תביעה לתשלום שכר טרחת מנהל עיזבון

לפניי תביעה לתשלום שכר טירחת עורכי דין בגין עבודה משפטית, אשר התובע טוען כי ביצע עבור הנתבעים שהינם יורשי המנוח רונלד סמורי ז"ל (להלן: "המנוח").

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") דאג שאמו ואחיותיו (נתבעים 2-4) יחתמו על אישור מינוי התובע למנהל עזבון.

למעלה מהדרוש, אציין כי בין התובע לנתבעים לא נחתם הסכם שכר טירחה נוסף לזה שנחתם ב-2003 שקבע שהתובע זכאי לתשלום 12.5% בתוספת מע"מ מכל מה שהנתבעים יקבלו מהעזבון.

...

חוסר שיתוף הפעולה המתמשך מצדו של הנתבע כאמור והעובדה שלא יידע את התובע בדבר הפעולות שנקט בקשר עם החנויות ושכירת שירותי עורכי דין אחרים מובילים למסקנה כי אכן הנתבע ביקש מהתובע לחדול מטיפול בענייני הנתבעים וכי עניינים מהותיים הקשורים לנכסים אותם ירשו הנתבעים לרבות הליכי פינוי בהם נקטו, טופלו על ידי עורכי דין אחרים.

סוף דבר, התביעה נדחית בשל התיישנותה.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסך של 25,000 ₪.

ביום 12.1.20 , ובסמוך לסוף תקופת מינויו על פי הצוו שניתן על ידי רשם הירושה, פנה המבקש לבית המשפט בתביעה שבכותרת להארכת תוקף מינויו.

לא אחת במסגרת בקשות לפסיקת שכר טירחה, משמיצים היורשים את מנהל העזבון ומנסים למצוא דופי כלשהוא אפילו שביב של דופי במעשיו מתוך תקווה ומשאלה כי הדבר יוביל לפיחות בשכר שייפסק לו. במקרה זה, התרשמתי היתרשמות עמוקה וכנה מעדותה של היורשת פלמונית, אשר לא ביקשה להיתחמק מתשלום שכר ראוי, נכון והוגן למבקש.

...

כל אשר ביקשה הוא להביא את עניינה, לשטוח את טענותיה ולפסוק למבקש את השכר הראוי לו. לאחר בירור מדויק, לאחר שנחשפתי לצדדים גם באופן בלתי אמצעי, שמעתי אותם טוענים, משיבים או לא משיבים לעניינים שהועלו בדיונים, מביאים את ראיותיהם ושוטחים את טענותיהם, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי ממשמעותה של החלטתי זו הדנה בעורך דין ובמנהל עיזבון, מצאתי להחליט כפי שהחלטתי.

אשר על כן ומכל המקובץ לעיל, הריני להורות: המבקש זכאי לשכ"ט והחזר הוצאות בגובה 0.5% משווי העיזבון בתוספת מע"מ. סכום זה צמוד מדד ממועד פטירת המנוח ועד למועד החלטתי זו. המבקש זכאי לקבל מן העיזבון סך של 22,520 בתוספת מע"מ אשר מוצמד ממועד פטירת המנוח ועד להחלטתי.

₪ לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 החלטתי זו ניתנת לפרסום.

בתביעתה טענה התובעת, כי למרות הוראות ההסדר, שקבל תוקף של פסק דין, סרב הנתבע סרב לשלם בעבור חלקו של העזבון בדירה כמו גם חלקו בשכר טירחת השמאי.

מנהל העזבון הסכים לבקשתו של הנתבע, כאשר הצדדים הגיעו להסכמה, בו הנתבע ירכוש את זכויותיו של המנוח בדירה, בהתאם לחוות דעת שמאי מקרקעין, כאשר שכר טירחתו של השמאי, ישולם ע"י הצדדים, באופן שווה.

...

עם זאת אדגיש, שאין בכך הבעת דעה באשר לזכאות לסעד זה, שאלה שתוכרע בסיומו של הליך זה. ה – סיכום מורם מהאמור עד כֹה, כי אני מורה על דחיית התביעה, לפי תקנה 43 של תקנות סדר הדין האזרחי, בשל מעשה בית דין, מלבד לגבי הסעד של תשלום דמי שימוש ראויים לתקופה שלאחר מתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (דהיינו, לאחר 11.6.2015).

לפיכך, אני מורה כי התביעה תידון בדיון מהיר וקובעת את ההוראות הבאות: התובעת תגיש כתב תביעה מותאם לסדר דין מהיר עד ליום 10.2.2023 (כתב התביעה יתייחס רק לסעד של דמי שימוש ראויים החל לאחר 11.6.2015).

אני קובעת את התביעה לשמיעה (הוכחות וסיכומים בעל פה) ליום 17.7.2023 שעה 14:00.

זאת, להבדיל מהחקיקה הדנה במקרים אחרים של מינוי בעל תפקיד המוסדרים בדין, כגון בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים, מפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, העוסקות בבעלי תפקיד בחברה, בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טירחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002, העוסקות במימוש דירה ממושכנת ובתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, העוסקות בשכר טירחת מנהל עיזבון.

כך, בסעיף 14 להסכם (נספח ט' לבקשה מס' 51) הוסכם כי: "ככל שלא יינתן היתר ו/או טופס 4 לבנין ולדירות תוך שנה וחודשיים ימונו עוה"ד יניב סולמי ועו"ד מאנדל ככונסי נכסים על זכויות גזיאל בבנין (עו"ד מאנדל ימונה ללא קבלת שכ"ט), ויהיו רשאים לממש את הדירה ו/או המחסנים.". באשר לחלוקת תשלום שכר הטירחה בין כל בעלי הזכויות בבניין – כאמור, לטענת נציגות הדיירים (המייצגת 22 בעלי דירות, מתוך 26 דירות בבניין) אין לחייבם בתשלום כספים לכונס ולבעלי המיקצוע, מאחר והם אינם צד לתביעה.

...

חמישית, גם עקרונות של עשיית עושר ולא במשפט מחייבים שלא לאפשר לצדדים, שייהנו באופן ישיר מתוצאות הליך הכינוס, פטור מנשיאה בעלויות אותו הליך ואני סבור, כי מדובר באינטרס משותף של כלל בעלי הזכויות במקרקעין ולא ניתן להשלים עם תוצאה לפיה כלל בעלי הזכויות יהנו מפעולת הכונס, מבלי שישאו בשכר הוגן בעדן וממילא, יתר הדיירים לא טענו כי מדובר בפעולות שלא היו הכרחיות (ראה: ה"פ (מחוזי ת"א) 17969-06-09 אפרתי מדפיס הרצליה בע"מ נ' אינבסטלום הולדינגס בע"מ (נבו 9.12.2018); ת.א. (שלום ת"א) 5793-93 אבי גביש כונס נכסים נ' רנטה יבלונסקה (נבו 21.12.2003)).

אולם, אני סבור כי ההליך הנוכחי אינו האכסניה המתאימה לדון בטענות מעין אלו שהועלו על ידי נציגות הדיירים נגד התובעים וטענות אלה שמורות להם.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: בקשה מס' 50 - ניתנות בזה הוראות בהתאם לסעיפים 23.1; 23.2; 23.3 בתשובת הכונס לתגובה ביחס לבקשה מס' 50.

ביום 11.12.2013 הגיש המשיב נגד מישפחת נור ג'ית ונגד עו"ד ג'אבר תביעה לתשלום שכר טירחה והוצאות בגין טיפולו בתביעת הנזיקין.

בתשובת מנהלת העיזבון לבקשת המשיב, נטען כי נפלה טעות באמירתו של עו"ד וייל בדיון מיום 21.8.214 לפיה הוא מחזיק ב-470,000 ש"ח מכספי מישפחת נור ג'ית. על פי הנטען, כאשר עו"ד וייל ציין כי הכספים האמורים מצויים בידו, הוא התבלבל בין התביעה שניהל בשם מישפחת נור ג'ית, לתביעה דומה שניהל עבור מישפחה אחרת – מישפחת מנאר ג'ית. עוד טענה מנהלת העיזבון כי בצו העיקול שהוצא על ידי הרשם נ' נחשון ביום 19.12.2013, לא צוינו עו"ד וייל ומנהלת העיזבון כמחזיקים, וכי לא ננקט על ידי המשיב הליך של אישור עיקול נגדם.

בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי לצורך הוכחת הטענה לפיה בהצהרת עו"ד וייל בדיון מיום 21.12.2014 נפלה טעות, היה על העיזבון להציג את הסכמי שכר הטירחה שנכרתו בינו לבין כל אחת מהמשפחות (מישפחת נור ג'ית ומשפחת מנאר ג'ית), וכן להציג את תדפיסי חשבונות הבנק המוכיחים כמה כסף הועבר לכל אחת מהמשפחות ומתי.

...

דעתי היא כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תגובתו של המשיב.

שנית, מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה אין להלכת גורדוניה כל השלכה לענייננו.

הנה כי כן, דין הבקשה להידחות.