תביעה לתשלום תוספת ותק צבאי לאחות במשרד הבריאות

תפקיד מתאם שכר יסוד – שהוסכם עם העובד 15,000 תוספת כוננות 400 שעות נוספות לפי 25 שעות בחודש ב-125% 2,604 שעות נוספות גלובאליות - החזר הוצאות נסיעה 500 שכר ברוטו שהובטח לעובד – (כולל 25ש.נ./ 20% ש.נ. גלובאלי 18,504 תשלומים שנתיים ונוספים: הבראה, מעונות, בטוחי בריאות, שי לחגים וארוחות 1,400 ברוטו כולל 19,904 הפרשה לפנסיה ולקרן הישתלמות 3,425 ברוטו כולל + הפרשות 23,329 טבלה לחישוב שכר עובדי הגנת הרשת בהתאם לתנאי העסקה הקיימים היום בחח"י תפקיד מתאם דירוג מינהלי דרגה 26 שכר יסוד – שהוסכם עם העובד 15,000 שכר ברוטו שהובטח לעובד – (כולל 25ש.נ./ 20% ש.נ. גלובאלי 18,504 שנות שירות צבאי (לצורך חישוב וותק לתשלום) 1 שנות ותק לימודים/מקצועי (לחישוב וותק לתשלום) שכר טבלאי 7,254 תוספת פיקודית - ותק לתשלום – חישוב אישי (*): 73 גמול הישתלמות א' (יתכן שיהיו זכאים): גמול הישתלמות ב' (יתכן שיהיו זכאים): תוספת מאמץ (קבוצה ג'): 208 שכר רגיל: 7,535 תוספת תחום נידרש 4,056 סה"כ שכר לפנסיה 11,591 עודף/ (חוסר) לעומת שכר יסוד שהובטח 3,409- שעות נוספות לפי 25 שעות בחודש – מחושב לפי 125% (180 שעו למישרה) 1,308 כלכלה שעות נוספות – לפי 12 פעמים בחודש בתעריף 43.28 ₪ * 519 שכר עדוד – לפי 28% 2,883 אחזקת רכב – ק"מ / תשלום בש"ח 800 1,694 אחזקת טלפון זכוי אי-העדרות (10%): 754 תוספת מעונות (יתכן שיהיו זכאים): סה"כ משכורת חודשית (לא כולל תשלומים שנתיים) 18,750 עודף/ (חוסר) לעומת שכר ברוטו שהובטח 246 עודף/ (חוסר) לעומת שכר יסוד שהובטח הפרשת מעסיק נוספת לפנסיה – לפי 15.333% * (שכר יסוד שהוסכם בנכוי שכר רגיל ובנכוי תוספת תחום נידרש) (משולם מתוך תקציב תחום נידרש) 523 מר שלמון הסביר בעדותו באופן ברור את השתלשלות העניינים בעת סגירת הסכמי השכר עם חניכי הקורס.

מר שלמון הוסיף והבהיר, כי יכול מאוד להיות שמדובר בטבלה שהועברה בתכתובות בין הנתבעת למשרד האוצר לעניין רמות השכר לצורך העסקה בחוזים אישיים שלא צלחה[footnoteRef:44].

התביעה לתשלום הפרישי הפרשות לפנסיה טענות הצדדים עיקר טענות התובע בהתאם להסכם העבודה ולהסכמות בין הצדדים, היה על הנתבעת להפריש עבור התובע מדי חודש הפרשות פנסיוניות בשיעור 7% מהשכר הקובע (23,000 ₪) בתוספת ותק[footnoteRef:94].

...

מכל מקום, מבלי לקבוע מסמרות בדבר ובהתחשב בקביעות לעיל בפסק הדין, שלפיהן לא חלה חובה על הנתבעת להעביר את התובע למעמד עובד מיוחד, ומשהנתבעת מסרה לתובע הודעה לעובד עליה הוא סירב לחתום מטעמיו– הרי שדין טענות התובע בהקשר זה להידחות אף לגופן.

סוף דבר התביעה נדחית.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, משהתביעה ע"ס 451,804 ₪ נדחתה על כל רכיביה ולאור היקף הראיות בתיק ומספר העדים שנדרשו לבוא לעדות מטעם הנתבעת, התובע ישלם לנתבעת את הוצאותיה בסכום של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 8,000 ₪.

לפנינו תביעת התובע לסעד הצהרתי לפיו הוא עובד הנתבעת 1 (להלן הנתבעת או הערייה) משנת 1994 ועובד "קבוע" משנת 1998, ולפיכך חל על העסקתו ההסכם הקבוצי הכללי בין מרכז השילטון המקומי בישראל להסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים וארגון המצילים הארצי מיום 11/4/00, (להלן: "הסכם 2000") והוא זכאי מכוחו להשוואת תנאי העסקתו לאלו של מצילים ותיקים/דור א' .

