ביום 08.07.2021 הגישה התובעת תלונה כנגד המפרק לרשם האגודות השיתופיות (נספח 8 לכתב התביעה), בה נטען כי בעת האחרונה החלו הליכי שיוך ועל כן הגיע הזמן לשייך את דירתו של המנוח דן וינקלר ליורשתו- התובעת.
בית המשפט העליון קבע את העקרונות הבאים לגבי אגודה שיתופית בפרוק המוגשת כנגדה תביעה לגבי נכס מנכסיה:
"ואשר להגשת תביעה לבית המשפט, הדעת נותנת כי פירוק אגודה מצמצם את האפשרות לפנות לבית-משפט לפחות כמו פירוק חברה מרצון, אשר מידת הפיקוח עליו אך מועטה היא. נמצא, שתובע אשר הגיש תביעתו למפרק, לא יוכל עוד לפנות לבית-המשפט, ולא רק כיון שפניה זו אינה מתיישבת עם 'פקוחו היחיד של הרושם', אלא כיון שתפקיד המפרק, המברר תביעה שהוגשה לו, הוא תפקיד משפטי או מעין-משפטי, אשר הוא ממלא אותו בעזרת הסמכויות שניתנו לו, לשם כך ע"י סעיף 48(4) הנ"ל. היוצא מזה, כי החלטת המפרק כמוה כהחלטת שופט, וזכות ערעור עליה, בפני הרושם, ניתנה ע״י סעיף 48 לפקודה הנ״ל.... אך אנו סבורים כי אפילו לא פנו המערערים תחילה למפרק, היו שערי בית המשפט נעולים בפניהם, שכן פירוק האגודה איננו דומה לפירוק חברה מרצון, אלא הוא נובע ממעשה השלטונות, ומשום כך דומה הוא יותר לפירוק חברה ע״י בית-המשפט. והינה, על-פי תקנה 11 (ה) לתקנות האגודות השיתופיות (כפי שתוקנו), נידרש כל נושה להגיש את תביעתו למפרק: אות הוא, כי זוהי הדרך לגביית חוב מהמפרק, ואנו מוסיפים: הדרך היחידה, שאם לא תאמר כן תיגרם ערבוביה: תביעות תתבררנה מקצתן בפני המפרק ומקצתן בפני בית המשפט או בפני שניהם גם יחד בזה אחר זה, אם נושה לא בא על סיפוקו בדרך בה הלך תחילה, וכך תסוכל כוונת המחוקק למסור בידי הרושם את ״הפיקוח היחידי״ על הפרוק".
על הלכה זו חזר בית המשפט העליון בע"א 422/58 בן שמש נ' הלוואה וחיסכון, פ"ד יג 2060 (1959), שם נקבע כי המחוקק "התכוון שכל השאלות, המתעוררות בקשר עם פירוק, ובתוכן חובות המגיעים לאגודה וחובות המגיעים ממנה, תיפתרנה במסגרת של פקודת האגודות השיתופיות".
ראו גם:
- ע"א 187/67 "לחם" מאפיה קואופרטיבית בראשון לציון בע"מ (בפרוק) נ' פאר, פ"ד כא(2) 298 (1976)).
...
לסיכום, תביעת התובעת היא תביעה רכושית שבאה להוציא נכס מנכסי האגודה ממסת נכסיה ולשייכו לתובעת.
סוף דבר, אני מורה על מחיקת התביעה מחוסר סמכות עניינית.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.
