מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח חיים עקב התאבדות המבוטח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על שמו של בועז הוצאו פוליסות ביטוח חיים, אך נוכח התאבדותו חברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי הביטוח.
התובעת השתיתה את תביעתה על ערבותה של הנתבעת לתשלום יתרת החוב שנותרה מעיסקאות הניכיון, זאת מכוח שטר החוב והשיק על סך של 500,000 ₪, עליהם חתמה הנתבעת.
...
לסיכום טענה התובעת, כי חוק הלוואות חוץ בנקאיות לא חל על עסקאות ניכיון.
בשאלת היקף ההשבה, אני סבורה כי על הנתבעת לשאת בתשלום חלקי בשיעור של 60% מהסכומים ששילמה התובעת בגין השיקים שנמשכו על ידי צדדי ג'.
סוף דבר: אני מקבלת את ההתנגדויות שהוגשו בתיקים 27563-03-14 ו- 29369-05-14, ומורה על סגירת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו לביצוע השיקים שבגינם הוגשו ההתנגדויות כאמור.
אני מקבלת באופן חלקי את ההתנגדויות שהוגשו בתיקים 28940-02-13 ו-12471-08-13 ומורה כי סכום החוב בתיקים אלה יעודכן ויעמוד על סך של 103,857 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 28.9.12.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר שמיעת הראיות ושקילת טענות הצדדים מצאתי כי דין התביעה להדחות, וזאת לאחר ששוכנעתי כי הוכח שמות של המנוח נגרם עקב היתאבדות, וכי משמעות הדבר, מבחינה משפטית, היא העידר זכאות התובעת לתגמולי ביטוח מכוח הפוליסות מושא התביעה.
בפוליסת "נהג מוגן" מופיעה הגדרה דומה של מקרה הביטוח, ואף כי המילה "תאונה" נעדרת מהגדרה זו, לא יכול להיות ספק שתאונה היא תנאי בלתו אין לצורך קיום מקרה הביטוח, שכן לצד העובדה שמדובר בפוליסה המתהדרת בשם ביטוח תאונות אישיות לנהגים, בפרק ב' שבה מוגדרים שני מקרים בלבד בהם משולמים תגמולי ביטוח, האחד במקרה של "אובדן חיים מתאונה" והשני "אובדן חיים מתאונת דרכים". לטענת התובעת, חרף האמור, יש לסווג את הפוליסות הנ"ל כפוליסות שבמהותן הן בטוחי חיים, וזאת משום שהן מכילות סממנים של ביטוח חיים, לרבות תקופות ביטוח ארוכות, הנפרשות על פני תקופה של יותר משנה (בפוליסת אקטיב תקופת הביטוח היא מיום 25.7.13 ועד 31.8.18; בפוליסת מישפחה תקופת הביטוח היא מיום 26.12.13 ועד 31.8.28; ובפוליסת נהג מוגן תקופת הביטוח היא מיום 1.12.10 ועד 31.8.33); וכן משום שהן כוללות פיצוי בגין אי כושר זמני אשר חל מהיום הראשון וללא הישתתפות עצמית.
בכך גם נסתם הגולל על פתח המילוט שניסתה התובעת למצוא בסעיף 50 לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי "בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו מבוטחים היתאבד כעבור שנה או יותר מכריתת החוזה". בפרשת כהן קבעה דעת הרוב (כב' השופטים עמית ורובינשטיין), כנגד דעתו החולקת של כב' השופט ריבלין, כי כאשר בביטוח תאונה עסקינן, סעיף 50 הנ"ל אינו חל, גם לא נוכח סעיף 54 לחוק, כאשר הראציונאל העקרי היה שארוע אובדני אינו יכול להכנס בשערי הפוליסה של ביטוח תאונות (הואיל והוא אינו יכול לקיים את הגדרת מקרה הביטוח).
...
לבסוף אעיר כי הכיסוי הביטוח נשלל גם נוכח הסייג המפורש בפוליסות שבפנינו, השוללת כיסוי למקרה של "איבוד לדעת או ניסיון לכך". כאמור לעיל, משנקבע כי בהתאבדות עסקינן, המקרה אינו נכנס לשערי הפוליסה נוכח אי קיום מקרה הביטוח, ומשכך דין התביעה להידחות ללא צורך בסייג זה. בהערת אגב יצויין, כי ייתכן בהחלט שהסייג, לפחות בכל הנוגע למעשה אובדני (להבדיל מניסיון לבצע מעשה שכזה, אשר מוזכר בו), הוא מיותר (שהרי "התאבדות" ו "תאונה" תרתי דסתרי המה, כלשון כב' השופט עמית), ואולם בכך אין לשנות מהמסקנות לעיל בדבר מהות הפוליסות והעדר הכיסוי, כפי שבואר לעיל, וכאשר לבטח אין לומר שסייג זה מסייע לתובעת.
סוף דבר הוכח כדבעי כי מותו של המנוח נבע ממעשה התאבדות.
אני מורה אפוא על דחיית התביעה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פסגות, בהיותה בעלת הפוליסה, הפרה את חובת הנאמנות כלפי העמיתים משלא תבעה את תגמולי ביטוח החיים מחברת הביטוח גם כאשר לא אותרו המוטבים והיורשים, פסגות הפרה את החובה לידרוש מחברת הביטוח לשלם לחשבון העמית את התגמולים בהתאם לחוזה הביטוח היות שמדובר בחובה נפרדת ועצמאית שמקורה בחוזה הביטוח ואינה תלויה בסוגיית האיתור של המוטבים ויורשים, וכי על פסגות היה לנהוג באופן אקטיבי ויזום כדי למנוע מצב שבו פוליסה לביטוח חיים תיתיישן.
בעיניין החריג של אי כסוי במקרה היתאבדות – היועמ"ש טען כי לפי סעיף 50 לחוק חוזה הביטוח, החריג מיתקיים בפוליסת ביטוח חיים רק במקרה של מבוטח שהתאבד במהלך השנה הראשונה שלאחר כריתת חוזה הביטוח וכי מבדיקות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בחברות הביטוח, שיעור המקרים בהם חברה דוחה תביעת ביטוח חיים בשל חריג ההיתאבדות הוא נדיר ביותר (מתחת לאחוז), ובחלק מהחברות שנבחנו על ידי רשות שוק ההון אף לא היתקיים כלל.
...
בהלכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.
] יצוין כי לפי שיטת חלוקת הפיצוי לא אמורה לכאורה להישאר יתרה שתועבר לקרן לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות ובכל מקרה גם אם תיוותר יתרה כלשהי והיא תועבר לאותה קרן, אין בכך בנסיבות המקרה דנן כדי להצדיק הפחתה של שכר הטרחה של ב"כ המבקשים ביחס לחלק זה. זאת בהתחשב בכלל השיקולים כאמור בסעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות – בכלל זה התועלת לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך, הטרחה שטרחו ב"כ המבקשים והסיכון שנטלו על עצמם כי ההליך יסתיים ללא קבלת שכר כלשהו או החזר הוצאות (או אף חיוב בהוצאות על ידי בית הדין לו הבקשה הייתה נדחית); החשיבות הציבורית של התובענה לעניין ההשלכות שלה על המשיבה ואופן התנהלותה ביחס לביטוחי החיים הקבוצתיים וההשפעה שעשויה להיות להליך זה על ההתנהלות הענף כולו בהקשר זה. אשר למועדי תשלום שכ"ט ב"כ המבקשים, לא מצאנו כי יש בהסדר המוצע כדי לא לתמרץ את ב"כ המבקשים לפקח על יישום הסדר הפשרה.
גם הגמול למבקשים (250,000 ₪) הוא ראוי והוגן בהתחשב בסיכון שנטלו על עצמם נוכח האפשרות שהבקשה לאישור תידחה והם יחויבו בהוצאות ונוכח החשיבות במתן עידוד ליזום הליכים מסוג זה. האמור נתמך בכך שהיועמ"ש לא העלה התנגדות בעניין זה. סוף דבר לאחר שבחנו את הסדר הפשרה, מצאנו כי הוא סביר, הוגן וראוי בכפוף לשינויים כאמור לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה המחלוקת הדרושה להכרעה היא האם, כטענת התובעים, הפוליסה 8028680 היא פוליסה מסוג "ביטוח חיים", אשר לגביה קובע סעיף 50 לחוק כי "בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו מבוטחים היתאבד כעבור שנה או יותר מכריתת החוזה", ועל כן התאבדותו של המנוח אינה פוגמת בזכותם לקבלת תגמולים על פיה; או האם, כטענת המבטחת, הפוליסה הנ"ל היא פוליסה של "מוות מתאונה", אשר היתאבדות אינה נכללת בה ואף מוחרגת במפורש.
עוד טוענים התובעים כי הניסוח בו נקטה המבטחת במכתבה (עמוד 35 למוצגי התובעים), שכותרתו "הודעת תשלום בגין מוות" בו אישרה תשלום של 105,070 ₪ בגין "תביעת פדיון תגמולים לאחר המוות" הוא ניסוח החל במקרי תביעות פוליסות לביטוח חיים.
...
דין הטענה להידחות.
שנית, ואף לגופו של עניין דין הטענה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י' שבח, ס"נ, י' אטדגי וי' אילני), אשר ניתן ביום 3.9.2023 בע"א 12090-01-22, בגדריו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופטת א' מור-אל), אשר ניתן ביום 29.8.2021 בתא"ק 34432-12-13, במסגרתו נדחתה תביעת המבקשים לקבלת תגמולי ביטוח מכוח פוליסה קבוצתית לביטוח בריאות וסיעוד שהונפקה על ידי המשיבה (להלן: הפוליסה).
בתמצית יצוין, כי עיקר הדיון בעירעור מושא הבקשה דנן נוגע לתחולת סעיף 14.2.2 לפוליסה, אשר קובע פטור מתשלום תגמולי ביטוח כאשר "מקרה הביטוח נגרם מחמת אי שפיות ו/או מחלת נפש, ניסיון היתאבדות, פגיעה עצמית מכוונת [...]" (ההדגשה הוספה – א.ש.) (להלן: החריג).
המבקשים טוענים כי הסעיף מעורר שתי סוגיות עקרוניות אשר מצדיקות מתן רשות ערעור "בגילגול שלישי": 1) היחס בין החריג לבין הוראותיו של סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: החוק), אשר קובע פטור ממתן תגמולים כאשר מקרה הביטוח נגרם בכוונה על ידי המבוטח (להלן: הסוגיה הראשונה); 2) היחס בין החריג לבין הוראותיו של סעיף 50 לחוק, אשר קובע כי תגמולי ביטוח חיים ישולמו גם במקרה של מוות כתוצאה מהתאבדות, אם החוזה נחתם שנה או יותר לפני הארוע (להלן: הסוגיה השנייה).
...
דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
לשיטתי, סוגיות אלו אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית משפט קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו