לפניי תביעה מכוח פוליסת ביטוח, המעלה את שאלת זכאות התובעת לתגמולי ביטוח בגין נזק שניגרם לקיר תומך המצוי בנכס שבבעלותה.
מכתב זה הביא, כך נראה, את התובעת לפנות לנתבעת בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח עקב נזקים לקיר, כאשר טענתה היא שהנזק לקיר נגרם כתוצאה מהסופה, ובמיוחד עקב קריסה של ענפים גדולים של עץ אורן הממוקם בחצרי התובעת בסמוך לקיר, קריסה אשר לשיטת התובעת גרמה לפגיעה בקיר.
...
על רקע האמור הוציאה הנתבעת, ביום 11.6.14, מכתב בו היא דחתה את דרישת התובעת לתשלום תגמולי ביטוח עקב נזק לקיר, כאשר היא מנמקת את הדחיה באופן הבא:
· הקיר נמצא במצב רעוע, כשהוא אינו מתוחזק כראוי ומצבו אינו נובע מקריסת עץ;
· אין צורך הנדסי להרוס את הקיר ולבנות אותו מחדש, אלא נדרש תיקון מקומי שאינו קשור בכל מקרה לקריסת העץ;
· התפרקות הקיר בפינה בה נטען שקרס עץ התחילה חודשים לפני קריסת העץ;
· ממכתב אגף ההנדסה של עיריית צפת עולה כי הפניה אליהם היתה בעקבות החרפת מצב התפרקות קיים, באזור בו קיימים שרידי עץ ישן שנגדע לפני שנים, כאשר בכל מקרה לא היה אירוע סערה במועד הנדון.
בסיכומיה טענה התובעת כי יש לקבל את התביעה במלואה, ולפסוק לה סך של 160,000 ₪.
סוף דבר
נוכח האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 99,363 ₪, בצירוף הצמדה וריבית מיום 1.8.18 (מועד מתן חוות דעת מומחה בית המשפט) עד למועד פסק הדין.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.
אשר להוצאות משפט, מעבר לשכ"ט עו"ד כאמור לעיל, אני מורה לנתבעת להשיב לתובעת את האגרות ששולמה על ידה במסגרת ניהול ההליך (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממעד התשלום ועד מועד מתן פסק הדין), ולהשיב לה את חלקה של התובעת בשכר המומחה מטעם בית המשפט.
