תביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד בגין שירותים משפטיים לחברות

לפניי תביעה כספית על סך של 413,295 ₪ שהגישו עו"ד גליה כהן ומשרדה נגד גב' עדנה רומם שהייתה לקוחה שלהם, לתשלום יתרת שכר טירחה בגין שירותים משפטיים שנתנו לה, ותביעה נגדית שהגישה גב' רומם נגד עו"ד כהן ומשרדה על סך 773,480 ₪ בגין מתן שירות משפטי שלא בהתאם להסכם שבין הצדדים, לא בהתאם לדין, עשיית עושר ולא במשפט וכן פירסום לשון הרע.

על גרסה זו חזרה עו"ד כהן בעדותה בחקירתה הנגדית (עמ' 122 לפרוטוקול) והעידה "איזה פעולות אני צריכה לנקוט, יכולתי להעריך. אבל איך התיק יתפתח וכמה הוא יעלה – אני לא יכולה להעריך, ... זה עניין קונספטואלי. אני אף פעם לא מעריכה הקף עבודה בתיק. יש לי שתי דוגמאות שאני תמיד נותנת... תיק אחד של חברת ביטוח גדולה, תיק על עשרות מיליוני דולרים שניצחתי אותו ב- 50 שעות עבודה. לעומתו... תיק על רכישת נכסי מקרקעין... שעל פניו הלקוח החזיק ביד הסכם לרכישת נכסי המקרקעין, ייפוי כוח בלתי חוזרים... על פניו תיק שצריך להיות תיק מאוד מהיר, וחויבו בו למיטב זיכרוני כימעט 10 אלפים שעות עבודה...". עו"ד כהן נישאלה בעמ' 124 ש' 22 לפרוטוקול "אז ז"א לכולם יש תיקים שמרוויחים, מפסידים הכל בסדר" והעידה בעמ' 124 ש' 23 עד עמ' 125 ש' 1 לפרוטוקול: " לא, לא, לא, לא, זו לא השיטה שבה אני עובדת. השיטה שבה אני עובדת, זה לא שלקוח אחד מסבסד לקוח אחר... ממש לא. אני לא מוכנה לזה. אני חושבת שזה לא הוגן כלפי הלקוחות. כל לקוח הוא משלם עבור העבודה שהוא קיבל...". כדי שלא יצא הכתב חסר אציין כי בעמ' 125 לפרוטוקול העידה עו"ד כהן כי ישנם תיקים שבהם ישנם הסכמי שכ"ט גלובאליים, בעיקר כאשר הלקוח הוא חברת ביטוח, וגם בהם, כאשר עוברים את תיקרת שכר הטירחה בצורה משמעותית בפועל משלמת חברת הביטוח תוספת.

...

הנתבעת תשלם לתובעים את סכום התביעה בסך 413,295 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (17.10.17) ועד למועד התשלום בפועל על ידי הנתבעת.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים את הוצאות האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלום האגרה על ידי התובעים ועד למועד התשלום על ידי הנתבעת.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בתביעה ובתביעה הנגדית בשיעור של 25% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות) (כולל המע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התובעת, עו"ד, הגישה תביעה כנגד הנתבעת בגין שירותים מקצועיים וייעוץ משפטי שנתנה לנתבעת בשנת 2013.

