תביעה לתשלום שכר טרחת אדריכלות נוף

התובע הינו אדריכל במקצועו וקבלן בנין תובע את הנתבעת, מועצה מקומית ירכא, בתביעה כספית לתשלום יתרת שכר טרחה המגיעה לו לטענתו בשל ביצוע עבודות תכנון אדריכלות קונסטורוקציה, חשמל אינסטלציה ואדריכלות נוף לגני ילדים.

כמו כן, עלות הפרויקט הגיעה לסך של 2,310,063 ₪ כאשר שכר הטירחה המוסכם הוא 6% בתוספת מע"מ. 6% מעלות הפרויקט הם 138,603 ₪ בניכוי הסך של 98,189 יוצא 40,414 ₪.

...

הנתבעת שילמה לו לטענתו סך של 98,189 ₪ לא כולל מע"מ מתוך הסך המגיע של 138,604 ₪ כאשר מגיעה יתרה בסכום ההפרש בסך של 40,415 ₪ לא כולל מע"מ. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה מאחר והחוזה שנחתם אינו עונה על הדרישה הצורנית של סעיף 193 לצוו המועצות המקומיות וליתר דיוק אינו נושא חתימת גזבר המועצה המקומית ירכא.

לאור זאת הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,414 ₪ בתוספת מע"מ בשיעור 15.5% שכן התשלום אמור להיות מבוצע היום.

לכן הנני מחליט כי על סכום זה יתוספו הפרישי הצמדה וריבית החל מיום 15.9.2001 המועד בו נערך חשבון סופי לגבי עלות הגנים וצורפו לתצהיר התובע.

בנוסף הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות ושכר טירחת עו"ד בסך של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לבאי כח הצדדים.

התובע טוען כי גם מכתב ההתראה שנשלח אל הנתבעת מטעם עורך דינו ביום 11.9.14 לא זכה להתייחסות כלשהיא מצידה ומשכך מבקש הוא כי אחייבה בתשלום שכר טירחת עורך הדין וההוצאות הנוספות שנגרמו לו כתוצאה מהגשת תביעה זו, בסך של 1,000 ש"ח במהלך עדותו בבית המשפט טען התובע כי הבין שמנהלי הנתבעת אינם מעוניינים לשלם לו תמורת עבודתו "בגלל העניינים שבינו לבין אחותם" והוסיף: "...גם בשיחה עם יורם בתחנה וגם עם גרושתי הם אמרו לי שאין להם רצון לשלם אז הפסקתי לעבוד, הייתי עובד בתחנה באחזקות, אמרתי להם שאני מפסיק לעבוד אצלם. אני חושב שכל העניין הזה הוא עניין של פרינציפ, עניין של לגרום לי להישבר מבחינת היתנהלות עסקית לפגוע בי והם פגעו בי" (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 10- 20).

· תכנית השקייה שהוכנה על ידי אדריכל נוף, אושרה על ידי עריית חיפה ביום 14.2.13 וכוללת: מחשב השקיה, צנורות, שלוחות טיפטוף, טבעות השקייה לעצים, ברזים מסוגים שונים, מסנן, ווסת לחץ, שסתום אויר ומד לחץ.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את עדויות התובע ומר שוחט ועיינתי בראיות שהוגשו לאחר הדיון, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

בבחינת שתי החשבוניות שסומנו על ידי ת/2 מצאתי כי החשבונית הראשונה הנושאת את התאריך 1.1.13- כחודש וחצי לפני אישורי העיריה לפרטים שהוכנו - הוצאה מטעם חברת "המשביר החקלאי בע"מ" עבור התובע, בגין רכישת אביזרי גינון שונים שחלקם הגדול הוחזר על ידו והוא זוכה בגין שווים בחשבונית השניה מיום 11.3.13, כך שבסה"כ הסתכמו הוצאותיו בגין אביזרי הגינון בכ- 4,000 ₪ לפני מע"מ. במצב דברים זה – בהעדר הזמנת עבודה כתובה ולאור חוסר ההתאמה בין סכומי החשבוניות שניתנו לתובע בגין רכישת הצמחים ואביזרי הגינון לבין הסכומים המופיעים בחשבונית שלטענתו הוצאה על ידו ביום 29.1.14 מחד, אך לנוכח הודאת הנתבעת בכך שהתובע ביצע עבורה עבודת גינון מסוימת ולאור קיום המפרטים שאושרו מאידך, אני מחליטה לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 15,000 ₪.

