תביעה משמעתית נגד חברת החשמל ללא החלטת ועדת משמעת

] בעקבות החלטות ועדת המשמעת, נאמר לתובע כי ישובץ למדור המשק, ברח' החשמל בת"א, ולא בבניין אנילביץ בת"א, ביניין הנהלה, שם עבד עד להשעיה הזמנית.

דיון והכרעה כבר בתחילת הדברים נציין כי מצאנו לנכון לקבל את תביעתו של התובע, בחלקה העקרי, בכל הנוגע לטענותיו לעניין תשלום זכויותיו בתקופת ההשעיה, מאחר שמצאנו כי הנתבעת לא פעלה בהתאם להוראות הדין, ההלכה הפסוקה כמו גם נהליה, בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע להמשך השעייתו הזמנת של התובע, כמו גם באופן סיום עבודתו אצלה.

] נבקש לציין, כי דברים אלו של מר מרום, עומדים בסתירה לדבריו במהלך הישיבה מיום 2.7.2017, לפיהם: "בהמשך לדיון, נבחנו שוב המקורות. פירט עדויות שבעת עובדים על איומים כנגדם או כנגד אחרים. מציין שכולם הביעו הסכמה להעיד הן בועדת ברור משמעת והן בבית המשפט ככל שהדבר יידרש". ביום 30.7.2017, התקבלה החלטה באשר להשעייתו הזמנית של התובע.

בין היתר החליטה: להגיש תלונה למישטרה ע"י הבטחון בכל הנוגע לאיומים כלפי עובדי החברה; לאחר מכן לקבל החלטה על אופן המשך הבדיקה והטיפול, לרבות ועדת בירור ומשמעת.

החלטת ועדת המשמעת והתנהלות הנתבעת לאחר קבלת החלטת ועדת המשמעת עיון בהחלטת ועדת המשמעת, מעלה כי החלטתה התבססה לא רק על העדויות שהוצגו בפניה, כי גם על בסיס ההסברים שקבלה, כאשר בהחלטתה אין פירוט למהותם של הסברים אלו.

...

אין אנו סבורים כי המקרה שלפנינו נמנה על אותם "מקרים קיצוניים". אמנם מצאנו כי בנסיבות העניין, הנתבעת לא פעלה כדין ובהתאם לנהליה, בעת קבלת החלתה לעניין הארכת תקופת ההשעיה הזמנית, כמו גם בזימון התובע לשימוע לפני פיטורים, ואולם, התובע לא הצליח להרים את הנטל ולהוכיח כי הנתבעת קיבלה החלטה לפטרו כבר בחודשים 6-7/2017 כפי טענתו.

] לסיכום - על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מסיום עבודתו ועד למועד התשלום בפועל: הפרשי שכר בסך של 30,984 ש"ח. שכר עידוד בסך של 24,493 ₪.

בנסיבות העניין, הגם שחלק עיקרי מתביעתו של התובע לא התקבל, מאחר שמדובר בתביעה להפרשי שכר, אשר התובע ניאלץ להגיש לצורך עמידה על זכויותיו, הנתבעת תשלם לתובע, בנוסף לסכומים אלו, הוצאות משפט ושכ"ט בסכום הכולל מע"מ, בסך של 10,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

בסיכומיו טען ב"כ המשיב, בין היתר, כי חוק שירות המדינה (משמעת) אינו חל על עובדים במיגזר הצבורי, מלבד אלה שרשומים בסעיף 1 לחוק זה ובו חברת החשמל אינה נכללת, אך גם מהיקש הרי לפי סעיף 49 לאותו חוק ההשעיה היא בת 3 חודשים בתשלום מחצית שכר, ולאחר מכן שכר מלא.

" הסמכות להשעות קבועה בסעיף 9.3 לנוהל, אשר קובע כך: "החברה תהיה רשאית להשעות זמנית עובד חברה החשוד בבצוע עבירה פלילית, ובכלל זה תהא רשאית להשעותו אפילו מעוכבים ההליכים המשמעתיים נגד העובד כאמור בסעיף 9.2 לעיל.". סמכות חברת החשמל להשעות, כפי שהיא מעוגנת בנוהל, הוגדרה כסמכות "להשעות זמנית", אך על פי לשון הנוהל, סמכות חברת החשמל להשעות אינה תחומה בזמן.

בדברי ההסבר ל"הצעת חוק השעיה של עובד גוף צבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח – 2018, נכתב בין היתר, כך: "מוצע להסדיר את משך השעייתו של עובד בגוף צבורי שהוא חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, בשל פתיחה בהליך פלילי או הגשת כתב אישום נגדו. היום אין הסדרה אחידה בעיניין משך השעייתם של עובדים באותם גופים, ולרוב הנושא מוסדר בהסכם בין המעסיק לעובדים. לכן מוצע לקבוע כי הגוף הצבורי יהיה רשאי להשעות עובד כאמור, לפי הכללים החלים באותו גוף, לפרק זמן שאינו עולה על 45 ימים. תקופה ארוכה יותר תותנה באישור בית הדין לעבודה שיכול להנתן לבקשת המעסיק. במקרים שבהם הוגשה בקשה לאישור הארכת ההשעיה לבית הדין לעבודה, ההשעייה תעמוד בעינה עד להחלטת בית הדין.". מדיוני ועדת הכנסת שדנה בהצעת חוק ההגבלות עולה כי חלקים מהותיים מסעיף 2(א) לחוק שאובים, במידה רבה, מסעיף 20 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות") [ר' פרוטוקול מס' 699, ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מיום 12/07/18, בעמ' 47].

דברים אלו נפסקו ביחס להשעיה, על רקע הגשת תביעה משמעתית כנגד עובד, ובודאי שהם נכונים בהקשר של חקירה פלילית מיתנהלת.

...

ביום 8/7/20, הגיש המשיב את תגובתו לבקשה מושא פסק דין זה, זאת לאחר שבית הדין נעתר לבקשתו להארכת מועד.

ביום 10/5/20, הגיש המשיב נגד חברת החשמל בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה – פ"ה 18120-05-20, אולם התיק הועבר לבית דין זה בנימוק של חוסר סמכות מקומית, והתקיים דיון לפני ראשת מותב זה, ביום 26/5/20, ובו הגיעו הצדדים להסכמות הבאות, אשר קיבלו תוקף של פסק דין: "לאחר ששמענו את הצעת בית הדין, אנו מסכימים שבעניינו של המבקש תתקיים ישיבה ביום 2.6.2020, בשעה 10:00 במשרדי חברת החשמל, ברחוב החשמל 19, בעיר חיפה, אשר עניינה מתן החלטה בסוגיית המשך השעייתו של התובע החל מיום 2.6.2020.

בנסיבות מקרה זה, בשים לב לכך שהתלונה הוגשה לא מכבר, מדובר בבקשה ראשונה להארכת ההשעיה, ונוכח השיקולים שפורטו לעיל - אנו סבורים כי המשך השעיית המשיב, לצד תשלום שכר חלקי - משקפת איזון נכון בין האינטרסים של המעסיק והציבור מצד אחד, ואינטרס העובד מצד שני.

עם זאת, בשים לב לנסיבות העניין, לטענות המשיב, ובפרט לטענת המשיב כי טרם נחקר - לא ראינו לנכון לקבל את הבקשה במלואה, ואנו מאשרים את המשך השעיית המשיב, עד לתאריך 02/11/20.

בשים לב למחדל הדיוני (הצגת הבקשה לראשונה בסיכומים), כמו גם להיעדר הנמקה משפטית, והיעדר נימוקים עובדתיים ברורים לתמוך בה – אין מקום להיעתר לבקשת העובד לתשלום שכר מלא בתקופת ההשעיה, שעל פי פסק דין זה. מעבר לנדרש, יש לציין כי על פי עדות המשיב בפנינו, שכרו נטו עומד על 20,000 - 22,000 ₪, כך שמחצית השכר שמשולם למשיב גבוה מן השכר הממוצע במשק.

לפנינו תביעתו של מר אריה (ליאוניד) וינשטיין (להלן- התובע) כי בית הדין יורה על השבתו לעבודה בחברת החשמל לישראל בע"מ (להלן-הנתבעת).

בגין התקרית הועמד התובע לדין משמעתי שכנגדו הגיש התובע בקשה לסעד זמני למניעת יישום המלצת ועדת הבירור והמשמעת.

] המישור השני מיתקיים לאחר שהושלם המישור הראשון ובו יש להיתחשב בעיניינו של העובד הבודד: "אכן, פיטורי צימצום נועדו להבריא את החברה או המפעל, אך אין מטרה זו מושגת בלא להיתחשב בעיניינו של העובד הפרט. גם בפיטורי צימצום יש לנהוג כלפי העובד בהגינות, לפי אמות מידה קבועות וסבירות, וגם בפיטורי צימצום יש להמנע מצעדים שרירותיים, מהחלטות לא ענייניות, תוך היתעלמות מצרכיו ומעניינו של העובד הפרטי." [footnoteRef:24] [24: ע"ע 1268/01 החברה הממשלתית למטבעות ולמדליות בע"מ נ' רחל כהן, מיום 18.7.2003.

...

שוכנענו כי החלטת הנתבעת אינה חורגת ממתחם המידתיות והסבירות ולא מצאנו בסיס ראייתי כלשהו לטענות התובע בדבר קנוניה נגדו.

נוכח האמור, נדחית התביעה לפיצוי בגין פגמים בהליך השימוע, פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.

כמו כן נדחית התביעה למתן צו המורה על ביטול הפיטורים ואכיפה יחסי עובד ומעסיק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 7588-04-20 כהן נ' חברת החשמל לישראל בעמ לפני כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא תובעים יצחק כהן ע"י ב"כ עו"ד ליאור להב ו/או יקיר שעשוע ו/או מירן אליהו–פורט ו/או הדר סטמפו ואח' ממגדל ספיר, רחוב תובל 40, רמת גן טל': 03-3753116; פקס: 03-3752327 נתבעים חברת החשמל לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אוריאל פרינץ ו/או איתמר אמיתי ש. הורוביץ' ושות', עורכי דין מרחוב אחד העם 31, תל-אביב טל': 03-5670700; פקס: 03-5660974 החלטה

עוד צוין בתצהיר המסמכים, כי הוחלט שלא למסור לעיון המבקש את התכנית לתיקון הליקויים שעלו בדוח 69א של מבקר המדינה (להלן – תכנית תיקון הליקויים), בין היתר בשל תחולת הוראות סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (להלן – חוק מבקר המדינה); ובשל תחולת הוראות סעיף 10 לחוק הבקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 (להלן – חוק הבקורת הפנימית).

רלבאנטיות המקטעים המושחרים כפי שפורט בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבה, לעיון המבקש הועברו ארבעה מסמכים: פרוטוקול ישיבה משותפת של ועדת הבקורת וועדת הרגולציה מיום 27.06.2013; פרוטוקול ישיבת ועדת אחריות תאגידית ורגולציה מיום 28.05.2015; פרוטוקול ישיבת מליאת המשיבה מיום 19.08.2015; ופרוטוקול ישיבת ועדת אחריות תאגידית וועדת רגולציה מיום 03.09.2015.

הוראות הסעיף נועדו להפיג את החשש הקיים בקרב נותני מידע שמא המסמכים שימסרו למבקר המדינה ישמשו בהמשך כראיה נגדם, ובכך לעודד שיח חופשי וגלוי [דברי ההסבר להצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 5), התשל"א-1971, ה"ח 858].

יפים לעניין זה דברי השופטת שטרסברג-כהן בעיניין Alberici [עמ' 46]: "מדובר במסמכים שהוכנו בתשובה לפניות מבקר המדינה לצורך איסוף מידע על-ידיו. טענת המבקשת היא , כי מסמכים אלה נופלים לגדרו של סעיף 30 לחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח-1958. אלא שאין עניינו של סעיף זה בחיסיון, כי אם בקבילות של דו"חות, חוות-דעת או מסמכים אחרים שהוציא המבקר במילוי תפקידיו, כראיה בהליך משפטי או משמעתי, וקבילות הודאה שנתקבלה על-ידיו כראיה בהליך משפטי או משמעתי.

...