טענות הצדדים: התובע טוען כי היה עובד הנתבעת כבר בשנת 1994 טרם גיוסו לצה"ל, ובכל שנה לאחר מכן, לרבות במהלך שרותו הצבאי, הועסק תקופות משתנות המזכות אותו במעמד עובד קבוע כבר משנת 1998.

מטעם הערייה העידה גב' גולדפרב – מנהלת אגף משאבי אנוש בערייה, ומטעם המדינה העיד מר פת – מנהל תחום שכר והסכמי עבודה באגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

בהסכם 99 נקבעה ההבחנה בין "עובדים ותיקים" ל- "עובדים חדשים". בסעיף 2 להסכם נקבע שעובדים וותיקים הם עובדים שהחלו עבודתם אצל מעסיק עליו חל ההסכם עד ליום 3.4.99 יוכלו להנות מחריגות שכר (תוספות שכר שאינן מעוגנות בהסכמים קבוציים) ששולמו להם ביום 31.8.98 בהתאם להסכמים מקומיים שנחתמו, הוסכמו, נקבעו והונהגו עוד לפני 31.8.98 ויושמו לגביהם בשכרם ערב חתימת ההסכם בחודש 2/1999.

" ע"ע (ארצי) 533/09 עופרה אילן ו - 24 אח' נ' שירותי בריאות כללית (15.6.11).

ההסתדרות באמצעות מר אפייה, אשר הכיר את התובע ואת אחיו (מציל דור א' בערייה) באופן אישי וידע שהתובע הועסק בחופי הערייה כבר מנעוריו וקודם להסכם, לא סברה שהעסקה זו די בה לצורך עמידה בתנאי ההסכם: "לשאלת בית הדין, עשיתם נספח להסכם שאומר שאפשר להביא שמות, עשיתם רשימת שמות והבאתם לועדה פריטטית, שלב ראשון גם שם שמו של התובע לא נמצא, עוד לפני שידעתם שהועדה לטענתך מערימה קשיים בנושא הותק לא כללתם את השם של התובע?

...

לצורך בחינת תקופות העסקת התובע השווינו בין הרישום ביומניו של מר הדדי שהתובע צרף וביקש להסתמך עליהם כאותנטיים ומשקפים נאמנה את שיבוצו לעבודה, ותלושי השכר, ומצאנו כי קיימת ביניהם התאמה רבה, ולכן בחרנו להסתמך על העולה מהם.

לאור כל האמור, התובע לא עבד כמציל 100 ימים בעונה בארבעת החודשים הנדרשים על פי פרשנות הנתבעות, כתנאי לפי סעיף 116 במועדים הרלוונטיים להסכם.

לפיכך לא קמה לתובע זכות לפי חוק זה. סוף דבר: התביעה נדחית.

להלן עקרי טענות הנתבעת: יש לדחות על הסף את התביעה, משום שהוגשה כ-26 שנים מן המועד בו התובע החל לעבוד בקרן מחקרים וכשנתיים לאחר שנדחתה בקשתו להכיר בתקופת עבודתו בקרן המחקרים לצורך הותק הנידרש לקבלת מענק היובל.

קרן המחקרים פועלת מכוח הרשאת שרי האוצר והבריאות בכל הקשור גם למכירת שירותי בריאות והעסקת רופאים, אחים ואחיות, וזאת בנפרד מן הרופאים המועסקים על ידי משרד הבריאות.

לגבי אחיות עובדות המדינה, הזכות לקבל "מענק יובל" מוסדרת גם בתקשי"ר המפנה להסכמים הקבוציים המיוחדים, כאמור בנסמן 25.526: "עובד המדורג בדרוג אחים, המועסק במצטבר 25 שנה ומעלה בשירות המעסיקים החתומים על ההסכם הקבוצי, זכאי פעם בשנה למענק יובל בשיעור של 60% מהשכר המשולב והתוספות המהוות בסיס לחישוב ערך שעה. המענק ישולם מדי שנה לעובד שעמדו לזכותו עד ה-31 באוקטובר של שנת 1997 או בכל שנה לאחר מכן במצטבר 25 שנה ומעלה בשירות המעסיקים, כולל ותק בשירות חובה בצה"ל או ותק בשירות לאומי של לפחות 12 חודשים" (ההדגשה הוספה – ד.ו.).

לטענת התובע, החלטת המדינה העולה ממכתבו של מר וינר הממונה על מערכת הבריאות מיום 12.7.99 (נספח ג' לתצהיר התובע), להעניק את ההטבה (גרירת ותק למענק יובל) בגין עבודה בגופים מסוימים (כגון: אחיות בשירות צה"ל ואחיות בבתי הסוהר) ומנגד לא להעניקה בגין העסקה בגופים אחרים (כדוגמת קרן המחקרים), נגועה בהפליה.

...

לא מצאנו כי יש בטענה זו ממש.

