כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה נגד אגד בגין טעות של מודיעין אגד

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כפי שפורט בהחלטתי מיום 31.12.2015, בה אושרה בקשת האישור להגשת תובענה ייצוגית, עניינה של התובענה הייצוגית בטענה כי הנתבעת, חברת אגד אגודה שיתופית לתחבורה לישראל בע"מ (להלן: "אגד"), חייבה חיוב כפול את לקוחותיה אשר החזיקו בכרטיס רב קו, שהכיל גם כרטיס מסוג "חופשי חודשי" וגם כרטיסיה, וזאת החל מספטמבר 2012 ועד לאוגוסט 2013.
ואולם, תוצאה זו עשויה להיות פועל יוצא מהחלטת נוסע לשלם עבור נסיעתו של נוסע אחר, באמצעות שימוש בכרטיס הרב קו, ואין היא מלמדת דוקא על חיוב שגוי.
בא כוח התובע הסביר כי מאחר שהתובע הנו אדם חרדי ואיזור הרב קו בו נמצאה תקלה הוא באיזור מודיעין עילית המאופיינת באוכלוסייה חרדית, הרי שעמותת יד אליעזר ומטרותיה הציבוריות מתאימים לחברי הקבוצה הנפגעים.
...
ביום 4.9.2016 הגישו הצדדים את התייחסויותיהם לעמדת היועמ"ש, וביום 8.9.2016 התקיים דיון לפניי, בו נכחו באי כוח הצדדים ונציגה מטעם היועמ"ש, במהלכו ניתנה אפשרות לצדדים להשלים את טענותיהם בעל פה. לאחר שבחנתי את ההסדר ושמעתי את טיעוני הצדדים, ומצאתי כי הסדר הפשרה הוא "ראוי, סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה" וכי סיום ההליך בדרך של פשרה הינה הדרך ההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
בנסיבות העניין, שוכנעתי כי הן הפיצוי והן אופן ביצועו הינם הולמים והוגנים המצדיקים אישור הסדר הפשרה.
בהקשר זה יצוין, כי לא ראיתי לנכון לפצל את שכר הטרחה באופן שהוצע על ידי ב"כ היועמ"ש. מקובלת עלי טענת בא כוח התובע, כי הובטח כי מלוא הפיצוי שהוסכם בסך 180,000 ₪, ישולמו על ידי הנתבעת לטובת חברי הקבוצה, בין אם באמצעות מתן פיצוי אישי ובין אם באמצעות העברת יתרת הסכום לטובת מטרות ציבוריות ראויות בדרך של מתן תרומה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השתלשלות האירועים לגבי הנכס כפי שסקר בית משפט קמא, הינה שביום 14/9/59 נערך חוזה למכירת הנכס בין מר נחום קרייז ז"ל לבין חברת עידית בע"מ, שהיתה בבעלותם של מר עזרא עזורי ז"ל ואשתו ז"ל. החוזה לא קויים ולכן חברת עידית הגישה תביעה כנגד יורשי המנוח קרייז ז"ל. בעקבות תביעה זו ופס"ד שניתן הוקמה המשיבה והזכויות בנכס נרשמו על שמה.
למעשה אין מחלוקת בין הצדדים שהמונח "מחזיק" במקרקעין בפקודת העיריות כולל גם פולש למקרקעין, על מנת שלא ייצא חוטא נשכר (בר"מ 7856/06 איגוד ערים איילון נ' מועצה אזורית חבל מודיעין, ט.פ 16/3/08 (להלן: "פס"ד איגוד ערים אילון"), עע"מ 9963/03 יצחק זוהר נ' עירית ת"א יפו, ט.פ 1/8/06, הנריק רוסטוביץ, פנחס גלעד, משה וקנין נורית לב, "ארנונה עירונית", ספר ראשון מהדורה חמישית, עמודים 264-263).
בענין זה, השאלה מיהו המחזיק בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, והאם קיים גורם חוצץ בין הבעלים לרשות הנה שאלה שבעובדה שהוכרעה על ידי בית משפט קמא, וכידוע אין בית המשפט של ערעור נוהג להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית (בר"מ 9662/08 מנהל הארנונה של עירית רחובות נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, ט.פ 6/4/09, בר"מ 388/10 חברת לב גן העיר בע"מ נ' מנהל הארנונה בעירית ת"א יפו, ט.פ 9/3/10, פס"ד איגוד ערים אילון).
מדובר גם בטענות שהמשיבה עצמה לא טעתה לגבי גודל הנכס וסיווגו, ולמערערת לא ניתנה גם הזדמנות להתמודד עם טענות כאלו אם היו מועלות, כאשר המצהירה מטעמה לא נחקרה כלל על עניינים אלו.
...
לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור והערעור שכנגד ובעיקרי הטיעון של הצדדים החלטנו לקבל את הערעור ולדחות את הערעור שכנגד.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

לשיטתם, קביעתו העובדתית של בית המשפט לעניינים מקומיים מבוססת על הבנה שגויה של עדות המבקש, ולמעשה הושכר הנכס רק ל-3 שוכרים ולא ל-6.
לכאורה, לפי לשון החוק, הן בעל הנכס והן השוכר מוגדרים כ"מחזיק" וחייבים בתשלום הארנונה, אלא שנקבע בפסיקה כי החובה מוטלת על בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס – קרי, ככלל הרי זה השוכר (רע"א 422/85 חברת בתי גן להשכרה בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד לט(3) 341, 343(1985);ע"א 650/88 יריב בע"מ נ' הספקה בע"מ (1993); בר"מ 7856/06 איגוד ערים אילון נ' מועצה מקומית חבל מודיעין, פסקה 19 (2008)).
אכן, אפוא השאיפה היא שחובת תשלום הארנונה תוטל על המחזיק בעל הזיקה הקרובה ביותר – ומתוך שיקולים מעשיים של צדק ושכל ישר (ארנונה עירונית, 264; ב"ש 28/90 אגד נ' עריית דימונה, פסקה 22 לפסק-דינו של השופט – כתארו אז – גרוניס (1992)).
אפשרות אחת בכגון דא, כבעניינינו, היא שהרשות לא תחויב לטרוח ולחזר אחר השוכרים והארנונה תוטל על המשכיר, אשר יוכל לתבוע את השוכרים על פי חוזה שביניהם בלא שניטע מסמרות.
דרך זו מאפשרת את הטלת חובת התשלום על המחזיקים בנכס בפועל – מבלי להכיר משפטית בפיצול הנכס (ראו ארנונה עירונית, 260); זאת, כמובן, מבלי לפגוע בסנקציות הקבועות בדיני התיכנון והבניה כנגד בעל נכס שפיצל את דירתו שלא כדין (ראו סעיף 145 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 ויישומו ברע"פ 4679/10 שמשון נ' עריית תל-אביב (2011)).
...
דיון והכרעה לאחר עיון, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה.
אין איפוא מקום להלום את הבקשה, ואיני נעתר לה. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשע"ה (‏13.7.2015).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות באשדוד ת"ק 5741-03-18 סוכוצבסקי ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אירנה רוזן התובעים 1.לאה סוכוצבסקי 2.מרדכי סוכוצבסקי 3.ישעיה סוכוצבסקי 4.חיים סוכוצבסקי 5.אסתר סוכוצבסקי 6.בת שבע סוכוצבסקי 7.אברהם סוכוצבסקי 8.רחל סוכוצבסקי 9.שמואל סוכוצבסקי 10.שרה סוכוצבסקי הנתבעת אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ פסק דין
התובעים התייצבו לתחנה בשעה 16:20 על מנת לעלות למיניבוס של הנתבעת שהיה אמור להגיע לתחנה בשעה 16:30, כפי שנימסר לתובעים במוקד מודיעין של הנתבעת ובמערכת "קל–קו" שהנה מערכת מידע בזמן אמת .
האוטובוס לא הגיע לתחנה בשעה היעודה והמידע על הגעתו שהופיע על הצג האלקטרוני במקום היה שגוי.
...
דרישת התובע 2 לפיצוי בסך של 300 ₪ הינה סבירה ועל כן הנני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובע 2 בסכום זה. באשר לאירוע הרביעי, הרי שעיון בכתב התביעה מעלה כי התובעים סיפקו את מספרי הרב קו שברשותם, כך שטענת הנתבעת כי לא היה בידה די פרטים על מנת לבדוק את טענות התובעת 1 לעניין הנסיעה חזרה מקבר רחל בתאריך 1/11/17 אינה מקובלת עליי.
בנסיבות אירוע זה, דרישת התובעת לפיצוי בסך של 500 ₪ מקובלת עליי.
סוף דבר – הנתבעת תפצה את התובעים בגין ארבעת האירועים בסך של 3,800 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו