תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין בהתאם להסכם ריטיינר

לפיכך, בהתאם לסעיף 3 להסכם שכר הטירחה מר ישראל מחויב בתשלום מלוא שכר הטירחה גם במקרה של ביטול ההסכם טרם תום תקופת ההסכם.

אוסיף, כי משקבעתי כי הצדדים הסכימו להאריך ההסכם כנגד תשלום סך של 42,000 ש"ח בצרוף מע"מ עבור כל השירותים שספקו התובעים באותה עת, וכי אין המדובר בהסכם "ריטיינר" לפיו הנתבעים מחויבים בתשלום שכר הטירחה רק כל עוד לא הופסקה ההיתקשרות בין הצדדים, ממילא מחויבים הנתבעים בתשלום מלוא הסך של 42,000 ₪ בצרוף מע"מ ובפירעון מלוא השיקים.

עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שהסכם שכר טירחה בין עורך דין ללקוח הינו חוזה מסוג מיוחד, ולא אחת העירו בתי המשפט כי ראוי שהסכם שכזה ייערך בכתב (ראו ע"א (ת"א) 3379/01 בן בכור סאסי יוסף נ' עו"ד רון אורי, מיום 5.4.05); ע"א (ת"א) 2058/08 לוין ברזל בע"מ נ' ארנון גיצלטר, מיום 16.3.11).

בנסיבות אלו, משלא נחתם הסכם שכר טירחה עבור השירותים הנוספים ומשלא נחתם הסכם שכר טירחה עבור התקופה שלאחר תום תקופת ההסכם הראשון, מצאתי לבכר עמדת הנתבעים לעניין השירותים הנוספים ולדחות התביעה לעניין זה. עם זאת, מצאתי לקבל תביעתם לעניין תשלום שכר טירחת מודד בסך 2950 ש"ח ותשלום שכ"ט בגין הכנת תוספת להסכם שכירות לעסק סוקה תל אביב בסך 2950 ש"ח נוספים.

...

לפיכך אני מורה כדלקמן: התביעות השטריות מתקבלות במלואן נגד הנתבע 1 והנתבעות 3 ו-4, ביחד ולחוד, כדלקמן: תיקי ההוצל"פ שנפתחו נגד הנתבעת 4 ישופעלו.

ככל שישלמו הנתבעים 1 ו- 3 סכומים בגין חוב זה יופחתו הסכומים שישלמו מתיקי ההוצל"פ שנפתחו נגד הנתבעת 4.

משלא הובאו טעמים המצדיקים חיוב הנתבעת 2 בחובות - התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.

לפני תביעה כספית לתשלום שכר טירחת עורך דין.

התובע תומך טענה זאת בכך שבהתאם לכללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), תש"ס-2000, שכר טירחה מינימאלי המגיע על ייצוג בפני בית המשפט הגבוה לצדק הנו לא פחות מ- 9,940 ₪.

בסעיף 10 לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת היא מצהירה כי: "הגרסה הנכונה היא כי יו"ר העמותה, הגב' שמחה בניטה התחייבה לתובע כי במידה ויזכה בעתירה, יקבל בונוס של 5,000 ₪ בנוסף לסכום שמשולם לו לפי הריטיינר". בחקירתה מיום 5.12.2016 (פרוטוקול דיון 5.12.2016, עמ' 20, שורות 20-22), מציינת הנתבעת כי: "(..) נודע לי ששמחה בניטה אמרה שאתה לא תעבוד יותר, ואז נודע לי משוש טובול שהיא חברה בעמותה שאתה תקבל שכר טירחה אם תנצח במשפט אתה תמשיך איתי במשפט ואתה תקבל 5000 ₪ חוץ מהריטיינר.". אף הגב' שמחה בניטה, ס' 11 לתצהיר עדות ראשית מטעמה מצהירה כי: "כיו"ר העמותה אף התחייבתי בפני התובע כי במידה ויזכה בעתירה, יקבל בונוס של 5,000 ₪.". הגב' שמחה בניטה מצהירה (ס' 17 לתצהיר עדות ראשית שלה) כי: "(..) התובע אינו זכאי לשכר נוסף בגין פעולותיו בשנת 2012, שכן כל פעולותיו הסתכמו בייצוג פורמלי כאשר העבודה המשפטית כולה התבצעה על ידי משרד עו"ד מושקוביץ." טענה זו האחרונה מעוררת קשיים לוגיים, שהרי יו"ר העמותה מצהירה שהוסכם כי יינתן לו בונוס במידה וינצח בתיק, מצהירה כי סיימה את כל יחסי העבודה עימו למעט הייצוג בתיק זה (ביטול הסכם הריטיינר), אך מנגד מצהירה, כי לא היו מרוצים כלל מעבודתו וכי בשנת 2012 כל העבודה המשפטית בוצעה על ידי עורכי הדין ממשרד מושקוביץ.

