מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה נגד אזרח ישראלי הנמצא בחו"ל

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע המבקש נולד בשנת 1956 בישראל, והוא מחזיק באזרחות ישראלית ובאזרחות בלגית.
שנית, ההנחה היא כי לכתחילה הציפייה של מי שמגיש תביעה נגד תושב חוץ, שנכסיו בדרך כלל מצויים בחו"ל, לאכוף את פסק הדין בישראל, נמוכה יותר (ראו: ע"א 703/70 סומך נ' עוזר, פ"ד כד(2) 799, 805 (1970) (להלן: עניין סומך); עניין וייסגלס; רע"א 7474/06 לוי נ' בנק לאומי (12.12.2006); רע"א 1667/07 דדון נ' רפא"ל 3.6.2007) (להלן: עניין דדון)).
...
המבקש מבסס טענה זו על הפסיקה אשר התייחסה לעיכוב יציאה מהארץ מכוח סעיף 14(א), בה נקבע כי ככלל בית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מהארץ של חייב תושב חוץ רק במקרים מיוחדים, וכי בעניינו של המבקש לא הייתה הצדקה לעשות כן. כפי שיובהר להלן, אין בידי לקבל טענה זו. הפסיקה הדנה בשאלת עיכוב יציאתו מהארץ של חייב תושב חוץ עסקה בצווים שניתנו מכוח סעיף 14(א) לחוק.
בנסיבות אלה, ובהתאם לכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הרשם בעניינו של המבקש.
סוף דבר: דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש לציין כבר בפתיח כי במשפט הישראלי נקלטה ההלכה האנגלית הידועה British South Africa Co. v. Compania de Mozambique (1983) A.C. 602 (שכונתה להלן: "הילכת מוזמביק"), אליה מפנה פרש; בהתאם להילכת מוזמביק, בתי המשפט בישראל אינם מוסמכים לידון בתביעות מקרקעין המצויים מחוץ למדינה (ר' למשל, ע"א 490/88 ד"ר בסיליום – המוטראן הקופטי של הכיסא הקדוש של ירושלים והמזרח הקרוב נ' עדילה ואח', פ"ד מד(4) 397, 402 (1990).
ביחס לבני, כזכור הוא הצהיר כי הוא אזרח ישראלי המתגורר בארץ ובחו"ל; בני הגיע לעדות בארץ.
מעבר לאמור לעיל, חל פיחות במשקלה של הטענה בדבר פורום לא נאות - שמקורה בקשיים הכרוכים בבירור תביעה נגד נתבע זר. לדוגמה, על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התיקשורת, המאפשרות לקיים קשר בין מדינות בלא צורך לטלטל עדים ממדינה למדינה [ר' רע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב((1)817, 821 (1998)].
באשר ל"הילכת מוזמביק", ולעובדה כי המקרקעין מצויים בחו"ל; יש לזכור שהסעדים אינם מופנים במישרין לנכס במיאמי, ושעסקינן בתביעה שבהתאם להגדרתה היא כספית והסכמית.
...
לפיכך, המסקנה היא כי לא הוכח שהיה בשינוי סדר הפעולות בנסיבות העניין, רשלנות מטעמו של עו"ד וינדר.
סוף דבר לאור המקובץ לעיל, התביעה נגד פרש - נדחית.
התביעה נגד עו"ד וינדר - נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי היותו של המבקש, בעל מניות בחברה קפריסאית, אזרח ישראלי אינה מאפשרת הגשת התביעה בישראל.
בתגובה טענה המשיבה כי המבקש מושתק ומנוע מלטעון כי ישראל אינה הפורום הנאות לידון בתביעה שכן הוא הגיש במסגרת ת"א 5881-08-16 תביעה נגד איל ונגד חברה זרה בשליטת איל הרשומה במדינת ניו יורק, להחזר הלוואה.
בהתאם לנטען, שם "עסקינן בהלוואה שניתנה...לחברה הרשומה בניו יורק, ארה"ב, כאשר מקור הכספים הנטענים..., הנו בחשבון בנק בשוויץ, הכספים מיועדים, כביכול, לרכישת נכסי נדל"ן בחו"ל, המסמך עליו נסמכת התביעה נוסח ונחתם בניו יורק, ארה"ב, בשפה האנגלית ונקבע בו כי החייבת הנה החברה הזרה, DNP כאשר גם מרבית העדים שיכולים לשפוך אור על הדברים מצויים בחו"ל". (סעיף 16.2 לכתב ההגנה, הדגשות במקור).
...
בכתב ההגנה נטען כי דין התביעה להידחות על הסף ממספר טעמים: מחמת התיישנות; העדר עילה; פורום לא נאות וכן כי התביעה הוגשה שלא כדין בשמה של המשיבה בהעדר סמכות כאשר בפועל אין המדובר בתביעת המשיבה אלא בתביעתו של איל ביחד עם המשיבה.
דיון והכרעה כפי שציינתי ברישא, קיבלתי את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת פורום לא נאות וכן קבעתי בנסיבות אלו, כי בעת שלא הוכח הדין הזר, דין התביעה להידחות אף בהעדר עילה.
בשלב מוקדם זה, לא ניתן לקבוע כי לא הוכחה היריבות הנטענת ודין הבקשה בגין עילה זו, להדחות.
