תביעה מוקדמת טרם הוכחת חוב

טענות המבקש ביחס להעדר עילה ויריבות טעונות בירור עובדתי ומשפטי ואין מקום לומר בשלב מוקדם זה כי התובענה חסרת כל סיכוי.

לטענת העמותה, מדובר בהליך הוצאה לפועל בין המבקש לבין וייס, כאשר העמותה לא הייתה צד להליך ועניינה לא יוצג בו. עוד נטען כי בית המשפט של חידלות פרעון ביטל הלכה ולמעשה את החלטת רשם ההוצאה לפועל בכך שקבע כי המבקש טרם הוכיח קיומו של חוב ואף אפשר לעמותה להגיש הליך נפרד נגד המבקש.

לטענת העמותה, וייס עשה יד אחת עם המבקש להצגת חוב פקטבי, תוך הגשת בקשה מוזמנת בהוצל"פ. נטען כי מדובר בקנוניה בין המבקש ובין וייס, במסגרתה הודה האחרון בחוב, כדי לאפשר את מימוש המשכנתה בהוצל"פ. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את טענת קיומו של מעשה בית דין כטענת סף, אשר תביא לסילוק התובענה על הסף, ומן הראוי כי הטענות תתבררנה בהליך העקרי.

...

מכיוון שהפסיקה קובעת כי די בכך שהתביעה אינה תביעת סרק כדי שתתקיים הדרישה להוכחת עילת התביעה, אזי די בדברים שפורטו לעיל כדי להוביל לכלל מסקנה כי תנאי זה התקיים בענייננו.

במילים אחרות: משהוכיחה המבקשת, במידה הנדרשת בשלב זה של ההליך ומבלי לקבוע מסמרות, כי מעמדו של המשיב 1 ביחס לכספי תמורת הדירה הוא מורכב וטעון בירור, הרי האיזון הראוי בין טענות המבקשת, לפיהן למשיב 1 אין זכויות בכספים, לבין טענות המשיב 1 לפיהן למבקשת אין זכויות בכספים, מוביל לכלל מסקנה כי לעת הזו, ועד שלא תתבררנה המחלוקות בין הצדדים, ראוי שכספי התמורה של הדירה יישארו בידי הכונס הרשמי, שהוא צד שלישי ניטרלי ונטול פניות.

סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה לסילוק התובענה על הסף – נדחית.

אין במסמכים שצורפו לכתב התביעה כדי לבסס את החוב הנטען- התדפיס שצורף לתביעה הנו לטענתו נייר חסר כל משקל ואין בו כדי להוכיח את החוב הנטען.

ועל כן, הוא עומד על טענתו כי התובענה היא מוקדמת שכן טרם חלף המועד להגשת העירעור המינהלי.

...

טענות המבקש במסגרת הבקשה מעלה המבקש מספר טענות כנגד התביעה: יש לדחות את התביעה בשל אי מסירת הודעות כדין על שומת הארנונה- לטענתו, המשיבה לא קיימה את חובתה להפיק ולמסור שומת ארנונה כדין.

על כן טענות המבקש, המצויות בסמכותה הייחודית של ועדת הערר ובתי המשפט לעניינים מנהליים (כערכאת הערעור על החלטות ועדת הערר), אינן יכולות לשמש הגנה בתביעה זו ודין הבקשה להידחות.

במועד הדיון, המבקש היה מודע לכך שהערר נדחה, אך טען כי לא קיבל לידיו את החלטת הערר (עמ' 1 ש' 17- 19).

לסיכום לאור כל האמור לעיל ובשל כל הטעמים שציינתי לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן רשות להגן.

להשלמת התמונה נציין, שחב' נט היא חברה הרשומה באיי הבתולה, וההכרעה בעיניין מצריכה גם היתייחסות להיבטים עובדתיים וגם להיבטים משפטיים של הוכחת הדין הזר, לרבות מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. חב' קורינטוס היא חברה פנמית , וגם לצורך הקביעה מי מוסמך לייצגה יהיה צורך להדרש להיבטים עובדתיים ולהיבטים משפטיים של הדין הזר, ואף יכול להיות שימונה מומחה מטעם ביהמ"ש לדין הזר.

