נטען כי היותו של המבקש, בעל מניות בחברה קפריסאית, אזרח ישראלי אינה מאפשרת הגשת התביעה בישראל.
בתגובה טענה המשיבה כי המבקש מושתק ומנוע מלטעון כי ישראל אינה הפורום הנאות לידון בתביעה שכן הוא הגיש במסגרת ת"א 5881-08-16 תביעה נגד איל ונגד חברה זרה בשליטת איל הרשומה במדינת ניו יורק, להחזר הלוואה.
בהתאם לנטען, שם "עסקינן בהלוואה שניתנה...לחברה הרשומה בניו יורק, ארה"ב, כאשר מקור הכספים הנטענים..., הנו בחשבון בנק בשוויץ, הכספים מיועדים, כביכול, לרכישת נכסי נדל"ן בחו"ל, המסמך עליו נסמכת התביעה נוסח ונחתם בניו יורק, ארה"ב, בשפה האנגלית ונקבע בו כי החייבת הנה החברה הזרה, DNP כאשר גם מרבית העדים שיכולים לשפוך אור על הדברים מצויים בחו"ל". (סעיף 16.2 לכתב ההגנה, הדגשות במקור).
...
בכתב ההגנה נטען כי דין התביעה להידחות על הסף ממספר טעמים: מחמת התיישנות; העדר עילה; פורום לא נאות וכן כי התביעה הוגשה שלא כדין בשמה של המשיבה בהעדר סמכות כאשר בפועל אין המדובר בתביעת המשיבה אלא בתביעתו של איל ביחד עם המשיבה.
דיון והכרעה
כפי שציינתי ברישא, קיבלתי את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת פורום לא נאות וכן קבעתי בנסיבות אלו, כי בעת שלא הוכח הדין הזר, דין התביעה להידחות אף בהעדר עילה.
בשלב מוקדם זה, לא ניתן לקבוע כי לא הוכחה היריבות הנטענת ודין הבקשה בגין עילה זו, להדחות.
סיכומו של דבר, קיבלתי את הבקשה לסילוקה על הסף של התביעה בטענה כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לבירורו של ההליך.
שתי הבקשות הנוספות לסילוקה של התביעה על הסף בטענת התיישנות והעדר יריבות, נדחות.