סיכומו של דבר, קיבלתי את הבקשה לסילוקה על הסף של התביעה בטענה כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לבירורו של ההליך.
שתי הבקשות הנוספות לסילוקה של התביעה על הסף בטענת התיישנות והעדר יריבות, נדחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובע הנו תושב ואזרח ישראל אשר טוען כי אחד מתחביביו, חקר היסטוריה ואיסוף סמלים ועיטורים של ברית המועצות.
יתר כל כן, לבית משפט זה אין סמכות עניינית ומקומית לידון בתביעה, שכן מדובר בעיסקאות בינלאומיות למכירת עיטורים שביצע התובע באתרים הנמצאים בחוץ לארץ ולא בישראל.
במסגרת הדיון טען הנתבע את הדברים הבאים: " התובע הוא מוכר עיטורים, הוא מוכר אותם בכל מיני חברות פומיות כמו מוסקו ואוקראינה הוא עוסק בזה הרבה זמן. באוקראינה וברוסיה פריטי אספנות עם וותק מעל 50 שנה, יש איסור מוחלט לשלוח אותם לארצות החוץ וזה כנגד החוק. התובע קנה במכירות פומביות ברוסיה ובאוקראינה הם לא שלחו לו את זה לארץ אז הוא ביקש ממני לשלוח לו, לכן זינגר העביר לו, אני הייתי איש קשר עשיתי לו טובה והעברתי. על כך קיבל ממני הודעות תודה ושיחות טלפון. אני לא קניתי לבד שום פרטי אספנות ואני לא קונה. עבור שנותי שליחות שלי אני קבלתי מהתובע הוא הבטיח מלי תשלומים ולכן אני סירבתי לעזור לו בהמשך, הוא נעלב התחיל לאיים עלי ועל המשפחה שלי." יצוין כי בדיון שנערך בנוכחות ביתו של הנתבע 1 אך שלא בנוכחות הנתבע ונוכחות אישתו, הועלה על ידי בית משפט הקושי בהוכחות טענת זיוף וכן הקושי הכרוך בהוכחת תביעה זו במסגרת תביעה קטנה וזאת על רקע העובדה שהמסמכים אשר אמורים לשמש כראיות הנם בשפה הרוסית שאינה שפה קבילה בבית המשפט.
...
ואולם, מעל הצורך, אראה שהתובע לא עומד בנטל ההוכחה המוטל עליו בתביעה מעין זו. לעיצומם של דברים, אני סבור שהתובע לא הוכיח כי מדובר בעיטורים מזויפים, לא הוכיח את מהות הקשר בינו לבין הנתבעים ומשכך לא הוכיח כי הנתבעים נהגו בו שלא בתום לב. בראש ובראשונה ייאמר כי התובע לא צירף תרגום של 150 המסמכים כפי שהובטח על ידו ולמעשה לא צירף תרגום לאף מסמך.
מכל המקובץ, התובע לא עמד בנטל ההוכחה הן כלפי הנתבע והן כלפי הנתבעות, ומשכך דין התביעה להידחות.
לאחר ששקלתי הדבר מורה כי התובע ישלם לנתבעים סך של 750 ₪ כהוצאות משפט וזאת תוך 20 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית העובדות וטענות הצדדים ברקע הבקשה תובענה שהוגדרה כתובענה כספית, חוזית, נזיקית עשיית עושר ולא במשפט שהגיש המשיב (להלן: "התובע"), שהוגדרה בשווי של כ- 110,000,000 ש"ח, נגד המבקשות (להלן: "הנתבעות") ונגד נתבע-5 (להלן: "הנתבע"), מנהל בכיר בנתבעות.
לטענת הנתבעות התובע הוא אזרח ארצות הברית, מחזיק במען בארצות הברית ומרבית או כל נכסיו מצויים מחוץ לישראל ברשת סבוכה של חברות, קרנות ונאמנויות המנוהלות בארצות הברית, ומשכך קיים חשש שלא ניתן יהיה לגבות את ההוצאות מהתובע עצמו במידה והתביעה תידחה.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים והדין בסוגיה באתי לידי מסקנה שבחינת נסיבות מקרה זה בשים לב לדין בסוגיה ומכלול נסיבות העניין מביא לידי מסקנה שדין הבקשה להידחות ושאין מקום לחייב את התובע בהפקדת ערובה אלא יש לחייבו להודיע לבית המשפט ככל שישתנה מערך הנכסים שלו במדינת ישראל, הכל כפי שיפורט להלן.
הלכה למעשה, די באותה דירה בירושלים, שהינה במחציתה בבעלותו של התובע, שכפי שעולה מנסח המקרקעין, הינה ללא כל התחייבות מגבלה או משכנתה כדי להביא למסקנה שככל שחלילה יעלה הצורך קיים נכס שיבטיח את גביית ההוצאות.
אחר כל האמור לעיל, בשים לב לזיקתו של התובע למדינת ישראל, נכסיו בה, ומכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה שאין להורות על הטלת ערובה, אלא די בכך שאורה לתובע שככל שמצבו של הנכס בירושלים ישתנה במובן זה, שהנכס יימכר, או תוטל עליו מגבלה כלשהי לרבות שעבוד, משכנתה או הערת אזהרה, יהא עליו לעדכן את בית המשפט והנתבעות תוכלנה לחדש טענותיהן בעניין הפקדת הערובה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו