ועל כן הוא דורש סך של 15,000 ₪ וכן פיצוי בגין הלנת שכר עבור אי מתן הודעה מוקדמת וסך של 30,000 ₪ בגין העדר שימוע.
בהתאם לסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, "בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רשומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו". אולם, אין משמעותה של הוראה זו כי תביעתו של עובד לשכר עבודה ולגמול שעות נוספות תמיד תיתקבל ככל שהמעסיק לא הציג רשומי נוכחות.
"
בסעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר נקבע כי ככל ש"מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בנגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן - פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור".
...
על רקע האמור, ומשלא הונחה ולו ראשית ראייה לנזק שנגרם לפטוריז בגין התנהלותו של מר גולן ואף לא הוכח היקף הנזק הנטען בכתב התביעה או נזק קרוב לו, מסקנתו היא כי יש לדחות את התביעה לתשלום פיצוי בגין "איבוד העבודה" ו"הרווח הצפוי".
בע"ע 419/07 מדינת ישראל, משרד המסחר והתעשייה נ' יעל חן (פורסם בנבו, 3.11.2008), קבע כב' בית הדין הארצי כי לא בנקל יפסוק בית הדין פיצוי בגין עוגמת נפש, וכדבריו:
"ככלל, הלכה היא כי פיצוי בגין עגמת נפש 'לא יינתן כדבר שבשגרה אלא במקרים הקיצוניים'. כי יש לבחון את טיב הפגיעה בעובד וחומרתה ביחס 'להוראות החקיקה בנוגע לשיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק' וביחס למתחם גובה הפיצוי שנפסק ברכיב זה, במסגרת שיקול דעתו של בית הדין בקביעת פיצוי על נזק שאינו ממוני, שלא במסגרת הוראות חקיקה מיוחדות...".
בענייננו, לא מצאנו כי התקיימו התנאים החריגים והקיצוניים המצדיקים פסיקת פיצוי נפרד בשל עוגמת נפש ודין טענה זו - להידחות.
סוף דבר
מר גולן ישלם לתובעת 1 את הסכומים שלהלן, אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה אם לא ישולמו בתוך 30 יום:
סכום של 8,000 ₪ בגין החזר הוצאות דלק.
סכום של 20,000 ₪ בגין הפרת חובת אמון ותום לב.
מנגד תשלם התובעת 1 לגולן את הסכומים הבאים, אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה אם לא ישולמו בתוך 30 יום:
סכום של 5,000 ₪ בגין פיצוי עבור היעדר שימוע.