היינו, מטרתו לסייע לבעל הדין בהכנת טיעוניו או בהבנת הרקע לסכסוך – ואין לאפשר במסגרתו כל חריגה מגבולות הוראת אי-הקבילות הקבועה בסעיף 30 לחוק מבקר המדינה: "אולם, על השימוש הראייתי העקיף, כאמור, חלה הגבלה מפורשת וברורה והיא – שבהבאת המסמכים לידיעת הצדדים ובית הדין, לא תהא כל חריגה מגבולות האיסור שבסעיף 30 לחוק, ובכפוף לכך שלא ייחצה קו הגבול והגדר שמעמיד אותו איסור. קרי. השימוש הראייתי העקיף במסמכים אינו מכשיר הגשתם כראיה, בעת הבירור העובדתי של ההליך המשפטי גופו, או כנספחים לכתבי הטענות" [עניין משה, פס' 13].

נוכח האמור, ובשים לב למסקנה אליה הגעתי ביחס לתחולתו של סעיף 30 לחוק מבקר המדינה על נסיבות המקרה, מצאתי כי התייתר הצורך בהכרעה במחלוקת הצדדים האם על הגורם שערך את תכנית תיקון הליקויים חלות הוראות חוק הביקורת הפנימית.

סוף דבר המשיבה תעביר לעיון המבקש את התכנית לתיקון הליקויים תוך 14 ימים מהיום.

אשר לתרשומת שערך מר עופר קרן, מנהל אגף בחטיבת משאבי אנוש בחברת החשמל - הפסיקה מכירה בחיסיון, שאינו מוחלט, "הפורס את תחולתו על מסמכים פנימיים אשר הוכנו במהלך העבודה הרגיל של רשויות – תיכתובות, תרשומות וכיוצא באלה, המשקפות חילופי דיעות וחוות דעת מקצועיות – שתכליתו להגן על יכולתם של עובדי הרשויות להתבטא באורח חופשי ולקבל החלטות בלא שיהיו נתונים ללחצים חצוניים, למען הבטחת תקינות של פעילות המינהל הצבורי"[footnoteRef:3].

התובעת טוענת כי היתייחסות לאפשרות העברתו של עובד מתפקידו מצויה, בין היתר, בנוהל מכרזים פנימיים לאישו תפקידים פנויים, שצורף לכתב התביעה שכנגד שהגיש מר חי. נהלי חברת חשמל מצויים ברשותו של מר חי. הכרעה - בנסיבות אלה, בהן נוהל מכרזים פנימיים צורף לכתב התביעה וטענת התובעת שנתמכה בתצהיר סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת החשמל בע"מ, כי לא קיים המסמך המבוקש - לא ניתן להורות לתובעת לגלות מסמכים שאינם ברשותה.

(45) "כל המסמכים ביחס להתנהלות התובעת ביחס לחבר הועד הארצי לשעבר מנחם אוחנה, בהתייחס לחשדות פליליים שהועלו כנגדו, לרבות החלטות בדבר הפחתת שכרו, הליכי משמעת ופרישתו לפנסיה" - הרלוואנטיות היא ביחס להתנהלות המפלה והחריגה כנגד הנתבע, וניפוח הטענות כנגדו, בשונה מהתנהלות התובעת ביחס לעניינים בעלי משמעות של ממש.

העתק כל מיסמך ותכתובת המצוי ברשותו של מר חי או יכול להיות מצוי ברשותו או בחזקתו לאחר חקירה ודרישה, בנוגע למעורבות של מר חי בדיוני ועדות מכרזים וועדות משמעת ובדיונים שהתקיימו בין נציגי ועד המהנדסים לבין נציגי הנהלת חברת החשמל, החל מהמועד בו ניתן על ידי בית הדין הארצי תוקף של פסק דין להסכמות לפיהן לא יהיה מעורב מר חי בדיונים ועניינים אלה (לרבות כל מיסמך, תיכתובת והנחיה ביחס לאופן פעילותו של ועד המהנדסים במרחב הצפון אל מול הנהלת החברה ואל מול גורמי רגולציה בתקופה שממועד מתן פסק הדין של בית הדין הארצי ואילך).

...

בקשת חברת חשמל לגילוי ועיון במסמכים מיום 13.10.2021 לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל רק בחלקה, כפי שיפורט להלן.

הכרעה - הבקשה נדחית, לאור טענת הנתבע לחיסיון של מסמכים משפטיים.

סוף דבר הבקשות לגילוי המסמכים מתקבלות בחלקן, כמפורט לעיל וכדלקמן: 6.1.