תביעה נגד בנק בגין שיק בנקאי

בע"א (מחוזי ת"א) 683-01-22 בנק מזרחי טפחות נ' ת.מ.י.ד חברה לבניה והשקעות בע"מ,06.04.2022, קיבל בית המשפט ערעור על פסק דין שדחה תביעת בנק בגין שיקים שביצע בהן עסקת ניכיון, בפיסקה 14 הובהר: "יש לזכור כי עיסקאות ניכיון בבנק מבוצעות דרך קבע על ידי חברות או אנשים, המעוניינים לקבל אשראי נוסף. לבנק מותר ליתן את אותו אשראי נוסף כאשר אין לו ידיעה על כך שאותו לקוח יקרוס בטווח הקרוב על בסיס המידע שבפניו". עולה כי אין די שהתובעת ידעה כי לגרופ יש חוב שוטף כלפיה, אלא על הנתבעים להוכיח כי על בסיס המידע שברשותה היה על התובעת להסיק כי גרופ לא נתנה או לא יכולה לתת תמורה בגין השיקים.

שם נדחתה תביעה של התובעת כנגד חברה אחרת של הנתבע, בגין שיק שנמשך לפקודת הנתבעת שם ונקבע כי התובעת לא הוכיחה את אותנטיות חתימת ההיסב של הנתבעת שם. ראשית, אין הנידון דומה לראיה ואף לא מדובר באותם בעלי דין, הואיל והנתבעת כאן אינה חליפה של הנתבעת שם. יתרה מכך, כאן הנתבעת היא מושכת השיקים ולא הנפרעת.

...

סוף דבר הנתבעת פיזרה שיקים סחירים ללא הגבלה לצורך קבלת מימון, ובשיקים בוצעו שתי עסקאות ניכיון.

על כן, התביעה מתקבלת במלואה.

ההתנגדות לביצוע השיקים נדחית והתובעת רשאית לפעול לגבייתם בלשכת ההוצאה לפועל.

התובע הגיש תביעה אזרחית כנגד גנות, וניתן כנגדו פסק דין, אלא שגנות ניכנס להליכי פשיטת רגל, כך שהתובע קיבל רק סכום חלקי מפסק הדין, בהתאם לדיוידנד לו היה זכאי בתיק הפש"ר. לטענת התובעים, הבנק אפשר לגנות למשוך כספים שלא לפי הנהלים בבנק, ועל כן לא גילה בזמן, שלמעשה הכספים משמשים למטרות אחרות ולא למטרה לשמה הופקדו הכספים בחשבון הנאמנות.

עמדת הבנק היא שבניגוד לנטען בכתב התביעה, ביום 22.06.09 (ולא 22.02.09) נמשך מהחשבון סך של 307,000 ₪, לצורך הפקדת שיק בנקאי לזכות מס שבח מקרקעין.

כאמור לעיל, אני דוחה טענה זו. חובת הזהירות של הבנק כלפי נהנה בחשבון נאמנות: הפן הנורמאטיבי: האם בחשבון נאמנות הנהנים אינם לקוחות הבנק ולכן חובת הזהירות כלפיהם היא מצומצמת יותר? הבנק הנתבע הפנה לפסק דין אופלגר, ע"א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עיזבון חיה אופלגר (מיום 04.11.04) (להלן: "עניין אופלגר" או "עניין איילון"), וכן לפסק דין סולכור, ע"א 2579/11 בנק הפועלים בע"מ נ' סולכור חברה לשיווק בע"מ (מיום 29.06.14) (להלן: "עניין סולכור").

...

בסעיף 1 לנהלי הבנק (להלן: "נהלי הבנק") תחת חלק "כללי", נכתב כך: "יש לפנות למחלקה המשפטית ביחס לכל פעולה בחשבון החשודה כי אינה מתיישבת עם טיבו של החשבון ואינה לטובת הנהנה ובמסגרת מטרות הנאמנות, וביחס לפעולות חריגות בחשבון". בהתאם לנוהל הבנק: "פתיחת חשבונות נאמנות וניהולם", נקבע בסעיף 3.13 תחת הכותרת: "פעולות אסורות בחשבונות נאמנות" בזו הלשון: "אין לאפשר העברות כספים מחשבון הנאמנות לחשבון אחר שאינו מתנהל ע"ש הנהנה לרבות חשבון נאמנות אחר שאינו מתנהל לטובת הנהנה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי הנתבע ישלם לתובעים סך של 739,340 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה (ללא ריבית) מיום ההפקדה (22.01.09) ועד התשלום בפועל.

שכ"ט עו"ד- הנתבע ישלם לתובעים סך נוסף של 35,000 ₪ (כולל מע"מ) בגין שכ"ט עו"ד. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

להשלמת התמונה אציין, כי במקור הוגשה התביעה גם כנגד בנק הפועלים, אשר הנפיק את השיק הבנקאי, אולם בדיון מיום 10.10.2019, נדחתה התביעה כנגד הבנק ללא צו להוצאות.

