרוך בבירור עובדתי ומשפטי מורכב.
לאור האמור לעיל, אנו מורים כלהלן: הנאמן ימציא תוך 60 יום המחאת זכות של קבוצת אחיסמך.
הערעור מתקבל אפוא בחלקו כאמור בסעיף 8 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כיוון שהסכמה זו איננה מיישבת את כלל הטענות המקדמיות, נידרשת החלטה זו, מה גם שבין הצדדים אין הסכמה בשאלת החבות בהוצאות.
נקודת המוצא בבירור בקשה זו הנה איפה, שכל המעשים שמייחסות התובעות לנתבע 3 בכתב התביעה, כל אותה תשתית עובדתית עליה מתבססת התביעה נגדו, הנן פעולות שבצע הנתבע 3 בשם הבנק, כפרקליטו של הבנק, תוך כדי הליך שפוטי, בקשר ישיר עם ההליך השפוטי ובהתנהלות לנוכח המחלוקות עם התובעות.
ומשכך, אין כל הצדקה לאפשר לתובעות לכפות על הנתבע 3 היתגוננות ובירור תביעה לפיצויים רק על שהעז וייצג את הבנק לפי שיקול דעתו.
...
לפיכך, אני מקבל את טענת הנתבע 3 ומורה על דחיית התביעה נגדו על הסף בשל היעדר יריבות, מה גם שאפילו הייתה כזו יריבות הייתה התביעה נמחקת על הסף בהיעדר עילה.
לאחר שנמצא שהתביעה נמחקת כלפי נתבעים 4 – 6 לבקשת התובעות, ונדחית כלפי נתבע 3 בשל היעדר יריבות, אינני מוצא מקום שלא להשית הוצאות על התובעות.
התביעה נגד נתבע 3 – נדחית בשל היעדר יריבות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת הנתבע 2, בנק הפועלים בע"מ, לאיחוד התביעות המתבררות נגדו ונגד בנק מזרחי טפחות בע"מ במסגרת ת"א 693-11-19 ות"א 33722-04-21 עם התביעה שהגיש התובע בת"א 693-11-19 נגד בנק ישראל (המפקח על הבנקים) וכנגד מרכז סליקה בנקאי בע"מ במסגרת ת"א 42494-05-23; התובע בת"א 693-11-19 הצטרף לבקשה; התובע בת"א 33722-04-21 לא הגיב; בנק ישראל ובנק מזרחי טפחות הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, מרכז סליקה בנקאי בע"מ - מיתנגד; רקע ותמצית הטענות עניינן של התביעות המתבררות בפניי במסגרת ת"א 693-11-19 ו- ת"א 33722-04-21 (להלן: "התביעות נגד הבנקים") הוא כספי תמורת מכר דירה של התובעים בסך 783,333 ₪ ממשכנתא שנטלו רוכשי דירת התובעים מבנק מזרחי טפחות אשר נועדו להיות מופקדים בחשבון נאמנות של עורך הדין של התובעים (התובע 1) עבור התובעים.
איחוד ההליכים משמעותו דחייה של למעלה משנה וחצי בברור התביעות נגד הבנקים ובהן התביעה משנת 2019, על מנת לאפשר מיצוי הליכים מקדמיים, קיום קדם משפט והגשת תצהירי עדות בתביעה המאוחרת וכן ביטול שני ימי הוכחות שהוקצו לשמיעת התביעות נגד הבנקים על חשבון תיקים אחרים, תוך ביזבוז הזמן השפוטי שהוא אינטרס צבורי.
...
הבקשה, אפוא, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע; ביום 29.12.22 הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הבנק, העוסק בהפרת פטנטים בקשר לשימוש הבנק בטאבלטים המאפשרים חתימה של לקוחות הבנק על מיסמכי הבנק ואשר סופקו על ידי חברת קומדע בע"מ. ביום 11.09.23 הגיש הבנק כתב הגנה וביום ביום 25.10.23 הגישה התובעת כתב תשובה.
דיון והכרעה: ביחס לתיקונו של כתב הגנה, עניין לנו בתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), הקובעת כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". נקבע כי "עובר לתקנה זו, השתרשה בפסיקה גישה ליבראלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, ולפיה כל עוד יש בתיקון המבוקש תועלת לבירור המחלוקת בין הצדדים, בית המשפט ייטה להענות לבקשת התיקון ברוחב לב", אלא שבקשות לתיקון "אינן מתקבלות באופן אוטומאטי, אלא הן פרי של איזון בין מספק שיקולים, ובהם התרומה האפשרית של התיקון לבירור הפלוגתות; השלב הדיוני שבו מצוי ההליך; תום ליבו של המבקש; שהוי אפשרי מצידו בהגשת הבקשה; והשפעת התיקון על משך הדיון וניהולו בשים לב גם לאנטרס הצבורי ביעילות ההליכים". [ראו רע"א 5382/23 רומי יצחק נ' משה אהרוני (פורסם במאגרים, 10.12.23) והפסיקה המוזכרת בו].
הבקשה לא הוגשה לטעמי בשיהוי ניכר אלא בשלב מקדמי של ההליך.
...
העובדה כי הודעת הבנק לתובעת אודות כוונתו לתקן את כתב ההגנה, תורמת למסקנה כי הצורך בתיקון כתב ההגנה לא נולד לאחר שמיעת תשובת התובעים או דיון.
סוף דבר: נוכח המפורט לעיל, אני מקבלת את בקשת הבנק לתיקון כתב התביעה.
החלטתי ניתנת כרשמת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו