תביעה נגד איכות ביצוע עבודה של שיפוץ

עניינינו בתביעה כספית, שהגיש התובע, קבלן לעבודות ביניין ושיפוצים, כנגד הנתבעים, שחתמו עימו ביום 22.10.17, על חוזה לבצוע עבודות בניה בסך 30,000 ₪, בבית ברחוב כלנית 58, בגן נר. על פי הנטען, התובע ביצע, לבקשת הנתבעים, תוספות בניה בסך 103,070 ₪, ואולם לאחר ששולם לו סך של 222,100 ₪ בלבד, הודיעו לו הנתבעים ביום 25.7.18, כי עליו להפסיק את העבודה וסירבו לשלם לו את יתרת החוב בסך 148,685 ₪.

לטענתם, התמורה שסוכמה עבור ביצוע העבודות במלואן ובאיכות הנדרשת , היתה בסך 297,200 ₪.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

אלפסי טוענים, כי הנזקים שנגרמו לדירה, וחייבו ביצוע עבודות שפוץ בהקף ניכר, נבעו מפגם נסתר, שאלוני ידעו על קיומו, אך הסתירו אותו.

אלא שצילומים שהוגשו כנספח ב'2 למוצגי אלפסי היו בלתי קריאים, וצילומים באיכות טובה, כפי שהתחייב ב"כ אלפסי להציג – לא הוצגו (וראו לעניין זה עמ' 29 ש' 16-12).

סעיף 4 לחוזה, הוא סעיף "הצהרות הקונה" קובע כדלקמן: "הקונה מצהיר ומאשר בזה, כי ראה את הנכס ואת מתקניו ובדק אותם, וכן בדק אצל הרשויות המוסמכות את זכויות המוכר בנכס ובקשר למצבו התיכנוני, הפיזי, והמשפטי, וכי הנכס מתאים לצרכיו ולמטרותיו והוא במצב טוב ותקין לשביעות רצונו המלאה, וכי אין לו ולא תהיינה לו כל טענות ו/או תביעות כנגד המוכר באשר לטיב הנכס ו/או בגין אי התאמה מכל סוג שהוא, והוא מוותר על כל ברירה שיש לו, לרבות ברירה מחמת טעות, מום, אי התאמה או פגם כלשהוא, למעט פגם נסתר אשר המוכר ידע עליו ולא סיפר לקונה" (ההדגשה הוספה – ע"י).

המומחה עצמו לא הצליח ליישב את הסתירה (וראו את ניסיונותיו לעניין זה: עמ' 14 לתמליל, ש' 4, וכן ש' 23-21), אולם כך או כך, אין מחלוקת על כך שהמומחה מטעם אלפסי הגיע לבדוק את הדירה בעיצומו של שפוץ שערכו אלפסי בדירה, והמומחה בעצמו העיד, כי את המידע לגבי מצבה של הדירה בעת המסירה – קיבל מידי המזמינים (קרי – אלפסי) (וראו לעניין זה עמ' 16 ש' 19-15).

...

מן הראיות שהוצגו, עולה מסקנה כי יש לדחות טענה זו. נפתח בבחינה של חוזה המכר, הוא המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית בין הצדדים.

מכל מקום, משלא הוכח כי אלפסי הפרו את חוזה המכר, התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר מכל הטעמים שלעיל, התביעה והתביעה שכנגד נדחות שתיהן.

בתאריך 21.2.19, הגישו התובעים את התביעה דנן בסדר דין מקוצר (ת.א. 53274-02-19), בטענה כי שילמו לנתבע 125,000 ₪ בעוד שהאחרון לא השלים את עבודות השיפוצים וביצע את העבודה בצורה רשלנית תוך גרימת נזקים רבים.

בתאריך 13.5.19, הגיש הנתבע בקשת רשות להיתגונן, ובתאריך 15.5.19, הגיש תביעה נגד התובעים בסדר דין מהיר (ת.א. 33300-05-19), בטענה כי התובעים לא שילמו לו עבור עבודות נוספות מעבר למוסכם בכתב ועוגמת נפש בסך 37,850 ₪.

משהוכח כי בוצעו עבודות לתיקון הליקויים הנטענים, מצאתי לנכון לקבל את טענות התובעים באשר לנזק הנטען תחת תת כותרת זו. תיקרה ומחיצות מעץ – התובעים טענו כי העץ באיכות ירודה, נוצרו סיקוסים רקובים ומתפרקים היוצרים חורים, סדקים ובקעים.

...

לכן, לא מצאתי מקום לקבל את הטענה והיא נדחית על הסף.

לסיכום, על הנתבעים שכנגד לשלם לתובע שכנגד סך של 2,400 ₪ (2,808 ₪ בתוספת מע"מ) עבור העבודות הנוספות שביצע.

סיכומו של דבר: התביעה העיקרית התקבלה באופן חלקי, והתביעה שכנגד התקבלה בחלקה הקטן.

ביום 06.10.11 הגיש הנתבע תביעה נגד המנוח (שהיה אז בחיים), לתשלום סך 295,000 ₪, בגין ביצוע עבודות שיפוצים בבית הפרטי של המנוח וכן בנכס (ת"א 11212-10-11).

בכתב ההגנה נטען כי הנתבע (התובע שם), שנים רבות לא עבד בעבודה כלשהיא ומאחר והכיר את המנוח וידע כי למנוח מבנה רחב ידיים וגדול ממדים אשר עומד בהזנחה, העלה רעיון לשפץ את המבנה ולהשכירו כמועדון חברים, ושידל את המנוח להסכים לשפוץ זה. המנוח טען עוד כי העבודה בוצעה באיכות גרועה וכי היו בה ליקויים וכי המנוח עבד אף הוא במקום וכי הנתבע נטש את העבודה לפרקי זמן ארוכים וכלל לא ביצע את כל אשר התחייב לבצע.

לפי חוות דעתו של מר ביליה, חלק הארי של העלויות שרשומות בחוות דעתו הן עבור שפוץ הקומה העליונה (ראה פרו' עמ' 22 למעלה), היינו חלק הארי של טענות הנתבע הנן בגין עלויות של שפוץ שבוצע לפני כ – 30 שנה דוקא עדותו של מר חסון, אשר חתום על מיסמך שכותרתו "תצהיר מהנדס – בקשה להיתר למבנה קיים בדיעבד" – מיסמך שהוגש ללא תאריך, חיזקה את המסקנה שהשיפוצים נשוא התביעה בכלל בוצעו לפני למעלה מ- 20 שנה שכן הלה ציין שעבד בשיקום שכונות לפני 22 שנה, בשנת 2000, 2001 (פרו' עמ' 20 שורה 17).

...

אני דוחה את הטענה כאילו המנוח ישב במקום ברישיון של התובעת מס' 7.

לסיכום אני מורה לנתבע לפנות את הנכס נשוא התביעה.

הנתבע ישלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 15,210 ₪.

רקע עובדתי המשיב הגיש נגד המבקש תביעה לתשלום פיצוי, אותה העמיד לצרכי אגרה ודיון בבית משפט לתביעות קטנות על סך של 33,800 ₪, אם כי לטענתו ניזקו האמתי עקב ביצוע רשלני של עבודת שפוץ בביתו על ידי המבקש עמד על סך של 73,990 ₪.

לטענת המשיב בתביעה, בחודש מאי 2020 הוא היתקשר עם מר עמאר אבו גזל, נציג מטעם בית העסק "איכות בנייה" שבניהול המבקש (להלן: "מר עמאר"), לצורך ביצוע עבודות שיפוצים בבית ברחוב קק"ל 60, קריית ביאליק, לרבות ביצוע עבודות איטום נזילות ורטיבות (להלן: "העבודות").

...

הכרעה לאחר שעיינתי בכל המסמכים הרלוונטיים והאזנתי לטיעוני הצדדים בפניי, ובהתחשב בכל הנסיבות הרלוונטיות, אני סבורה שדין הבקשה להתקבל, ודין פסק הדין שניתן בהעדר הגנה להתבטל.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי ראוי היה לאפשר דיון לגופם של דברים ולהתיר ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

לאור כל האמור לעיל ומתוך הבנה כי סכום פסק הדין כבר נגבה על ידי המשיב, ומבלי שיינתן צו להוצאות לאור התנהלות המבקש בהליך כאן, למרות תוצאת ההליך, וכאשר לדעתי ראוי כי שאלת הוצאות ההליך כאן תידון בבית משפט קמא, בסופו של יום, אני מורה על קבלת הבקשה, על השבת הדיון לבית המשפט קמא , כדי לאפשר דיון לגוף העניין בטענות הצדדים.