תביעה נגד אוטו דיפו על התקנה רשלנית

התובעים גררו את הרכב למוסך "אוטו-טק" בחיפה, שם נאמר להם, כי הנזק למנוע, נגרם כתוצאה מהתחממות יתר של המנוע, עקב צנורות פגומים במערכת הקרור; וכי המנוע המותקן ברכב אינו מקורי.

זמן קצר לאחר מכן, היתקשרה אל הנתבעת 3, עורכת דין מטעם התובעים, וטענה כי לא היה מקום להתקין מנוע ברכב, "מאחר וזה פוגע באסטרטגיה שלה לפיה היא תיכננה להתקין מנוע במקום אחר בעלות גבוהה יותר כנגד חשבונית בסכום של 11,000 ₪ ותכננה לתבוע אותנו ואת מוכר הרכב". עוד מוסיפה הנתבעת 3 וטוענת, כי עוה"ד ביקשה שהנתבעת 3 תפרק את המנוע מהרכב, ותמסור לתובעים את הרכב עם מנוע מפורק.

לטענתה, ביום 8.4.18, הגיע התובע לסניף "אוטו דיפו" בחוצות המפרץ, לצורך טפול שיגרתי ברכב, אשר כלל, החלפת מצתים, זרוע טלסקופית, ועוד.

משנטלה הנתבעת לעצמה את החרות לעשות כן, ללא קבלת הסכמת התובעים, היא התרשלה, בכך שהיא לא נקטה "במידת הזהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה נוקט באותן נסיבות" (סעיף 35 לפקודת הנזיקין); היפרה חובה חקוקה חוקתית נוכח האיסור הקבוע בסעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו לפיו "אין פוגעים בקניינו של אדם" (סעיף 63 (א) לפקודת הנזיקין); ואף הסיגה גבול במטלטלין (הרכב), השייכים לתובעים, בכך "שלקחה טובין (המנוע המקורי – ש.ב) שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר" (סעיף 31 לפקודת הנזיקין); ועל כן, קמה עליה אחריות בנזיקין, בשיעור הנזק הממוני שגרמה במעשיה, כלפי התובעים.

...

סוף דבר: הנתבעים 1 ו- 2: אני מחייב אותם יחד ולחוד לשלם לתובעים סך של - 2000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 250 ₪.

התביעה שכנגד שהגישה כנגד התובעים – נדחית בזה.

הנתבעת 4: התביעה כנגדה נדחית בזה.

הנתבעת טענה, כי לא הוכח כי היה בור בכביש וכן כי הנזק לרכב התובע נגרם אך ורק בשל מהירות מופרזת או נהיגה רשלנית של התובע, אשר אף פגע וגרם נזק למעקה בטיחות השייך לנתבעת.

בגין הנזקים שנגרמו למעקה הבטיחות, הוגשה תביעה נגד הבעלים הרשום של הרכב, חברת "אוטו חי ליס" (להלן: "ליס"), במסגרת תא"מ (שלום פתח תקווה) 9541-05-17.

נסיבות ארוע התאונה בתצהיר עדותו הראשית, התובע תיאר את ארוע התאונה כך: "בתאריך 29/03/2016 נהגתי ברכב מכיוון חוצות המפרץ לכיוון עפולה דרך כביש 66. אציין כי נהגתי במהירות רגילה ולפי החוק. כשהגעתי לאיזור קבוץ משמר העמק, הבחנתי כי מבצעים עבודות התקנת גדר הפרדה העשויה בטון. בחלק שבו עדיין לא ניבנה גדר הבטון, הציבו גדר הפרדה מפלסטיק. סמוך לגדר הפלסטיק, הבחנתי בבור בכביש, בצדו הימני של הכביש. בעקבות כך, הסטתי את רכבי, על מנת למנוע את כניסת הגלגלים לבור. לאחר שהסטתי את הרכב כאמור, הרכב נתפס בחישוק ברזל שחובק את גדר הפלסטיק הנמצא בכביש, והיתנגש בגדר הפלסטיק, ובעקבות כך היתהפך הרכב". כבר כאן יצוין, כי קיימות שתי סתירות בין האמור בתצהיר עדות ראשית של התובע לבין דברים שנטענו בכתבי בי-דין קודמים.

...

יפים לעניין זה דברי ביהמ"ש בתא"מ (שלום הרצליה) 3860-05-08 מ. פינס בע"מ נ' נוריאל מקדיש, שם נקבע כי "... בתביעות כגון דא, בגין נזק שנגרם לרכב עקב תאונת דרכים ניתן להסתפק בחוות דעת שמאי רכב אודות שיעור הנזק שכן בחוות הדעת יש כדי להצביע על ההוצאה שידרש הניזוק להוציא כאשר יבקש לתקן את הרכב, או שיידרש לנכות ממחיר הרכב במידה וימכור אותו במצבו. ואולם, משתיקן הניזוק את הרכב, הראיה, הנדרשת לגבי שיעור הנזק שנגרם לרכב ככל שמדובר ברכיב של עלות התיקון היא ראיה אודות עלות התיקון לניזוק". מכל האמור, מגיעים למסקנה, כי התובע לא הוכיח את תביעתו במישור של גובה הנזק.

מכל האמור לעיל, ולאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות בתיק, הגעתי למסקנה, כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו במשפט האזרחי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 27689-03-13 איפרח נ' דיקלה חברה לביטוח ואח' בפני כב' הרשמת רות וקסמן המבקש יעקב איפרח ת.ז. 53269577 ע"י ב"כ עוה"ד חיים קליר ו/או רועי זייפר ואח' מרח' קופימן 4 "בית שרבט" ת.ד. 50092, ת"א 61500 טל: 08-9714884 פקס: 03-5177078 המשיבות 1. דיקלה חברה לביטוח ע"י ב"כ עוה"ד צבי יעקובוביץ ו/או גיא מלכאי מרח' תובל 11 רמת גן 52522 טל: 03-7511120 פקס: 03-7522206 2. אופיס דיפו ישראל בע"מ מרח' צלע ההר 1 מודיעין 3. כלל חברה לביטוח בע"מ מדרך מנחם בגין 48 תל אביב החלטה

בנוסף טוען המבקש כי בתאריך 13/4/2010 הוא נפגע בתאונת דרכים, שבגינה הוא הגיש תביעה נגד חברת הביטוח, שמתבררת בימים אלו בבית משפט השלום בראשון לציון (ת.א. 42373-05-11).

עוד נטען, כי החובה לצרף חוו"ד רפואית לכתב התביעה מהוה מעין "מסננת", מפני הגשת תביעות סרק וכי יש לה חשיבות מיוחדת כאשר מדובר לא רק בהוכחת שיעור הנזק אלא בהוכחת עצם הרשלנות.

בעצם נכונותו של מתקין התקנות לאפשר לביהמ"ש לסטות מן הכלל של צירוף חוות דעת לכתב התביעה, גלומה ההנחה כי קיימים מקרים, אשר בהם, בשל חשש לגרימת עוול, אין לחסום צד מלהוכיח עניין שברפואה רק מפני שאינו מגיש חוו"ד (ר' בש"א (מחוזי ירושלים) 1462/08 פלוני – קטין ואח' נ' בית החולים קפלן ואח'.

...

בתביעה שהוגשה בתיק זה נתבעים פיצויים בגין נזקי גוף שארעו לתובע במסגרת עבודתו אצל משיבה 2 ובגין הפרת חובותיו של המעביד כלפיו, וכן נתבעים תגמולי ביטוח מהמשיבה 1 ו/או המשיבה 3 שצורפה כנתבעת בתיק מכוח החלטתי מיום 12/5/2013, וזאת בגין נכות ואובדן כושר לעבודה מתאונה בסך 62,504 ₪.

בנוסף, קביעת הנכות ע"י המוסד לביטוח לאומי מצטרפת בעניינו למצבו הכלכלי הקשה של המבקש, כפי שעולה מהתצהיר שהגיש על צרופותיו, ושניהם יחד מגבשים את ההצדקה והטעמים המיוחדים למתן פטור חלקי מהגשת חוו"ד. בנסיבות העניין, מצאתי כי יש ממש בטענתו של המבקש לגבי חסרון כיס ושוכנעתי כי קיים קושי אמיתי לממן שתי חוות דעת רפואיות בסכום העולה על 10,000 ₪.

בהקשר זה יצוין גם כי לכתב התגובה הנ"ל לא מצורף תצהיר ולפיכך אין כל משקל לטענות העובדתיות המפורטות במסמך הנ"ל. מהחומר שוהבא בפני שוכנעתי אפוא כי המבקש נמצא בקשיים כלכליים, אך רמת הקושי איננה כזו שתמנע ממנו לצרף לתביעתו חווד דעת רפואית בתחום האורטופדי.

