נוכח האמור, אין מקום לקבל את הטענה כי תלושי שכרו של התובע היו פקטביים וכפועל יוצא יש לדחות את התביעה לפצוי ברכיב זה.
יוער, כי ממילא מדובר בטענה שהכרעה בה רלוואנטית אך בנוגע לתשלום נסיעות וגמול שעות נוספות, שכן כעולה מהתלושים התובע הישתכר את השכר אותו טען – 32 ₪ בתקופה הראשונה ו-35 ₪ בתקופה השניה (ר' סעיף 113 לסיכומי התובע) אף שטען כי הסכומים שולמו לו בנטו.
לפיכך, ככל שימצא כי התובע זכאי לזכויות אלה, כמו גם לגמול נוסף בגין עבודה בשעות נוספות, אלו ייפסקו לזכותו.
עיון בתלושי השכר לתקופה זו מעלה כי התובע זכאי לתשלום שעות נוספות עבור חודש יוני 2020 בלבד, שכן עולה מתלוש השכר לחודש זה כי שולמה לתובע משכורת כוללת בסך 10,010 ₪ בגובה 35 ₪ לשעה מבלי שצוין סך השעות אותו עבד באותו חודש.
...
נוכח האמור, אין בידינו לקבל את גרסת התובע לפיה עבד כל חודש 137 שעות נוספות.
סוף דבר
תביעת התובע מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.
התביעה כנגד הנתבעים 2-3 נדחית.
