לחלופין, טענה קרנית, כי זכאותה הנטענת של המדינה להפרע, אם בכלל, בגין תשלומים ו/או כספים ו/או קיצבאות ו/או הענקות ו/או הטבות ששולמו ומשתלמות על ידי המדינה לשארי ו/או קרוביהם של המנוחים, חיילים בשירות סדיר במועד התאונה שנפטרו בעקבות פגיעתם בתאונה, מכוח סעיף 21 לחוק מישפחות חיילים שנספו במערכה ו/או בכלל-מוגבלת בתיקרת הפיצויים הקבועה בחוק הפיצויים ושאר עקרונותיו ומגבלותיו כפי שנקבעו בחוק ובהלכה הפסוקה, ובאופן שכל יתר עילות התביעה, הנטענות מכוח חוקי ההטבה ו/או עשיית עושר ו/או בכלל, חסרות כל בסיס משפטי, ודינן להמחק.
...
נוכח האמור לעיל, גם בהתעלם מנטלי ההוכחה, ניתן להגיע למסקנה כי ודיע, הבעלים של הרכב התיר את השימוש בו לאחיו מבלי לדאוג לכיסוי ביטוחי ולפיכך קמה לו חובה כלפי קרנית מכוח סעיף 9(א), 9(א)(2) וסעיף 7(6) לחוק הפיצויים.
לסיכום
צד ג' 1, סאפי, נהג ברכב במועד התאונה ללא כיסוי ביטוחי.
צד ג' 2 (אחיו של צד ג'1), ודיע, הוא הבעלים של הרכב והמחזיק בו כאשר שוכנעתי כי הוא התיר לסאפי לנהוג ברכבו ככלל לרבות במועד התאונה, גם כאשר לרכב לא היה ביטוח.