...

טענות התובע התובע טוען כי מאחר שייצג את הנתבעים בעתירה לבג"ץ לכל אורכה יש לקבל את תביעתו ולהכיר בשכר הטרחה המגיע לו בגין עבודתו זו (המוסכם או לכל הפחות הראוי).

אדרבה, רואים בצדדים כאילו הסכימו ביניהם שבתמורה לשירות יקבל עורך-הדין את השכר הראוי (ע"א 180/71 לביא נ' קצין התגמולים), והוא כשהנסיבות אינן מצביעות על מסקנה אחרת (ראו עוד ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין בע"מ נ' עו"ד רוזן, בעמ' 342).

רביעית - ומבלי למצות, יש לקחת בחשבון כי השכר הראוי צריך להיות מושפע מהעובדה שחלק מהזמן טופל התיק במסגרת הסכם הריטיינר ובחלקו לאחר שהסכם הריטיינר פג. סיכומו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה ולפיה התביעה תתקבל בחלקה, כך שישולם לתובע סך של 14,000 ₪.

תביעה לתשלום שכר טירחת עורך דין, ותביעה שכנגד להשבת שכר טירחת עורך דין ששולם ביתר.

בעקבות החלטת הועד מיום 10.6.2013, שלחה האגודה, באמצעות המנכ"ל שלה, מכתב לבאדר (נספח 4 לתצהיר באדר), שבו צוין, בין השאר, כי "בישיבת הנהלה בתאריך 10.6.12 הוחלט להעסיקך כיועץ משפטי של האגודה כריטיינר. השכר שנקבע 15,000 ₪ לחודש כנגד חשבונית". באדר השיב למכתב זה במכתב מיום 13.6.13 (נספח 5 לתצהיר באדר), שבו צוין, בין היתר: "אנו מודים על המינוי כיועץ משפטי של האגודה ומתחילים מיידית בעבודתנו...אין באמור לעיל כדי לגרוע מתנאי הסכם למתן ייעוץ משפטי נושא תאריך 1.5.13, שהעתקו מצ"ב...". לאחר מכן, הוציא באדר מידי חודש חשבונית לאגודה בגין שכר טירחה בסך של 15,000 ₪ ומע"מ. בחודש דצמבר 2013 התגלעו חילוקי דיעות בין באדר לבין האגודה, בנוגע למסירת דו"חות עבודה של באדר לאגודה; בעקבות כך חלו עיכובים בתשלום שכרו של באדר; המחלוקות לא נפתרו וביום 8.6.2015 שלחה האגודה לבאדר מכתב שבו הודיעה לו על הפסקת ההיתקשרות עימה לאלתר (נספח 14 לתצהיר באדר).

על פי ההסכם, הוא זכאי לשכר טירחה שוטף בסך 15,000 ₪ ומע"מ החל מיום 13.6.2013 עד ליום 8.6.2015, עת הופסקה עבודתו על ידי האגודה – סה"כ 357,500 ₪ פלוס מע"מ. מזה יש להפחית את הסכום ששולם על ידי האגודה בסך 207,500 ₪ פלוס מע"מ, והיתרה 207,500 ₪ בצרוף מע"מ. בנוסף לכך, הוא זכאי לשכר טירחה שוטף עד לסיום תקופת ההסכם ביום 30.4.2016 – 10.75 חודשים, סה"כ 161,250 ₪ פלוס מע"מ. לחלופין, הוא זכאי לשכר שוטף בגין תקופת ההודעה המוקדמת בת 90 הימים בסך של 45,000 ₪ פלוס מע"מ. בנוסף לכך, הוא זכאי לתשלום בגין תיקי התביעות שהועברו אליו על ידי האגודה – 129 תיקים; סכום התביעות שנגבה על פי האגודה עומד על 483,573 ₪; הוא זכאי לשכר בגין הטיפול בתביעות אלה לפי השכר המשולם לעו"ד חצוני – עו"ד גולנזר, בשיעור 8% מהגבייה בפועל ובתוספת מע"מ, היינו: 38,686 ₪ פלוס מע"מ, סה"כ 45,262 ₪.

