התביעה הוגשה כנגד לקוחה לשעבר של התובעת ומתבססת על הסכם שכר טירחה בכתב עליו חתמה הנתבעת.
עם סיום עבודתה של התובעת, ותיקון סכום תיק ההוצאה לפועל מסך שעמד בתחילה על "מעט למעלה מ – 780,000 ₪ (סעיף 8 לכתב התביעה) לסך של כ – 1,300,000 ₪ הודיעה לפתע הנתבעת ללישכת ההוצאה לפועל שיש להעביר את כספי הגביה לחשבון אחר, שאינו קשור לנתבעת. עוד הודיעה לנתבעת שאינה זקוקה לייצוג וממילא לא שילמה לנתבעת שכר טירחה.
מעבר לעובדה שהנתבעת חתמה על ההסכם כאשר היא בגירה ואינה חסויה, הרי לא הוגשה כל חוות דעת אשר תתמוך את הטענה בדבר ה"ההסכם הדרקוני" ותפרט מה הם אותם סעיפים דראקוניים נטענים.
בהתאם להסכם שכר הטירחה הוסכם כדלקמן:
בגין כל בקשה/תגובה/כתבי בי דין, תשלם התובעת סך של - 1,600 ₪ בצרוף מע"מ
בגין כל דיון בלישכה או בית משפט מרוחקים ישולם הסך של - 3,000 ₪ בצרוף מע"מ
בגין תצהיר עדות ראשית, תשלום כשל ישיבה קרי - 3,000 ₪ בצרוף מע"מ
בגין הגשת סיכומים בכתב, תשלום כשל שלוש ישיבות, קרי - 9,000 ₪ בצרוף מע"מ
בגין כל העברת כספים מההוצאה לפועל לחשבון פיקדונות או
חשבון נאמנות ובגין העברה מהחשבון אל הנתבעת ישולם סך של - 60 ₪.
הנתבעת טוענת שהיא וילדיה פנו לברר מה סכום שכר הטירחה אך התובעת השיבה "אין לי זמן לחשב...". לדברי הנתבעת, כאשר התקבלה הדרישה לתשלום היא נותרה פעורת פה נוכח גובה שכר הטירחה "אשר כלל לא הובא בחשבון על ידה".
הנתבעת מתייחסת לכך שלאחר שלוש שנות עבודת התובעת ולאחר שהתקבלו כל טענותיה, החליטה לבטל את חשבון הנאמנות ופתחה חשבון בנק אליו יועברו כספים שייגבו באמצעות ההוצאה לפועל.
...
אשר על כן אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 122,499 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29/11/2018 ועד למועד התשלום בפועל.
עוד אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מאשר העיקולים הזמניים שהוטלו במסגרת ההליך.
