לבקשת התובעת התביעה תוקנה (החלטה מיום 18.6.19) ובעקבות כך הוגשה תביעה מתוקנת ביום 7.7.19, במסגרתה נתבע השבה של מס השבח בסך 286,959 ₪ ששולם ע"י התובעים (128,847 ₪ ו-112,183 ₪), בנוסף השבת שכר טירחת הכונס בסך 45,929 ₪ אשר נגבה לשיטת התובעת בהליך סרק של המשך הליכי מכר הדירה ( סע' 7 לתביעה המתוקנת).
הכונס ומנהל העזבון גם פנו ביום 11.3.08 לבית המשפט בבקשה משותפת לפיה הם ישתפו פעולה ביניהם, ככל שניתן, בעיניין זה. הצדדים גם הסכימו שיוותרו בקופת הכנוס די כספים על מנת לפרוע את יתר הוצאות המימוש, לרבות המיסים אם לא יינתן הפטור המבוקש ממס, יחד עם זאת סך של 750,000 ₪ יועבר למנהל העזבון לצורך חלוקתם לנושים.
הכונס הבהיר שבהעדר שתוף פעולה מצד התובעים ולאחר פניות חוזרות ונישנות אליהם ולמנהל העזבון מטעמם על מנת שיחתמו על הצהרה כדי לקבל פטור מתשלום המס, נאלץ לשלמו על מנת לסיים את העסקה, וכי הוא פעל במיומנות, מקצועיות, נאמנות בפני כל הגורמים השפוטיים, במסגרת תפקידו להוציא לפועל את עסקת המכר, אשר כללה בין היתר הגשת שומות למס שבח.
על כן, יש מקום לדחות את התביעה האישית שהתובעת הגישה כלפיו, ובנסיבות דנן ברור שאין מקום להחזר הוצאות הכנוס בסך 45,929 ₪ (סע' 7א(3) לתביעה המתוקנת).
...
נוכח המפורט לעיל, דין התביעה להידחות בשל התיישנותה (התביעה הוגשה ביום 15.7.18).
סוף דבר
נוכח האמור לעיל, דין התביעה להידחות גם לגופה.
אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בתשלום שכר טרחה בסך 15,000 ₪ לעירייה ו-15,000 ₪ לכונס.