כב' השופט חיימוביץ הדגיש, כי התובעים פעלו בהתאם להחלטה שיפוטית, של רשם ההוצל"פ, שהורה להם לבטל את ההמחאות שנמסרו לנתבע ולהפקיד את דמי השכירות בתיק ההוצל"פ. בנסיבות אלה יש לתובעים עילת תביעה טובה וראויה והוסיף: "אמנם היום, בדיעבד, טוען המשיב כי הוא מבקש לפרוע את השיק הבנקאי בשל הפרות שקרו בתום השכירות, ברם, בחינת הראיות מלמדת כי טענותיו להפרת הסכם הועלו הרבה לפני תום השכירות ועילתן היחידה הייתה ביטול ההמחאות, תוך שהוא מיתעלם לחלוטין מהחלטת הרשם". בית המשפט הוסיף: "ובזהירות הנדרשת אעיר, כי נראה שהסכום הנטען על ידי המשיב גבוה משמעותית מן הנזקים שתיאר (וראייה לכך, למשל, שהצליח להשכיר את הדירה ימים אחדים אחר פינויה)". ביום 17.6.2019, הגיש הנתבע בקשה להגשת כתב תביעה שכנגד.

...

הנתבע לא הציג כל ראיה לפיה טען לחוב זה או לסיכום הנטען, במהלך כל תקופת השכירות.

חרף התנהלות הנתבע כמתואר לעיל, החלטתי שלא לחייבו בפיצוי ברכיב זה. סוף דבר אני מחייבת את הנתבע למסור את השיק הבנקאי ואת סכום הבטחון, לידי ב"כ התובעים בתוך 7 ימים מהיום.

אשר לטענת הבנק, נקבע בהחלטה כי הגם שהעוולה הנטענת התרחשה בשנת 2009, כתשע שנים לפני הגשת התביעה, הרי שלאור טענות התובע כי ידיעתו בעיניין נטילת השיקים לא הייתה ודאית, שכן הבנק סרב להעביר לו מידע בעיניין זה, ובהיתחשב בכך שעולה שאלה מתי התגבשה עילת התביעה הנטענת נגד הבנק, יש לברר את הטענות במסגרת ההליך (סעיף 12 להחלטה).

היתיישנות התביעה בגין השיקים כפי שפורט לעיל, הנתבעים חתמו על שיקים בסכום כולל של 330,000 ש"ח לטובת התובע, והשיקים הופקדו בכספת הבנק תוך הסכמה כי לא ניתן יהיה להוציא את המעטפה אלא על ידי יעקב והתובע ביחד.

...

אילו הייתה התביעה נדחית לחלוטין ייתכן שהנתבעים היו זכאים לקבל סכום זה או קרוב לכך.

בהתחשב בכך שהיא תפסה נפח זעום מהדיון, ישלם הבנק לצדדים השלישיים הוצאות על הצד הנמוך בסך 5,000 ש"ח. סוף דבר התביעה נגד הנתבעת 1 נמחקת.

התביעה נגד הנתבע 4 נדחית, וכך גם הודעת הצד השלישי שהגיש נתבע זה. התובע ישלם לנתבעים 3-2 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,000 ש"ח, ולנתבע 4 ישלם הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 5,000 ש"ח. הנתבע 4, שהוא המודיע לצד שלישי, ישלם לצדדים השלישיים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום.

לפניי שתי תביעות שטריות אשר הדיון בהן אוחד, ושעניינן שתי המחאות המשוכות על חשבונה של הנתבעת בבנק לאומי, ואשר חוללו לאחר שנתקבלה לגביהן הודעת ביטול.

הנתבעת, חברת מיט האוס סחר בקר בע"מ, הגישה התנגדויות לבצוע השיטריות בלישכת ההוצאה לפועל וההתנגדויות הועברו לבית משפט זה. בהתנגדותה, ובתצהיר התומך בה טענה הנתבעת להיעדר יריבות בינה לבין התובע, שכן התובע כלל לא מופיע על גבי השיק כנמשך (הכוונה ככל הנראה לנפרע) וכן אינו מופיע כנסב, אשר על כן אין לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת.

הנתבעת הודיעה לח'אלד מיידית כי מאחר וטרם הגיע זמן פירעון השיקים ומאחר והעסקה ביניהם בוטלה, הרי שבכוונתה ליתן הודעת ביטול לבנק בגין השיקים.

...

כך גם החלפן שפיק נסייר או מי מטעמו לא זומן לעדות, כאשר הוא דווקא רשום כנסב על גבי השיקים ואין כל הוכחה כי אכן נפרעו השיקים אצל החלפן ושולמה עמלה בגין כך. טענת התובע כי הוא אוחז כשורה דינה להידחות.

נוכח כל האמור לעיל, הרי שדין התביעות להידחות.

סוף דבר התביעות נדחות.