לפיכך אני קובעת כי על המבקש להמציא חוו"ד של מומחה בתחום האורטופדי תוך 60 יום ממועד החלטתי זו. לעומת זאת, מצאתי לנכון לפטור את המבקש מלהמציא חוו"ד נוספת מטעמו בתחום הרפואה התעסוקתית, ובעניין זה בלבד נחה דעתי כי יש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 18665-02-20 ערמון ואח' נ' רוסולינג בע"מ ואח' לפני כבוד השופט דורון חסדאי המבקשים 1. אריה ערמון 2. סיון יעלי בצרי ע"י ב"כ עו"ד אברהם יהודה ועו"ד רועי בכר המשיבות 1. רוסולינג בע"מ 2. 4 שף בע"מ 5. שף דיפו בע"מ 8. א. לויזון בע"מ 9. גו מרקטינג סוכנויות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד תום אלקלעי 3. דקאתלון ישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עופר שובל ועו"ד פרי רוס 4. מילניום מרקטינג - אינטרטרייד (1999) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רונית סיטון 6. "כיד" ערוץ הקניות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דב אברמוביץ 7. אטלס מכשירי כתיבה ומיחשוב בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חגית חרס פסק דין (חלקי)

בעיניין המשיבה 7 מונחת בפניי בקשה מוסכמת להסתלקותם של המבקש 1, מר אריה ערמון (להלן: "המבקש 1") ושל המבקשת 2, הגב' סיון יעל בצרי (להלן: "המבקשת 2") מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית כנגד אטלס מכשירי כתיבה ומיחשוב בע"מ ח.פ. 513072322 (להלן: "המשיבה 7") במסגרת הליך זה, והכול בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") וכן תקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות").

עוד נטען כי המשיבות נהגו ברשלנות בנגוד לקבוע בסעיפים 35-36 לפקודת נזיקין, שכן המשיבות סטו מסטאנדארט של קמעונאי ו/או יבואן סביר הנידרש למכור לצרכניו ו/או להציג למבקרים בסניף טובין אשר על גביהם מצוינים פרטיהם, הוראות שימוש ואזהרות בעברית.

...

וכך נקבע בסעיף 7א(4)(ב): ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט– (א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; (ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אין בידי לקבל את טענות הצדדים לעניין זה. ראשית, בניגוד לנטען על ידם ההליכים בעניינה של המשיבה 7 לא הסתיימו עוד בתחילתם.

תביעתם האישית של המבקשים כנגד המשיבה 7 נדחית.

ביום 17.10.00 רכשה התובעת את הרכב בעסקת "טרייד אין" עם חברת ק.ש.אוטו סנטר בע"מ, ועם רכישתו, קיבלה כתב אחריות מורחבת של חברת "אחריות מורחבת בע"מ" לפיו תישא החברה בעלויות כל תיקון שיידרש לרכב במשך השנה הראשונה מיום רכישת הרכב, בתנאי שהתיקון יתבצע במוסכי הסדר.

התובעת הגיעה להסדר כספי עם מוסך בסול לסילוק תביעתה נגדו בגין הנזקים להם היה אחראי, וכיום תובעת היא את המוסך בגין התיקון השני המיותר שביצע ברכבה.

עוד קבע כי ברכב התובעת היה מותקן רק מותחן אחד ולא שניים, ועל כן טעה מומחה התביעה שקבע כי הנתבעת ומוסך בסול התרשלו בכך שלא החליפו את שני המותחנים של חגורת התיזמון עם החלפת החגורה.

...

עם זאת, חלוקים הצדדים באשר לטיב התיקון הראשון שנערך במוסך הנתבעת, והאם יש קשר סיבתי בין תיקון זה לבין הנזק שנימצא ברכבה של התובעת בסופו של דבר.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים שהוגשו ובסיכומי הצדדים, אני קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח קשר סיבתי בין התיקון הראשון במוסך הנתבעת לבין הנזק שנגרם לרכבה בחודש ינואר 2002 (קרי לאחר הטיפול במוסך בסול).

עם דחיית התביעה, איני נידרשת עוד לשאלת גובה הנזק שנגרם לתובעת, וממילא איני נדרשת לקבוע האם אכן שילמה למוסך בסול את גובה חשבונית המס שהוציא לה. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סך 2,500 ₪ + מע"מ, בתוך 30 יום מהיום.