תביעה מקבילה נגד מעסיק במדינה זרה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 31642-10-18 ניתן ביום 11 פברואר 2020 .1 עיזבון המנוח אילן דיאמנט ז"ל .2 חזי דיאמנט .3 שרלי דיאמנט המערערים קופת חולים מאוחדת מדינת ישראל – משרד הבריאות המשיבה מגישת עמדה בהליך לפני: השופטת לאה גליקסמן , השופטת סיגל דוידוב–מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר נציגת ציבור (עובדים) גב' רחל בנזימן, נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי כהן ב"כ המערערים - עו"ד יאיר חיים סקלסקי, עו"ד אילנה בר אל ב"כ המשיבה - עו"ד פז מוזר פסק דין

אמנם, במקרים דחופים, מעדיף המטופל לשלם בעצמו את עלויות הטיפול הרפואי ולתבוע בדיעבד שיפוי מהקופה בגין הוצאות שהוצאו על ידו לצורך תשלום למוסד הרפואי בחו"ל. ואולם, ככלל, כאשר המטופל לא נידרש לשלם דבר למוסד הרפואי בחו"ל, מקום שהטיפול שולם על ידי חברת ביטוח, לא עומדת למטופל זכות לתבוע "שיפוי" במקביל מהקופה.

עיקרון תשתית בחוק – מתן שירות רפואי בעין חוק ביטוח בריאות הנו "חוק סוצאלי ממעלה ראשונה, אשר מושתת על עקרונות של צדק, שויון ועזרה הדדית, וכחלק מגדרה של הזכות לכבוד. על כן, ראוי במקרים מסוימים לנקוט בגישה פרשנית גמישה בפרשנותו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי...." (מתוך ע"ע (ארצי) 415/08 ‏ ‏ ר.א. (קטין) - מכבי שירותי בריאות‏ (12.1.11)(להלן: ענין ר.א); וראו גם ע"ע 531-09 ב.ה. קטין – קופת חולים מאוחדת (14.11.11); וכן ע"ע (ארצי) 205/08 שירותי בריאות כללית - אילן טיירו ז"ל (9.11.09); ע"ע (ארצי) 39945-12-10 יעקב ביטון דהן - מדינת ישראל - משרד הבריאות (26.1.12); ובהקשר של דרך ניהול הליך כנגד החלטת ועדת ערר ראו: בר"ע (ארצי) 19264-04-12 קופת חולים מאוחדת - זידנר נעמי (14.8.12).

האם בנסיבות הענין החזר כספי בגין עלות הניתוח במדינת חוץ – לאחר שמבטח זר כבר מימן מכוח חובתו על פי דין את מלוא העלות - עולה בקנה אחד עם אופיו המקורי של החיוב מכוח החוק? כאמור, החיוב הוא במהותו החיוב למתן השרות בעין, ולכן לטעמינו מהמחויבות לשמירה על אופיו המקורי של החיוב בדיעבד נובע כי ההחזר הכספי צריך להעשות בראי עיקרון השיפוי ולא עיקרון הפצוי.

...

אולם, אנו סבורים כי הנדון אינו דומה לראיה בהיבט העובדתי, שכן בענין ישר נאמר בפסק הדין כי "המשיבים הודיעו... כי הם אמורים להחזיר את הכספים לחברת הביטוח הפרטית שלהם על מנת שזו תחזיר את היקף הפוליסה הביטוחית לאותו מצב בו היו עומדים אלמלא היו נאלצים לשלם את עלות הטיפול מהפוליסה הפרטית". במקרה דנן לא מתקיימת נסיבה עובדתית זו, העשויה להשפיע על דרך יישום עקרון השיפוי בנסיבות הענין.

לענין הטענה ביחס לשב"ן הרי שלא מצאנו להידרש לה. בית הדין האזורי לא מצא להידרש לה משלא עמדה עד שלב הסיכומים בחזית הטענות בהליך בפניו, ולכך נוסיף כי ממילא על המערערים למצות את ההליכים בנוגע לטענה זו, ורק לאחר מכן לפנות בבקשה להשיג על החלטה שניתנה מכוח רובד ביטוחי.

סוף דבר- מכל האמור, דין הערעור להידחות, ובנסיבות הענין המיוחדות לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות.

על רקע מציאות זו, מאז מתנהלים בין הצדדים התדיינויות רבות במספר ערכאות, ובכלל זה תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת לבית הדין האיזורי, מושא ענייננו, וכן תביעה מקבילה שהגישה כנגד מר טמפלהוף (סע"ש 35042-12-12).

בקשר לכך קבע בית הדין כי התביעות, המתייחסות להחזר הכספים ששולמו למבקשת כשכר (218,284 ₪) ולשיפוי הוצאות על רכישת מחשב נייד וטלפון (7,912 ₪), מהם נהנתה המבקשת במסגרת יחסי עובד מעסיק שבין הצדדים ולצורכי עבודתה בחברה, מצויות בסמכותו העניינית.

כן צוין כי בעלת מניותיה העיקרית של החברה, המחזיקה ב- 90% ממניותיה, הנה שותפות מוגבלת זרה שמקום רישומה ומושבה אינם במדינת ישראל.

...

בקשר לכך נטען כי משעה שהמבקשת רוקנה את קופתה של החברה ופעלה להרחבת נכסיה לצרכיה האישיים, אין לאפשר לה להעלות כיום טענות בדבר עיכוב ביצוע פסק הדין בשל מצבה הכלכלי הקשה של החברה.

לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, שוכנעתי כי הובאה הצדקה מספקת לעיכוב ביצועו של פסק הדין, בכפוף להפקדת חלק מסכום החיוב בקופת בית הדין.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, בכפוף להפקדה כאמור בסעיף 13 לעיל.

הינה כי כן, התובע למעשה תובע שני סעדים חופפים ומקבילים בשתי מדינות נגד שתי חברות בקבוצה.

זאת ועוד, התובע מנסה לכל אורך הדרך "לאחוז את החבל משני צדדיו": מחד טוען טענה מוכחשת כי הנתבעת נותרה מעסיקתו גם בתקופה בה הועסק בשוויץ ומאידך תובע גם ממנה 6 חודשי הודעה מוקדמת וכן 12 חודשי "אובדן הישתכרות" וגם מהחברה השוויצרית – 6 חודשי הודעה מוקדמת, הכול במקביל ובאופן חופף.

לפי ההלכה הפסוקה, בית המשפט בישראל ימחק או יעכב דיון בתביעה שהוגשה בישראל בשל "הליך תלוי ועומד", כאשר הכלל חל גם לגבי הליכים משפטיים המתנהלים בה בעת בפני בית המשפט בישראל ובית משפט זר. בעניינינו – קיום ההליך בישראל ובשוויץ במקביל לפצוי בגין אותם חודשים נגד שתי חברות שונות בקבוצה, יגרום לעוול לנתבעת ויש בכך משום הטרדה.

...

מן הכלל אל הפרט: אקדים ואציין, כי לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולנטען בכתב התביעה בישראל ובכתב התביעה בשוויץ, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

גם מטעם זה ראויה טענת הנתבעת לזהות סעדים להידחות.

סוף דבר : הבקשה נדחית.

רקע עובדתי: ביום 17.5.16 הגיש התובע, נתין זר אזרח מדינת אריתריאה, תביעה לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת העסקה שמחודש יוני 2012 ועד לחודש אוגוסט 2015 כנגד "בית אור אחד שירותים סיעודיים בע"מ" (להלן: "בית אור בע"מ") וכנגד מר משה אביר (להלן: "הנתבע").

שלישית, משהוריתי על תיקון כתב התביעה במקביל למחיקת הנתבעת 1, ממילא החיוב בכתב התביעה המתוקן אמור להיות כנגד הנתבע 2 בלבד ולא חיוב ביחד ולחוד" (סעיף 3 להחלטה).

מעיון בתלושי השכר של התובע בתקופה הרלבנטית לתביעה (נספח א' לתצהיר התובע) עולה כי אכן, מידי חודש, נוכה משכרו סך של 180 ₪ בגין "MEDICAL". מעסיק שמעסיק עובד זר רשאי לנכות משכרו את הנכוי המותר בעד ביטוח רפואי בהתאם לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור נכויים מהשכר בעד דמי בטוח רפואי), התשס"ב-2001.

...

ביום 5.2.17 התקיים דיון קדם משפט לאחריו הגיש התובע בקשה למחיקת התביעה כנגד בית אור בע"מ ובהחלטה מיום 17.7.17, לאחר שהוגשה תגובת הנתבע, נקבע כי הבקשה מתקבלת ובית אור בע"מ נמחקת מההליך.

בענייננו ובהיעדר ראיה לסתור את טענת התובע, מצאנו כי לא נמסרה לידיו הודעה על תנאי העסקתו.

סוף דבר: התביעה מתקבלת ברובה.

הנתבע ישלם לתובע תוך 30 ימים את הסכומים כמפורט להלן בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.13 ועד מועד התשלום בפועל: דמי חגים בסך של 925 ₪ .

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 19637-02-21 01 אפריל 2021 לפני: כב' השופטת כרמית פלד נציגת ציבור (עובדים) גב' אלינור ויינטרוב נציגת ציבור (מעסיקים) גב' מירי כצמן התובעת אינה לוין הנתבעת סשה מינהרדת פסק דין

לצורך ביצוע המסירה מחוץ לתחום השיפוט הסתייעה התובעת במחלקה לסיוע למדינות זרות שבהנהלת בתי המשפט וכעולה ממסמכים שהוגשו לתיק בהליך השני בוצעה לנתבעת מסירה ביום 4.12.17.

במקביל להגשת התביעה הגישה התובעת בקשה למתן היתר לבצע המצאה של כתב התביעה מחוץ לתחום לידי הנתבעת אשר מתגוררת, כאמור, בחו"ל. ביום 14.2.21 ניתנה החלטה כבוד הרשמת קרמר בה צויין כי על התובעת לנמק מדוע אין למחוק את תביעתה על הסף בשל מעשה בית דין.

השתק עילה מיתקיים מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, ושוב אין להזקק לתביעה נוספת בין אותם בעלי הדין או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה (רע"א 6830/00 ברנוביץ נגד תאומים (1.7.03)).

...

לטעמנו ניתן לתובעת יומה באופן שלם, מלא וממצה בשני הליכים קודמים אשר ניהלה.

אשר לרכיבים אשר נתבעים לראשונה בהליך זה כגון גמול שעות נוספות, שכר עבודה ודמי חגים – לטעמנו אין הצדקה להתיר פיצול סעדים (בקשה אשר אף לא הועלה על ידי התובעת) ולאפשר לתובעת לתבוע סעדים אלה בגין אותה תקופת העסקה אשר כבר נדונה בשני הליכים קודמים ואשר בגינה יכולה היתה התובעת לעתור לקבלת כלל סעדיה, אילו תבעה אותם באותו מועד.

מהטעמים האמורים אנו מורות על מחיקת התביעה על הסף.