חרף אי הסכמת עו"ד חיימוביץ, הנני מורה, כי לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית ב-3 התביעות שאוחדו, תשמענה ההוכחות בסוגיות כדלקמן: [א] האם יש לאכוף את עסקת שער העיר ברמת גן עפ"י ההסכם שנחתם בשנת 2000 בין חב' נט לבין חב' קורינטוס.

הסייג היה רק ביחס לחב' נט ולא חב' קורינטוס, שאם תוגשנה חוות דעת לדין הזר – יקבע מועד מוקדם, לפני ההוכחות, לבירור סוגיית הייצוג של חב' נט ולא של חב' קורינטוס [ראו עמ' 37 לפרוטוקול מ-16.6.21].

...

חרף אי הסכמת עו"ד חיימוביץ, הנני מורה, כי לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית ב-3 התביעות שאוחדו, תישמענה ההוכחות בסוגיות כדלקמן: [א] האם יש לאכוף את עסקת שער העיר ברמת גן עפ"י ההסכם שנחתם בשנת 2000 בין חב' נט לבין חב' קורינטוס.

הגשת התביעה טרם מתן פסק הבוררות, שהוביל כאמור למכירת דירתו של פריג' בנתניה בחודש 10/2017, היתה תביעה מוקדמת מידי.

יש לזכור נקודה זאת כשנדון להלן בהשקעותיו הנטענות של פריג' בשותפות, ונסיק שברובן הגדול לא הוכחו); לנוכח העובדה שפריג' לא פעל למכירת דירה 13 לשם פירעון החוב לבורץ, טרם מכירת הדירה בנתניה וטרם "תפיחת" חוב תיק ההוצל"פ שניפתח למימוש המשכנתא לטובת בורץ (ראו עדותו של פריג' עצמו על "תפיחת" החוב לבורץ במסגרת תיק ההוצל"פ שניפתח למימוש המשכנתא – "150,000 דולר גדלו והפכו להיות מיליון וחצי" – עמ' 169 לפרו' שו' 15-17).

היות שלא קיבלנו כמוכחת את טענתו העיקרית של פריג' בתובענה זאת, כי את השקעות פרוייקט חדרה הוא מימן בעצמו ומכיסו (מעבר להלוואות בנק הפועלים ובורץ), בדקנו והכרענו מהן ההשקעות שהצליח פריג' להוכיח כי השקיע בפרוייקט חדרה ושטרם הוחזרו לו על ידי השותפות (וכאמור רק פרוייקט חדרה עמד על הפרק בתובענה זאת).

...

במסגרת שאלה ה' לעיל בחנו בהרחבה את נכסי השותפות הקיימים היום, והחרגנו מהם את דירה 14, שכן שוכנענו כי פריג' רכשהּ מהשותפות בכסף מלא.

לכן אני קובע כי סדר הדברים יהיה כדלקמן: תחילה יפעלו הצדדים למכירת דירה 13, שתמורתה, לאחר ניכוי הוצאות המכירה, תימסר לפריג' (עד לגובה החוב נשוא פסק דין זה); רק אם לא יהיה במכירת דירה 13 די הצורך לפרעון מלוא החוב לפריג' על פי פסק דין זה (וכך סביר כי יהיה, לנוכח שומת דירה 13 המוזכרת בסעיף 86(א) לעיל), יישאו הנתבעים, כל אחד על פי חלקו בעזבון המנוח, ביתרת החוב, עד שווי העזבון המשוערך (בהתאם לפסק דין זה); ככל שייכנסו כספים נוספים לקופת השותפות (בהתאם למפורט בפסק דין זה), לרבות דמי שכירות דירה 13 ומכירת המרתף (ככל שיצליחו הצדדים לקבל עליו היתר בדיעבד), ועדיין תיוותר יתרת חוב לפריג' בהתאם לאמור בפסק דין זה, פריג' יקבל תחילה כספים אלה לידיו (לאחר ניכוי מיסים והוצאות) עד לגובה החוב הפסוק של העזבון בפסק דין זה; כל נכס ו/או כספים של השותפות שיוותרו לאחר סילוק החוב לפריג', כהוראת פסק דין זה, יחולקו בין הצדדים (פריג' ועזבון המנוח, באמצעות יורשיו) בחלקים שווים.

