תביעה לתשלום שכר, פיצויי הלנה ופיצויים לדוגמא

בנסיבות אלו, אנו פוסקים לתובע פיצויים לדוגמה ברכיב זה בסך 2,500 ש"ח מכוח סעיף 26א(ב) לחוק הגנת השכר.

בעיניין זה, זכות התביעה לתשלום פצויי הלנה בגין אי העברת כספים לקופת הגמל נתונה לקופה עצמה, ולא לעובד [סע' 19א ו-28 לחוק הגנת השכר; דיון (ארצי) נא/3-2 שפרה צח - דחף בע"מ, פד"ע כב 462, 468 (1991)].

...

לבד מהעובדה שלא מצאנו כאמור כי לתובע אכן שולמו סכומים ביתר, הרי שהנתבעת לא הגישה נגד התובע תביעה שכנגד, כאשר טענת קיזוז אינה ה'אכסניה המתאימה' לעתור לקיזוז בגין התנהלות חסרת תום לב של העובד.

אשר על כן, טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת – דינה להידחות.

סוף דבר תביעתו של התובע התקבלה בחלקה, כמפורט לעיל.

השופטת חני אופק גנדלר ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור מר משה נחמיה ומר אלעזר יצחק דשן; סע"ש 51342-07-19) בגדריו התקבלה תביעת המשיב (להלן: העובד) לתשלום גמול שעות נוספות (106,076 ₪); משכורת 13 (18,000 ₪); פצויי הלנת גמול שעות נוספות ומשכורת 13 (10,000 ₪); פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר כחוק (30,000 ₪); ופצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד כחוק (5,000 ₪).

ראשית, סעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, קובע, בין היתר, כי נמצא ש"המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור" (הדגשה הוספה – א.א.).

...

מסקנה זו מבוססת על הצטברות הטעמים הבאים: ראשית, תשלום גמול השעות הנוספות הגלובלי הופיע בתלוש השכר כרכיב נפרד, כשפיצול זה הוא בעל משמעות ראייתית בנסיבות המקרה הנדון, שבהן מדובר בעובד בעל ניסיון בשוק העבודה, ובעובד שחזר לעבוד במקום העבודה לאחר הפסקה בת מספר חודשים.

סוף דבר: בנסיבות המקרה, אני מצטרפת לתוצאה כאמור בחוות דעתה של חברתי, השופטת אופק גנדלר, למעט בעניין הפיצוי לעובד בשל הפגמים בתלושי השכר.

נציג ציבור (מעסיקים) מר שרגא ויצמן מקובלת עליי חוות הדעת של השופטת גליקסמן המצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק-גנדלר למעט בעניין הפיצוי לעובד בשל הפגמים בתלוש השכר.

סוף דבר על דעת כלל חברי ההרכב: ערעור המעסיקה, למעט החיוב בפיצוי בגין פגמים בתלושים ובפיצוי בקשר להפרת חוק הודעה לעובד, מתקבל.

אציין כי ביום 29.6.22 שלחה הנתבעת לבית המשפט כתב תביעה שהגישה לכאורה באמצעות עו"ד לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, בו היא תובעת את חברת רבן חשמל ותקשורת בע"מ בגין אי תשלום שכר, פצויי הלנת שכר ופגיעה בשמה הטוב.

דוגמה לכך ניתן למצוא בת/1, בו ניתן למצוא עיסקאות שנעשו בכרטיס האשראי של החברה בבתי עסק שונים, לרבות אצל התובע, החל מיום 20.7.20 ועד ליום 14.8.20.

...

לנוכח כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי הנתבעת אכן ביצעה רכישות של מכשירי טלפון נייד באמצעות כרטיס האשראי של החברה, עבורה ועבור בן זוגה, בשווי כולל של 16,460 ₪.

סיכומו של דבר התביעה מתקבלת במובן זה שעל הנתבעת להשיב לתובע את שווי העסקאות שביצעה על סך 16,460 ₪.

פצויי הלנת שכר ופיצויים לדוגמא מכוח חוק הגנת השכר בסך כולל של 2,000 ₪; פצויי פיטורים בסך של 145,000 ₪ אשר ישולמו באמצעות שיחרור הכספים שנצברו לזכות התובע תחת רכיב פצויי הפיטורים בהראל והשלמת היתרה על ידי הנתבעת.

אשר לנתבעת 1, משמרבית רכיבי התביעה לתשלום זכויות קוגנטיות כנגד הנתבעת 1 התקבלו, והיה על הנתבעת 1 לשאת בהן עוד במועד סיום העסקתה את התובע, אך התביעה לחייבה בתשלום פצויי הפיטורים לתובע ביחד ולחוד עם הנתבעת 3, נדחתה, תישא הנתבעת 2 בהוצאות התובע ובשכר טירחת באת כוחו בסך כולל של 8,000 ₪ בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

...

לאור כל האמור, ובשים לב לגובה השכר המולן ומשך ההלנה (חודשיים); למצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת 3 עקב משבר הקורונה וההלכה הפסוקה שלפיה יש לבצע איזון עדין הלוקח בחשבון את תכלית החוק; את הצורך בהרתעת מעסיקים מפני אי תשלום שכר; את חשיבות תשלום השכר במועד לשם פרנסת העובד והפגיעה הנגרמת לכבודו כתוצאה מאי קבלת שכר במועד; ומאידך את משמעותה הקשה של פסיקת פיצויי ההלנה לקניינו של המעסיק ויכולתו להפעיל את עסקו, כך שהנזק הנגרם כתוצאה מפסיקתם של פיצויי הלנה גבוהים - לרבות לעובדים אחרים של המעסיק- עלול להיות כבד מהתועלת שתושג באמצעותו[footnoteRef:28] – לאור כל אלה – יש לפסוק לתובע פיצויי הלנת שכר בצירוף פיצויים לדוגמא בהתאם לסעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר בסך כולל של 2,000 ₪.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים והראיות שהובאו בפנינו לא השתכנענו מעדותו של אמיר כי הסכם ההעסקה אכן נמסר לתובע כנטען (עמ' 58 ש' 20- עמ' 59 ש' 17), ואנו מעדיפים את גרסת התובע כי מעולם לא קיבל מסמך מהנתבעת 3 המסדיר את תנאי העסקתו (מה גם שהסכם ההעסקה שצורף בנפסח 5 לתצהירו של אמיר אינו עומד בדרישות חוק הודעה לעובד).

סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-3 מתקבלת והתביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

ביום 17.5.2022 הגיש השחקן למוסד לבוררות תביעה נגד הקבוצה ונגד מר בסול, במסגרתה עתר לחייבם בתשלום שכר עבודה בסך 32,000 ₪ נטו ופיצויי הלנת שכר; פיצוי בגין אי מסירת תלושים בסך 20,000 ש"ח; מענק עליה בסך 13,500 ש"ח נטו; פיצוי בגין ניזקי גוף בסך 50,000 ₪ ופצוי בגין עוגמת נפש.

הטעם לכך הוא שבהתאם להגדרת תלוש שכר בחוק הגנת השכר, התשי"א-1951 (להלן - חוק הגנת השכר), התלוש נועד לפרט "את פרטי השכר ששולם לעובד". לגופו של עניין, אכן צדק בית הדין האיזורי בקביעתו כי החובה למסירת תלושי שכר במועד היא "חובה המצויה בלב דיני העבודה", אולם הסעיף המסמיך את בית הדין לפסוק פיצוי לדוגמא בגין אי קיום החובה הקוגנטית, אינו בעל אופי קוגניטי מובהק בדומה לזכות הראשונית אותה הוא מבקש לקדם.

...

משכך, אנו סבורים שמדובר בזכות בעלת אופי מעורב, בכל הנוגע לאפשרות לקיים לגביה בוררות.

יחד עם זאת, בשים לנסיבות המיוחדות והחריגות של המקרה, כפי שנפרט להלן, הגענו למסקנה כי הדרך הנכונה היא לקבוע שהסכסוך בכללותו יתברר בפני המוסד לבוררות.

טרם נעילה נעיר שתי הערות: הראשונה, אין בהחלטתנו זו כדי לשנות מהקבוע בפסיקה לעניין פרשנות סעיף 3 לחוק הבוררות; השנייה, בבית דין זה תלויים ועומדים מספר ערעורים הנוגעים לבוררות שחל עליה, בין היתר, חוק הספורט, התשמ"ח-1988, ועל כן נחדד כי הכרעתנו מוגבלת לנסיבות המיוחדות של מקרה זה (בו מיעוטה של תביעת השחקן עוסקת בזכויות קוגנטיות) ואין בה להשליך על השאלות המתבררות שם. סוף דבר - הערעור מתקבל.