שמונה ימים לאחר מכן, ביום 6.7.2010 פנתה לרופא בקופת החולים, ד"ר גרזוזי שמסמך קופת החולים ממועד זה מתואר כרופא כללי, ובנרשם כי היא מתלוננת: "מזה שבוע ימים ירידה פתאומית בשמיעה מימין מלווה בטיניטוס וסחרחורת". ד"ר גרזוזי הפנה את התובעת לחדר המיון של בית החולים שער צדק "לשם אישפוז וטפול דחוף לירידה פתאומית בשמיעה". למחרת היום, פנתה התובעת לבית החולים שערי צדק, שם אובחנה כמי שאיבדה את השמיעה באוזן ימין.
עקב הארוע היא איבדה את הכרתה, סבלה מבעיות רפואיות קשות, בין היתר קשיי נשימה חזקים, שחייבו את פינויה לבית חולים באמבולנס ובעקבות כך התובעת החלה לסבול מכאבים באוזן, ירידה בשמיעה, אי שיווי משקל וסחרחורת וטינטון (ס' 4-7 לכתב התביעה, 2-5 לתחשיב הנזק).
טענות הנתבעת
הנתבעת מכחישה את טענות התובעת, וטוענת שהתובעת שגתה כאשר נכנסה לחדר הסאונה כשהיא חולת לב וריאות (ר' פרוט במכתב הסיכום משע"צ), ושהתה בו זמן ממושך, מעבר למה שמותר לאדם בריא, קל וחומר לחולה לב, ולכן לא חשה בטוב כשיצאה מהסאונה.
אם אכן התלוננה התובעת על בעיות אלו ורופא קופת חולים היתעלם מהן, חזקה כי היתה מבקשת לחקור את הרופא ואולי אף מגישה תביעה נגד קופת החולים בשל מניעת טפול במועד.
...
הכרעה
לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים, אני מוצאת כי התובעת לא הוכיחה במאזן ההסתברויות הנדרש את התיזה הרפואית שהעלה המומחה מטעמה, ד"ר חלאילה, כי הותזו עליה מים קרים מאוד כאשר גופה היה בטמפרטורה גבוהה מאוד, וזה גרם, באופן מיידי לאובדן השמיעה ולטנטון.
איני מקבלת טענה זו, שכן מכתבו של ב"כ התובעת משנת 2010 (ת/2) לא מזכיר, במילה, אובדן שמיעה או בעיה רפואית כלשהי.
משלא עשתה כן התובעת אני מורה על דחיית התביעהת משנדחית התביעה, אין עוד מקום לדון בנזקי התובעת.
לפנים משורת הדין, בשל הטענות למצב כלכלי ירוד, והיות שעסיקנן בנזק גוף והתובעת סובלת מבעיות רפואיות רבות, אני מורה כי ההוצאות לטובת הנתבעת יהיו על הצד הנמוך ויעמדו על 5,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום, שאחרת יישאו ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל.