לכן, הנתבע חייב לשלם לתובע תשלום בגין ייזום, פיתוח ושינוי חלק מהמקרקעין, בשיעור מינימלי של 12% בתוספת מע"מ (1,531,200 ש"ח עבור חלקה 4 ו-682,080 עבור חלקה 477) והחזר הוצאות ליועצים, אדריכלים, מודדים, שמאים עורכי דין וכיוצא באלה בסך של 500,000 ש"ח (התובעים מציגים הסכמי שכר טירחה, חשבונית, דרישת תשלום ומסמכים נוספים), וסה"כ 2,713,280 ש"ח. לטענת התובעים, הנתבע הודה בחקירתו הנגדית כי התובע טיפל בשמו ועבורו בשינוי ייעוד המקרקעין, והתובעים מצביעים על סתירה בהקשר זה בין התצהירים שהגיש בתביעות השונות.

התובע הציג מכתב משנת 2005 לשמאי המקרקעין שאול לב, בנוגע לשכר טירחתו ביחס ל"עריכתם מחדש של טבלת ההקצאות ולוח האיזון כנובע מן הרביזיה התכנונית" וקבלה על סך 138,600 ש"ח מיום 23.12.2008; חשבונית מטעם אדריכלית נוף משנת 2008 על סך 34,650 ש"ח, אשר לא ברור מה טיבה, מלבד כך שניתנה בגין "נספח נופי לתב"ע בפ"ת"; פרוטוקול הוועדה המחוזית מיום 23.12.2007, אשר ממנו עולה כי התובע ובא כוחו, עו"ד איתן ארז, הישתתפו בישיבה והגישו היתנגדות (עמודים 290 ו-305 לנספח 53 לתצהיר התובע).

...

לצד זאת, על בסיס העדויות והראיות שהוצגו בפניי, הגעתי כאמור למסקנה כי גם בענייננו לא הוכח כי נכרת הסכם בעל פה בנוגע לתשלום דמי ייזום בין התובע לנתבע הסכם בעל פה לתשלום דמי ייזום.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה לתשלום דמי ייזום והחזר הוצאות.

התובעים ישלמו לנתבע, ביחד ולחוד, שכר טרחת עו"ד והוצאות בסכום כולל של 10,000 ש"ח. קבעתי את שכר הטרחה וההוצאות על הצד הנמוך משום שלאחר שמיעת הצדדים בתיק הגעתי למסקנה שיש לדחות את התביעה בעיקר משום כשל של התובעים לעמוד בנטל הנדרש להוכיח את תביעתם.

מונה מומחה, אדריכל הנוף יעקב אילון (להלן: המומחה), והוא מסר את קביעותיו.

המומחה הודיע על סרובו להתייצב כל עוד לא שולם מלוא שכר טירחתו, כפי שהוא סבור שהוא זכאי לו. המשיבים דרשו כי יתייצב והביעו עמדתם כי שכרו שולם לו במלואו.

זאת, שכן מן העבר האחד מובן שמוטב כי יעלה בידי המשיבים לזכות במעלית בהקדם האפשרי, גם אם הדבר כרוך בתשלום למומחה שאותו יוכלו לנסות לשוב ולקבל בהמשך, ומוטב גם למבקשים כי לא ימצאו עצמם עם צו בידם, המחייב הפקדת כספים משמעותית, וחושף אותם לתביעות של המשיבים ככל שהצו יפקע בתום ההליך.

...

דין הבקשה להתקבל, בנתון להפקדת בטוחות מתאימות.

ועוד נתון חשוב, היכול לבסס את הצו: לכאורה, אם ישלמו המשיבים למומחה את שכר טרחתו, ולו תחת מחאה, יוכלו להשיב את הליך בניית המעלית למסלולו.