שכר טרחה : אקח בחשבון בפסיקת שכר טרחת עורך הדין של התובע בתובענה זאת את חלקיות הזכיה; כן אקח בחשבון כי אלמלא התובענה, לא היתה מפורקת השותפות, לא היה התובע זוכה בסכום תביעתו הכספית, ואפילו באופן חלקי, אך בשיעור שאינו שולי (לנוכח השיפוי על דירת נתניה) ולא היתה מוכרת זכותו של התובע לבעלות בדירה 14; במסגרת שיקולים אלה, שוכנעתי להעמיד את שכר טרחת עורך דינו של התובע בתובענה זאת, בסכום של 90,000 ₪; לסיכום – שוכנעתי לפסוק לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 150,000 ₪ נכון ליום מתן פסק הדין.

התובעת טוענת לעומת זאת שאין מניעה לעתור בתביעה למזונות קטינים במקביל כנגד הוריהם וכנגד סביהם ומפנה לפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופטת פלאוט ברמ"ש (מרכז) 14468-12-20 פלוני ואח' נ' פלונית (פורסם בנבו, 14.6.21) (להלן: "עניין פלוני") בו נקבע: "ודוק, סעיף 5(3) לחוק המזונות אינו קובע, כתנאי בלעדי אין, כי יש להגיש תביעת מזונות כנגד האב טרם הגשת התביעה כנגד הסבים. כל שנקבע בסעיף זה הוא כי יש להוכיח שהקטין אינו יכול לקבל מזונות, ואינו יכול לקבלם מבן מישפחה הקודם לסבים.

שני פסק הדין הזכירו את פסה"ד בעיניין לויאן [ע"א 232/89 רנט לויאן נ' יוסף לויאן, (פורסם בנבו, 14.12.89) (להלן: "עניין לויאן")] בו נקבע שהגשת תביעה נגד סב אינה מותנית בהגשת תביעה מוקדמת כנגד מי שחייב במזונות הקטין לפי סולם המזונות הקבוע בסעיפים 2-3 לחוק לתיקון דיני מישפחה (מזונות) "אלא באותה מידה בה מהוים ההליך הקודם ובעיית אכיפתו של פסק הדין שניתן בו ראיה להוכחת התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 5(3) לחוק הנ"ל" (סעיף 4 לפסק הדין).

בכתב ההגנה השיב לכך הנתבע 1 וטען שחברה שבבעלותו נקלעה לחובות בעקבות מצב רפואי ממנו סבל ואשר בעטיו מימנו הוריו את צרכי המשפחה, וכי לעת הזאת הוא בתהליכים לקבלת מענקים ממשקיעים פרטיים (סעיפים 16-18 לכתב ההגנה) וכי הכנסתו מגעת לסך של 5,500 ₪ לחודש (סעיף 19).

...

הנתבעים טוענים שאין לאפשר הגשת תביעת קטינים למזונותיהם נגד סביהם במקביל לתביעה נגד הוריהם ובטרם הוכח ונקבע על ידי בית המשפט כממצא שאין ביכולתם של הקטינים לקבל מזונות מהוריהם, הקודמים לסבים בסולם החיוב ועל פי הדין האישי.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא אף בע"א 232/89 רנט לויאן נ' יוסף לויאן, [פורסם בנבו] מיום 14.12.89 (להלן "עניין לויאן") שם קבע בית המשפט העליון כי החיוב לפי סעיפים 4-5 לחוק המזונות אינו מותנה בקיום הליך קודם נגד מי שחייב במזונות הקטינים, וכדברי הנשיא (כתוארו אז) כב' השופט שמגר "החיוב לפי סעיפים 4 ו-5 הנ"ל עומד על רגליו הוא ואיננו מותנה בקיום הליך קודם נגד מי שחייב במזונות לפי סעיפים 2 או 3, אלא באותה מידה בה מהווים ההליך הקודם ובעיית אכיפתו של פסק הדין שניתן בו ראיה להוכחת התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 5(3) לחוק הנ"ל" (עמ' 667, ההדגשות אינן במקור).

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת התביעה כנגד המבקש 2.