ב- ת.א. (מחוזי י-ם) 6428/04 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין (04.09.2006) נקבע: "האחריות לעריכת הסכם שכר טירחה, ובכלל זה האחריות לנסח את הסכם שכר הטירחה באופן ברור גם במקרה בו יופסק השרות, מוטלת על עורך הדין (ראה: ע"א 9282/02 יכין דקל בע"מ ואח' נ' יצחק יחיאל עו"ד, פ"ד נח(5) 20 (2004)), וכל ספק בפרשנותו של הסכם שכר הטירחה יפעל לרעתו של מנסחו (ע"א 224/76 חברת נופש ערד בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד לא(1), 449, עמ' 458)(1976))". ב- ע"א 136/92 ביניש-עדיאל – עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993) (להלן "הילכת בייניש-עדיאל") נקבע: "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השרות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טירחתו." על קביעה זו כתב בית המשפט העליון, בהליך אחר [ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין (20.3.2008) (להלן "הילכת קורפו")] כי: "דעתנו היא כי אין לקרוא דברים אלו באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין לנהוג בתום לב. אמנם, חוזה מסוג זה מבוסס על אמון הדדי, וברי כי מקום בו לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין וסיבתו להפסקת החוזה הנה סיבה הוגנת, לא יטיל עליו בית המשפט לשלם לעורך דינו פצויי ציפייה. זאת, מתוך הבנה כי יש לשמר את אותו יסוד אמון ולהבטיח כי ימשיך להתקיים ביחסים שבין עורכי דין לבין לקוחותיהם. החשש הוא, כי אם יידע לקוח, מבעוד מועד, כי בכל מקרה ומקרה יחוייב בתשלום פצויי ציפייה לעורך דינו, הרי שיימנע מלהפסיק את הייצוג וימשיך בהתקשרות שאינה רצויה לו, גם באותם מקרים בהם יסוד האמון של הלקוח בעורך דינו אינו קיים עוד." ככלל, ועל פי ההלכות הנוהגות, לנתבעת קיימת הזכות להפסיק ההיתקשרות עם התובעת בכל עת. אך יש לבחון האם עשתה כן בתום לב, ואם לאו.

לגירסת הנתבעת, התובעת לא זכאית לשכר טירחה בתיק וזאת מבלי לגרוע מהאמור בסיכומים שהוגשו על ידה ביום 24.02.2022, גם מהנימוקים הבאים: "היתה צריכה לדאוג לסעד זמני, ארבעה חודשים ייצגה אותי!! ולא דאגה למזונות לי ולקטין בני!!! הגענו לפת לחם . הגעתי לשוק האפור כשלקחתי כסף ושלמתי לתובעת בהעברה בנקאית לשלם את התביעות...". עוד הוסיפה שהתובעת הוליכה אותה למהלך סרק, לא ייצגה אותה כראוי , לא גילתה לה כל הנתונים הרלוואנטיים.

...

בסעיף 9 לתצהיר הנתבעת צוין: "מאחר והתובעת הסכימה לייצגני ולקבל את שכר הטרחה מתוך הכספים שיפסקו לטובתי במסגרת ההליכים, החלטתי לבסוף להתקשר עם התובעת". כן ראה בהקשר זה סעיף 13 לתצהיר: "לאור האמור לעיל סברתי כי אשלם את הסך של 105,000 ₪ בתום ההליך מכספים שאקבל במסגרת איזון המשאבים ביני לבין בעלי לשעבר ולפיכך תביעת התובעת היתה עבורי הפתעה גמורה". עיינתי בהסכם שצורף וכן בעדויות התובעת והנתבעת.

בשים לב לכל האמור לעיל מקבל התביעה באופן חלקי וקובע כי הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 60 יום מהיום ,שכר טרחה בסך 55,000 ₪ (הסכום כולל מע"מ).

התובעים, עורכי דין במקצועם, אשר בינם לבין הנתבעת, חברה העוסקת בשיווק תמרים, נחתמו שני הסכמי שכר טירחת עו"ד לצורך הסדרת שירותים משפטיים וייצוגה כנושה במסגרת תיק חדל"פ (ירושלים) 791-04-20 של חברת זורגניקה בע"מ (להלן: "זורגניקה").

יחד עם זאת, יש להבהיר כי נטל הראיה, בכל הנוגע לטענת הרשלנות המקצועית, מוטל על הטוען לה. התביעה שלפנינו היא לתביעה לתשלום שכר טירחת עו"ד על פי הסכם עליו חתומים הצדדים ושהנתבעת אינה מיתכחשת לו. ככזו, טענת ההגנה בדבר רשלנות מקצועית, יכולה להיות רלוואנטית רק אם מועלית לצידה טענת קזוז (ר' ת"א (שלום תל- אביב) 37353/05 בצלאל בן דוד נ' אחיקם שינדלר עמ' 11 פסקה 21, פורסם בנבו, ניתן ביום 31.3.2009).