נוכח כל האמור לעיל ניתן בזאת צו האוסר על המשיבים להמשיך בבניית המעלית מושא ההליך עד החלטה אחרת בהליך העיקרי.

ציפיית התובע לעידכון שכר טירחתו מעבר לקבוע בהסכם באה לידי ביטוי גם בכתבי התביעה שהוגשו, כאשר בתיקון התביעה כימעט הכפיל התובע את סכומה ושינה את בסיס החישוב בו ממחירון ההסכם למחירון 'דקל'.

לתמיכה באמור הפנה מר עוזיאל לישיבה שהתקיימה ביום 21.10.2013 עם חלק מהמתכננים, ובהם ההידרולוג ואדריכל הנוף אך לא התובע עצמו, שם עלתה הצעת תיכנון נוספת שבמסגרתה יהיו גשרים איריים במקום גשרים עיליים וסוכם שיש לעדכן את התיכנון והגבהים לחלופה זו (נספח 7 לראיות הרשות, וכן עמ' 65 ש33-36 בפרוטוקול).

השלב חלק יחסי/חלק מאושר התשלום תיכנון מוקדם 15%/15% 24,295 ₪ תכניות סופיות 10%/10% 16,197 ₪ תכניות הגשה עקרוניות וטפול באישורן 5%/5% 8,099 ₪ חישוב יציבות המבנה 17%/17% 27,535 ₪ תכניות עבודה כוללות 25%/12.5% 20,246 ₪ מיפרט וכתב כמויות 8%/4% 6,479 ₪ פקוח עליון 15%/0% 0 ₪ קבלת המבנה ואישורו 5%/0% 0 ₪ סה"כ למבנה 1 לפי מדד 1/2011 102,851 ₪ מבנה 2 - 677,717 ₪ * 25% הנחה * 50% ביצוע * 5.338% שכר טירחה = 13,567 ₪.

...

במצב דברים זה לא היה מקום להיעתר לבקשה לצירוף מאוחר של מסמך עלום שלא באמצעות עורכו ובאופן בו נעשה הדבר.

הוצאות ענייננו בהליך ארוך ויקר שנוהל על בסיס רצונו של התובע לקבל תשלום מעבר להסכם מפורט עליו חתם עם הרשות ובניגוד לו. בית המשפט העליון הביע לא אחת את דעתו על ניהול הליכים כגון דא וכפי שפסק כב' השופט א' שטיין לאחרונה (ע"א 6652/19 אקספו ניהול בע"מ נ' שהם שמיר השקעות ופיננסים בע"מ, 12.06.2022)‏‏: "סבורני כי בתי המשפט חייבים לדחות סיפורים כאלה בשתי ידיים ולהיצמד לדל"ת אמותיו של חוזה עסקי שתנאיו נכתבו בלשון ברורה. החלטה כאמור תהא נכונה ברוב-רובם של המקרים, והיא אף תביא לחיסכון משמעותי בזמן שיפוטי יקר ובעלויות התדיינות נוספות. באשר לאותו בעל דין נדיר ומיוחד שבפיו סיפור אמת המנוגד להוראותיו הכתובות של החוזה המסחרי שעשה – בעל דין כזה יכול להלין רק על עצמו. זאת מאחר לאיש אין – ולא ראוי שתהא – יכולת להטיל על בתי המשפט, ועל החברה בכללותה, עלויות התדיינות מיותרות בתכלית על ידי כתיבת הסכמים שאינם תואמים את המוסכם. במונחים כלכליים, הסכמים כאלה הם בגדר החצנה שלילית, שאותה אין כל סיבה לעודד או להרשות. היצמדות לתנאיו הברורים של חוזה עסקי כתוב מונעת החצנה מיותרת זו, וטוב שכך". לאור סכום התביעה ואופן ניהול ההליך יישא התובע בהוצאות הרשות בסך 50,000 ₪.

סוף דבר ענייננו בתביעה כספית במסגרתה דרש התובע לקבל מהרשות שכר טרחה בגין עבודתו בסכום העולה עשרות מונים על שכר הטרחה שנקבע בהסכם החתום בין הצדדים.