זכאות המערערים לתשלום פנסיה תקציבית על יסוד השכר הכולל, לרבות הדלתא:
נדחתה טענת המערערים כי נכפה עליהם לשנות את מתכונת העסקתם להעסקה על פי הסדר שכר כולל, אם כי עולה מחומר הראיות כי אכן היתנהל "מסע שיכנוע" כלפי המערערים לשנות את מתכונת העסקתם; נדחתה גירסתם של המערערים כי הובטח להם שתשולם להם פנסיה תקציבית על מלוא השכר על פי הסדר שכר כולל; לא בוססה טענת הבטחה מינהלית, ובכל מקרה אין היא יכולה לנגוד את הדין; בפועל, מצבם של המערערים הוטב לאחר המעבר למתכונת ההעסקה החדשה, והם אינם מעוניינים לחזור לקבל שכר על בסיס דרוג/דרגה.
התלבטנו אם יש להורות על החזרת ההליך לבית הדין האיזורי לשם בירור הטענות שבפי המערערים כנגד ההנחיה, ואולם בסופו של יום סברנו שנכון יותר שלא לעשות כן. תחת זאת, אנו מבהירים כי טענות המערערים כנגד ההנחיה שמורות להם ככל שיחליטו להגיש תובענה בקשר לכך, וככל שנידרש היתר לפיצול סעדים הרי שזה ניתן בזאת.
ככל שלמערערים יהיו טענות כנגד החלטתו החדשה של הממונה על השכר, יוכלו להעלותן בהליך חדש.
...
סוף דבר
בכפוף לאמור בסעיף 31 לעיל לעניין האפשרות העומדת למערערים להגיש הליך חדש בנוגע להנחיה ולאמור בסעיף 33.3 לעיל לעניין החזרת שאלת זכאותם של המערערים למענק על פי ההסכם הקיבוצי לבחינה על ידי הממונה על השכר – הערעור נדחה.
נציין, כי לא נדרשנו לסעד של פיצוי לא ממוני, משזה לא נתבע בכתב התביעה, ולא מצאנו כי נסיבות המקרה הנדון מצדיקות לפסוק סעד שלא נתבע בכתב התביעה.
משהערעור התקבל בחלקו הקטן בלבד לא מצאנו מקום לחייב מי מהצדדים בהוצאות.