...

זאת ועוד, אני מקבלת את טענת התובעים כי בסופו של יום טענותיה של הנתבעת נדחו על ידי הנאמן שלא נוכח טענות לדין קדימה אלא נוכח העדר מסמכים מספקים שהועברו מהנתבעת לנאמן ולא היה די בהם לשיטתו של הנאמן לצורך הוכחת גובה החוב הנטען.

בעניין זה אני מקבלת את טענת התובעים כי עבדו ימים כלילות, בסד זמנים קצוב ולחוץ, על בקשות שונות בעניינה של הנתבעת כמו גם הוכנו מכתבים, נעשו התכתבויות ושיחות טלפון רבות עמם כמו גם הנאמן שמונה מטעם בית המשפט , לרבות, עבודה מאומצת במהלך ימי שבת וימי שישי – לפי דרישת מנהל הנתבעת מר יחזקאל אלמוג.

בנסיבות אלה אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל.

לפני תביעה ע"ס 43,875 ₪, שעניינה תשלום שכר טירחת עו"ד בעבור שירותים משפטיים שהעניק התובע לנתבעת אשר, כנטען, לא שולם לו חרף סיכום מפורש.

טענות התובע: לאחר שהנתבעת הלוותה ללקוחה שלה, חברת צברים ייזום ופיתוח בע"מ (להלן: "צברים"), כספים העומדים על סך של כ- 4.5 מיליון ₪, וצברים לא פרעה את חובה לנתבעת, שכרה הנתבעת ביום 16.4.18 את שירותי התובע לגביית החוב.

בכל מהלך ההידברות וניסיונות הפשרה למול צברים לווה התובע על ידי עו"ד שי הוברמן ממשרד עוה"ד פירון ומשרד עוה"ד פירון בא על שכרו בגין השירותים המשפטיים שהעניק לנתבעת, כחלק מההוצאות המשפטיות שהושתו על צברים.

...

אין יסוד לטענת התובע בדבר סיכום, לכאורה, עם סמנכ"ל הכספים בנתבעת, מר ירון ישראל, לפיו הנתבעת תשלם לו בגין השירות המשפטי סך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ, ראיות התובע בעצמו אינן תומכות בכך והן מלמדות על דרישות שונות ומשתנות לסכומי שכ"ט שונים וללא כל הסכמה לתשלום שכ"ט נוסף מעבר לזה שהוסכם ואף שולם מראש.

סוף דבר: דין התביעה להתקבל וכך אני מורה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 43,875 ₪, הנושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 9.9.19, ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות המשפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 13,000 ₪.

פסק דין לפני ביהמ"ש תביעה לתשלום שכר טירחה.

להלן טענות הצדדים: טענות התובע התובע טען בכתב התביעה כי הנו עו"ד בעל פראקטיקה לעריכת דין בבני-ברק וכי הנתבעים הנם יזמים בתחום הנדל"ן אשר הם וחברות מטעמם שכרו ממנו ייצוג משפטי בנושאים שונים.

עוד טען, שבתחילת שנת 2019, הנתבעים ביקשו ממנו לסיים את ההיתקשרות עימם והתקיימה ביניהם היתחשבנות כספית אודות התמורות המגיעות לו בגין השירותים שהעניק להם.

עוד טען, שחזי היה אחראי על אישור התשלומים לספקי השירותים השונים והיה עם התובע במשרדי המכירות של החברות וזאת במשך חודשים בהם דאגו יחד לצרכים המשפטיים של החברות.

...

מכיוון שהתשלום בוצע לאחר חתימת הסיכום, ביהמ"ש קובע שהנטל בעניין זה עבר לתובע על מנת להביא ראיה שהתשלום אינו נוגע לסיכום בינו ובין הנתבעים והחברות בבעלותם.

בנוסף לכל האמור לעיל, חזי אישר בחקירתו שלא הודיע לתובע לפני הגשת התביעה שהחוב סולק.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הסך של 297,000 ₪ צמוד בתוספת ריבית כחוק, ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.