בדומה, לא מצאנו ממש בטענת התובע להפליה, כפי שפורטה בסיכומים מטעמו.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

היחיד בעל תואר הנדסאי תעשייה וניהול מהטכניון ובעל וותק של למעלה משלושים שנה ברשות המיסים בתור ראש מחלקת הגבייה פש"ר ופירוקים.

היחיד אינו עובד מחודש 3/20 ומתקיים מקיצבת משרד הבטחון בהיותו נכה צה"ל ומקצבת פנסיה ממשרד האוצר בהיותו גימלאי של רשות המיסים.

הנאמן ציין, כי במהלך ההליך היחיד הציע לשלם 40% מתביעות המאושרות בדין רגיל ו-100% מהתביעות המאושרות בדין קדימה, הכל בתוספת הוצאות ההליך ובתוך 6 חודשים.

הנאמן אף הדגיש כי היחיד המציא בחקירתו סיכום ביקור פסיכיאטרי מיום 7/3/23 המתייחס למצבו הרפואי של היחד, בו נכתב כי היחיד "מתקשה לתפקד בעבודתו. לדבריו מספר פעמים קרה שהתפרץ בעבודתו דבר שאינו מתאים לו". כאן המקום להזכיר כי המדובר ביחיד אשר פרש לגמלאות מזה מספר שנים ולכאורה אינו עובד, אך הדו"ח הפסיכאיטרי חושף מציאות אחרת, המעידה כי היחיד אכן עובד ומנהל בפועל את העסק, מעסיק עובדים והוא הרוח החיה בו. הנאמן טען כי הבת ליטל טענה בחקירתה, כי אשת היחיד מועסקת במשרד הנהלת חשבונות וכי אחותה מורן עובדת בעסק מתחילת דרכו וכי היא עצמה מפרסמת את העסק כיוון שאחותה עובדת שם. במענה לשאלה באשר לפירסום מספר הטלפון הנייד של אשת היחיד בעסק, טענה כי מר קאדרי ביקש מאשת היחיד לסייע לו בתירגום לרוסית.

...

<#4#> פסק דין אני נותנת להסכמת הצדדים, תוקף של פסק דין, ובהתאם להסכמה זו, אני מורה על ביטול צו השיקום מיום 23.2.22.

כפי שפורט בהרחבה, בנסיבות המתוארות סבורני כי המדובר במחדלים אשר יש לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום אשר תיטיב עם הנושים בהליך.

לאור כלל האמור לעיל, לאור עמדת בעלי התפקיד, תגובת היחיד ובהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט - אני מקבלת את הצעת בעלי התפקיד ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

מבוא-ביום 15.1.2024 הגישה התובעת, גב' ורד רוזינבליט (להלן : התובעת) נגד הנתבעים חב' רייק ניהול בע"מ, מר יוסי רייק, ומר גל דויטש (להלן: הנתבעים) תביעה לתשלום סך של 1,330,138 ₪ בגין תקופת עבודתה בנתבעת 1 (להלן: הנתבעת/ החברה) וסיומה.

המביא הליך לבית דין ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת הראשונה, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין" תקנה 4 לתקנות מונה את העניינים הפטורים מאגרה.

(עא"ח (ארצי) 46/09 רות כרמי – הסתדרות רפואית "הדסה" (ניתן ביום 8.9.2009); ראו גם: בש"א (ארצי) 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ (ניתן ביום 11.3.2010); ע"ע (ארצי) 5789-10-11 שויטלו גרשון – המועצה הדתית ואח' (ניתן ביום 30.12.2011)).

אשר לטענת התובעת בתשובתה כי הכסף אמור להתחלק בין יתר האחים לכשיתקבל צו הירושה, אין בה כדי להעלות או להוריד בנסיבות העניין.

התובעת לא הגישה פירוט תנועות מחשבון הבנק שלה בבנק מזרחי טפחות בע"מ. ועוד, בבקשתה הדגישה התובעת בסעיף 1 כי הנה אשה בשנות ה- 64 לחייה, זכאית לקיצבת אזרח ותיק, אם גרושה ל- 4 בנים שמשרתים בצה"ל, ומתגוררת בגפה מזה כ- 15 שנים יחד עם אביה לעת היה בחיים ז"ל. רק בתשובה לתגובת הנתבעים הזכירה התובעת כי היא איננה בקשר עם הבנים שלה ורק בתשובתה לתגובת הנתבעת היא ציינה שמנהלת מערכת יחסים עם בן זוג.

...

אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, התגובה, התשובה וכלל החומר שבתיק, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להידחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן: החובה לתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 2(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (התקנות), אשר קובעת בהאי לישנא: "2. חובת תשלום אגרה

מה גם, טענה זו סותרת את טענתה כי המדובר בכסף אשר שולם/הועבר על ידי אביה במקום ההוצאות שהתובעת הוציאה מחשבון הבנק שבבעלותה, כלומר, ניתן להבין כי הכסף הוא שלה בסיכומו של דבר.

לאור המקובץ לעיל, באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הוכיחה חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, ודין הבקשה להידחות.