טענה מקדמית נוספת היא שיש לדחות את התביעה של ארבע מישפחות מתוך התובעים בהעדר יריבות או עילת תביעה, שכן אותן מישפחות הגישו בעבר תביעות נפרדות מטעמן בגין ליקויי בנייה בדירותיהם לא העלו במסגרת תביעות אלה טענות ביחס לליקויים הנטענים עתה על ידן ברכוש המשותף, ולא ביקשו פיצול סעדים לפי תקנה 45.
בת"א (מחוזי ת"א) 1837/01 חממי נ' שיבת ציון (23/12/2002) נפסק כי:
"עילת התביעה הנוגעת לרכוש הנמצא בבעלות משותפת שונה מזו הנוגעת לדירות עצמן, שהן רכוש מסוג אחר המהוה קניין פרטי. השוני בעילות התביעה בא לידי ביטוי למשל בכך שאי התאמה ברכוש המשותף יוצרת עילת תביעה לכל אחד מדיירי הבנין שרכש בו דירה, ואילו אי התאמה בדירה מצמיחה עילת תביעה רק לרוכש של אותה דירה ספציפית. כמו כן פיצוי הנפסק בגין ליקויים ברכוש המשותף עשוי להתחלק בין כל בעלי הדירות לפי חלקם היחסי ברכוש המשותף, בעוד פיצוי בגין ליקויים בדירה הפרטית, נפסק באופן בלעדי לבעליה...
כאמור, המומחה קבע כי חפוי האבן החצוני בוצע בנגוד לתקן, ועל כן מדובר בליקוי בניה, המקים לתובעת עילת תביעה חוזית נגד הנתבעת, ועילה מתחום דיני הנזיקין, משום שמדובר בהתרשלות.
בחקירתו הבהיר המומחה, הבהר היטב, את שיקוליו המקצועיים בפתרון שהציע, כך שממצאיו ומסקנותיו המקצועיות, כפי שהופיעו בחוות הדעת, לא נסתרו ואיני רואה מקום לסטות מחוות דעתו של המומחה בעיניין זה.
לפיכך, מאחר שממועד מסירת הדירות בפועל בשנת 2012 ועד היום חלפו תשע שנים, מבלי שהוכחה הוצאה כלשהיא בגין בדיקה או אחזקה, יערך החישוב לתקופה של 16 שנה שנותרו עד תום תקופת הבדיקות התקופתיות בת 25 שנה שקבע המומחה ובסה"כ 15,000 ₪ לשנה* 16 שנה= 240,000 ₪ בצרוף מע"מ.
ההודעה לצד ג'
הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד עבדו עספור, קבלן המשנה שסיפק והרכיב את אבני החיפוי בבניין, והגבילו אותה לסכום של 200,000 ₪
על פי הנטען בהודעת צד ג', המודיעה 2 בנתה עבור המודיעה 1 את הבניין, מושא התביעה ולצורך כך, היתקשרה המודיעה 1 עם מספר קבלני משנה, כל אחד בתחום מומחיותו ולצורך אספקת והרכבת אבן החיפוי בבניין, שכרה המודיעה 1 את שירתיו של צד ג' בהתאם לחוזה היתקשרות בין הצדדים מיום 15.3.11.
לטענת הנתבעים ארונות הכבוי נימסרו לדיירים כחדשים ותקינים כבר ביום 8.5.12 וברור כי הנתבעת לא היתה מקבלת אישור רשות כיבוי אש אם היתה מתקינה ארונות עם חלודה ולכן אינה אחראית לליקויים שנגרמים בשל שימוש חריג של הדיירים בציוד הכבוי כפי שציין המומחה פרמינגר בחוות דעתו כי הדיירים משתמשים בארונות הכבוי כמקור מים לעבודות ניקיון.
...
באותה פסיקה נקבע כי "העילה בגין ליקויי הרכוש המשותף שונה היא מן העילה שיסודה כלפי הדירה" ומכאן המסקנה כי מי שתובע בגין ליקויים בדירת המגורים הפרטית יכול לאחר מכן לתבוע פיצוי במסגרת תביעה בגין ליקויי בניה ברכוש המשותף וזאת אף אם לא הוגשה בקשה לפיצול סעדים בהליך הראשון.
לסיכום
סכום הפיצוי בגין התקנת חיפוי האבן שלא בהתאם לתקן הוא 240,000 ₪ בצירוף מע"מ, כלומר 280,800 ₪.
לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים להלן:
בגין ליקויי הבניה, סך של 402,411 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ביום 4.11.18 (למעט הסכום שנפסק כפיצוי בגין עגמת נפש, שעליו לא יתווספו הפרשי הצמדה וריבית).
אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעים 3 ו- 4.