אני מחייב את הנתבעת (האגודה) לשלם לתובעת (באדר) סך של 239,597 ₪ בצרוף שכר טירחת עורך דין בסך של 25,000 ₪, והחזר חלקי של האגרה בהתאם לסכום שנפסק בסך 6,000 ₪.

...

בנסיבות אלה, יש לקבל את האמור בתצהירו של עו"ד באדר, שלא נסתר על ידי האגודה, ולפיה יתרת החוב בגין הוצאות עומד על 9,503 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, ולחייב את האגודה בגין סכום זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה שכנגד נדחית.

אני מחייב את הנתבעת (האגודה) לשלם לתובעת (באדר) סך של 239,597 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 25,000 ₪, והחזר חלקי של האגרה בהתאם לסכום שנפסק בסך 6,000 ₪.

הנתבעים בתורם לא מכחישים כי התובע ייצג אותם בתביעת הפרוק על כל ההליכים שנלוו אליה ובתביעה בחיפה עד לשלב שקדם לשמיעת הראיות, אך טוענים כי הדבר נעשה במסגרת הסכם הריטיינר שהיה לו עם סאלח, ולראיה התובע בעצמו מאשר כי הייצוג שלהם בתביעת הפרוק נעשה תחת אותו הסכם ומבלי שידרוש מהם תשלום סכום כלשהוא בגין שכר טירחה.

עוד נטען, כי הגשת התביעה בחיפה נעשתה בהמשך ישיר לתביעת הפרוק ועובדה היא כי התובע לא דרש מהם לחתום על הסכם שכר טירחה, לא סיכם עימם דבר בעל-פה, ולא דרש תשלום שכר טירחה עד שנודע לו כי בכוונתם להעביר את הייצוג לעורך דין אחר.

בכתב התביעה עתר התובע לתשלום שכר טירחה ראוי בהתאם לתעריף המינימאלי המומלץ לפי כללי לישכת עורכי הדין שעומד לטענתו על 10% מסכום התביעה בחיפה.

...

יוצא אפוא, כי גם אם הייתי דוחה את טענת הנתבעים לגבי ייצוגם בתביעה בחיפה במסגרת הסכם הריטיינר, הרי שבכל מקרה הייתי דוחה את התביעה.

אחרית דבר: על יסוד הנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את התביעה.

בשים לב למכלול הנסיבות, אני קובעת שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהקשר זה טענו התובעים, כי הנתבע העביר להם בגין הסכום שהיתקבל בתיק פרי ניר סך של 7,114 ₪ בלבד, כאשר קוזז סך 3,600 ₪ על ידי הנתבע וזאת בגין שכר טירחת עורך דין בגין חודשיים שלא שולמו, כאשר לטענת התובעים, בהתאם להסכם מגיע לנתבע סך 3,360 ₪, אשר הנם 16% מהסכום שנגבה במסגרת תיק פרי ניר ולפיכך, כך התובעים, נותר הנתבע חייב להם סך של 6,626 ₪.

אשר על כן, עותר הנתבע, הוא התובע בתביעה שכנגד, לחייב את התובעים, הם הנתבעים בתביעה שכנגד, לשלם לו סך 100,000 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.

זאת ועוד, נוכח עמדות הצדדים אשר אינן שנויות במחלוקת ולפיהן, בהתאם להסכם השני, אשר בא במקום ההסכם הראשון, היה על התובעים לשלם לנתבע שכר טירחה חודשי ריטיינר בסכום של 1,800 ₪ לחודש, הרי ששכר טירחתו של הנתבע בגין 9 חודשי ההיתקשרות הנו, כאמור: 1,800 x 9 = 16,200 ₪.

...

בנסיבות הללו מצא בית המשפט, כי אין לראות באמירות שם משום לשון הרע (ראה עמוד 5 לפסק הדין שם).

בנסיבות אלו באתי לקבוע, כי הדברים שנאמרו על ידי התובע 1, בנסיבות שנאמרו, אינם מגבשים את יסודות עוולת "לשון הרע", כהגדרתה של זו בחוק איסור לשון הרע ולפיכך, לא עלה בידי הנתבע, הוא התובע בתביעה שכנגד, להוכיח גם את חלקה הראשון של תביעתו ולפיכך, דינה להידחות.

בנסיבות העניין, הנני מורה על דחיית התביעה שכנגד, על שני חלקיה.