מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום שכר עבודה ופיצויים בגין הלנת שכר

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע תבע שכר עבודה, פיצוי בגין הלנת שכר עבודה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, חלף הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חופשה ופצוי בגין אי מתן תלושי שכר.
פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר 2,500 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית חוקית ממועד הגשת התביעה (31.1.2019) עד מלוא התשלום בפועל.
...
תביעתו בגין רכיב זה – נדחית.
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבע ישלם לתובע כדלקמן: הפרשי שכר בסך 26,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ועל כן הוא דורש סך של 15,000 ₪ וכן פיצוי בגין הלנת שכר עבור אי מתן הודעה מוקדמת וסך של 30,000 ₪ בגין העדר שימוע.
בהתאם לסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, "בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רשומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו". אולם, אין משמעותה של הוראה זו כי תביעתו של עובד לשכר עבודה ולגמול שעות נוספות תמיד תיתקבל ככל שהמעסיק לא הציג רשומי נוכחות.
" בסעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר נקבע כי ככל ש"מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בנגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן - פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור".
...
על רקע האמור, ומשלא הונחה ולו ראשית ראייה לנזק שנגרם לפטוריז בגין התנהלותו של מר גולן ואף לא הוכח היקף הנזק הנטען בכתב התביעה או נזק קרוב לו, מסקנתו היא כי יש לדחות את התביעה לתשלום פיצוי בגין "איבוד העבודה" ו"הרווח הצפוי".
בע"ע 419/07 מדינת ישראל, משרד המסחר והתעשייה נ' יעל חן (פורסם בנבו, 3.11.2008), קבע כב' בית הדין הארצי כי לא בנקל יפסוק בית הדין פיצוי בגין עוגמת נפש, וכדבריו: "ככלל, הלכה היא כי פיצוי בגין עגמת נפש 'לא יינתן כדבר שבשגרה אלא במקרים הקיצוניים'. כי יש לבחון את טיב הפגיעה בעובד וחומרתה ביחס 'להוראות החקיקה בנוגע לשיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק' וביחס למתחם גובה הפיצוי שנפסק ברכיב זה, במסגרת שיקול דעתו של בית הדין בקביעת פיצוי על נזק שאינו ממוני, שלא במסגרת הוראות חקיקה מיוחדות...". בענייננו, לא מצאנו כי התקיימו התנאים החריגים והקיצוניים המצדיקים פסיקת פיצוי נפרד בשל עוגמת נפש ודין טענה זו - להידחות.
סוף דבר מר גולן ישלם לתובעת 1 את הסכומים שלהלן, אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה אם לא ישולמו בתוך 30 יום: סכום של 8,000 ₪ בגין החזר הוצאות דלק.
סכום של 20,000 ₪ בגין הפרת חובת אמון ותום לב. מנגד תשלם התובעת 1 לגולן את הסכומים הבאים, אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה אם לא ישולמו בתוך 30 יום: סכום של 5,000 ₪ בגין פיצוי עבור היעדר שימוע.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת כתב התביעה שכנגד עתר המבקש לתשלום שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר) עבור החודשים פברואר-מאי 2019, שכר עבודה עד לסיום עונת הכדורסל 2018/2019 (קרי, עד לחודש יוני 2019), מענק מיקום, שכר עבודה בגין עונת הכדורסל 2019/2020, ופצוי בגין הוצאת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 והתעמרות (העתק כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד צורפו כנספחים ב/2-3 להמרצת הפתיחה).
...
מהאמור לעיל, דין התביעה להתקבל.
לסיכום דין התביעה להתקבל.
נוכח המחלוקת בין הצדדים לעניין הסמכות העניינית, והתביעות שמתנהלות לפני בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה (בתיקים אחרים), אנו סבורים כי במקרה דנן אין לפסוק הוצאות לחובת העמותה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

באשר לתביעה לפצוי בגין הלנת שכר העבודה – בהתאם לסעיף 18 לחוק הגנת השכר, "בית הדין האיזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דיעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האיזורי, ובילבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו". לאחר בחינת נסיבות ענייננו, בשים לב לאופי הסיכסוך בין הצדדים לתביעה זו, אשר מעורבים בו יחסי עבודה ויחסי שותפות גם יחד, ונוכח טענות הנתבעת לחוב של התובע כלפיה, אנו קובעים כי בין הצדדים היו קיימים חילוקי דעת של ממש בדבר עצם החוב.
...
לטענת הנתבעים, מעסיקתו של התובע הייתה החברה, הנתבעת 1, ולא הנתבע 2, ולכן יש לדחות את התביעה על הסף כנגד הנתבע 2.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, בהתאם למפורט להלן: התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.
התביעה לתשלום שכר עבודה עבור חודש 10/2020 וחודש 12/2020 – נדחית.
התביעה לפיצויים בגין הלנת שכר נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפועל יוצא נדחית גם התביעה לתשלום פיצוי בגין עבודה בזמני הפסקה שהיא למעשה תביעה לתשלום הפרישי שכר בגין עבודה בהקף של 45 דקות נוספות ליום.
הלנת שכר ופיצויי פיטורים התובעת טענה שהיא זכאית לפיצויים עקב הלנת שכר ופיצויי פיטורים.
...
הנתבעים טענו מנגד שהתובעת קיבלה תלושים כסדרם וכי בסופו של דבר, עם קבלת התביעה, הם שילמו לה את ההפרשות שמגיעים לה. סעיף 26א(ב)(1) קובע שלבית הדין סמכות לפסוק פיצויים במקרה של אי מסירת תלושים כסדרם או במקרה של אי פירוט לגבי רכיב שכר מסוים, שחייב להופיע בתלוש.
התביעה להרמת מסך כלפי אור נדחית.
סוף דבר על הנתבעים 1-3 (אדם בן אור; אדם גרופ; וישראל, בהתאמה) לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 11,708 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו