הגשת כתב התביעה
התובעת הגישה ביום 26.9.17 כתב תביעה בו טענה שהנתבעת (להלן: "הבנק") התרשל בכך שהגיש נגדה תביעה לסילוק חוב שנוצר בחשבון המנוהל אצלו (להלן: "החשבון") למרות שידע שהחשבון בבעלות אחיה.
התובעת הגישה ביום 7.3.18 כתב תשובה בו טענה שהבנק ביצע מעשה תרמית, הונאה וקנוניה כלפיה והעובדות הנוגעות למעשה התרמית וההונאה נחשפו בפניה ממסמכים שנתגלו בהליך קודם רק לאחר הליך גילוי מסמכים, ולאחר שהבנק הצהיר תחילה שהמסמכים "לא אותרו". הדיון הראשון היתקיים ביום 17.7.18.
ביהמ"ש קבע שעילת התביעה בגין אי גילוי קיום בטוחה נוספת להבטחת פרעון החוב בחשבון לא היתיישנה שכן נטל הבאת הראיות והשכנוע לעניין טענת ההתיישנות חל על הבנק ולכן מצופה היה שהבנק יוכיח שהמסמך הומצא לתובעת בחודש ספטמבר 2010 באופן שגרם להתיישנות התביעה, אך הוא לא עשה כן.
ביהמ"ש קבע כי הגשת התביעה לוקה בשיהוי רב. זאת משום שהתובעת לא העמידה הסבר מניח הדעת לכך, לרבות לחלוף הזמן ממועד מתן פסק הדין בתביעת הבנק בשנת 2014.
...
הגשת כתב הגנה וכתב תשובה, הדיון הראשון, הגשת ראיות והדיון השני
הבנק הגיש כתב הגנה ביום 27.2.18 בו טען כי יש לדחות את התביעה הן על הסף והן לגופה וזאת בשל התיישנות ואף בשל עשיית עושר ולא במשפט והעדר עילה.
חלופה 1:
תיאור
שטח
שווי מ"ר בנוי
סה"כ שווי הנכס
דירת מגורים
51.5
6,900 ₪
355,000 ₪
חלופה 2:
תיאור
שטח
שווי מ"ר בנוי
סה"כ שווי הנכס
דירת מגורים
51.5
26,300 ₪
1,354,000 ₪
חלופה 3:
סיכום דמי שכירות ראויים לפי שנים:
שנה
היחס בין שווי למ"ר לכל שנה ביחס לשווי במועד עריכת השומה
דמ"ש לשנה במעוגל
דמ"ש לחודש במעוגל
2006
26.24%
10,400 ₪
900 ₪
2007
26.24%
10,400 ₪
900 ₪
2008
38.02%
15,080 ₪
1,260 ₪
2009
38.02%
15,080 ₪
1,260 ₪
2010
51.71%
20,500 ₪
1,710 ₪
2011
55.51%
22,010 ₪
1,830 ₪
2012
58.94%
23,370 ₪
1,950 ₪
2013
62.36%
24,720 ₪
2,060 ₪
2014
68.63%
27,210 ₪
2,270 ₪
2015
74.90%
29,700 ₪
2,480 ₪
2016
89.73%
35,580 ₪
2,970 ₪
2017
93.16%
36,940 ₪
3,080 ₪
2018
98.10%
38,900 ₪
3,240 ₪
2019
94.68%
37,540 ₪
3,130 ₪
2020
94.68%
37,540 ₪
3,130 ₪
2021
100.00%
39,650 ₪
3,300 ₪
חלופה 4 – אומדן שווי שוק לנכס שבנדון לחודש 10/2010:
תיאור
שטח
שווי מ"ר בנוי
סה"כ שווי הנכס
דירת מגורים
51.5 ₪
13,600 ₪
700,000 ₪
חלופה 5 – אומדן שווי שוק לנכס שבנדון לחודש 03/2014:
תיאור
שטח
שווי מ"ר בנוי
סה"כ שווי הנכס
דירת מגורים
51.5
18,050 ₪
930,000 ₪
שומה
לאור כל האמור לעיל, הנני מעריכה את שווי הנכס ודמי השכירות הראויים בהתאם לחלופות המבוקשות, כדלקמן:
חלופה
תאור
מועד קובע
סה"כ אומדן שווי הנכס
1
שווי שוק
01/01/2006
355,000 ₪
חלופה
תאור
מועד קובע
סה"כ אומדן שווי הנכס
2
שווי שוק
מועד מתן השומה
1,354,000 ₪
חלופה
תאור
שנה
דמ"ש חודשיים ראויים
דמ"ש שנתיים ראויים
3
דמי שכירות
2006
900 ₪
10,400 ₪
2007
900 ₪
10,400 ₪
2008
1,260 ₪
15,080 ₪
2009
1,260 ₪
15,080 ₪
2010
1,710 ₪
20,500 ₪
2011
1,830 ₪
22,010 ₪
2012
1,950 ₪
23,370 ₪
2013
2,060 ₪
24,720 ₪
2014
2,270 ₪
27,210 ₪
2015
2,480 ₪
29,700 ₪
2016
2,970 ₪
35,580 ₪
2017
3,080 ₪
36,940 ₪
2018
3,240 ₪
38,900 ₪
2019
3,130 ₪
37,540 ₪
2020
3,310 ₪
27,540 ₪
2021 – מועד עריכת השומה
3,300 ₪
39,650 ₪
חלופה
תאור
מועד קובע
סה"כ אומדן שווי הנכס
4
שווי שוק
10/2010
700,000 ₪
חלופה
תאור
מועד קובע
סה"כ אומדן שווי הנכס
5
שווי שוק
3/2014
930,000 ₪
"
ביהמ"ש לא קובע מסמרות בעניין זה, שכן אינו אמור להכריע בו.
דיון בהוצאות
בשים לב לסכום שכר הטרחה שביהמ"ש פסק בפסק הדין החלקי, וכן בשים לב לפער בין סכום התביעה ובין סכום התביעה, ביהמ"ש קובע כי הנתבעת תשלם לתובעת מחצית מכלל הוצאותיה לעניין אגרות, תשלום לשמאי מטעמה ותשלום לשמאית מטעם ביהמ"ש וכן שכ"ט בא כוחה של התובע בסך של 35,000.
סוף דבר
ביהמ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובעת כלהלן:
560,000 ₪ צמוד בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד עד מועד הגשת התביעה ומאותו מועד בתוספת רבית כדין ועד מועד התשלום בפועל.