תביעה לתשלום שכר טרחה בגין ייצוג בהליך בוררות

ביום 15.6.2016 הגיש עו"ד אלון תביעה ע"ס 45,869 ₪ במסגרת ת"א 33081-06-16 (להלן: "תביעת עו"ד אלון") לתשלום יתרת שכר טירחתו בגין ייצוגו את גב' יפרח בהליכים השונים, אשר לטענתו לא שולמו לו. ביום 27.4.2017, ובטרם הוגש כתב הגנה מטעמה במסגרת תביעת עו"ד אלון, הגישה גב' יפרח תביעה נפרדת, ע"ס 80,000 ₪, במסגרת ת"א 44853-04-17 (להלן: "תביעת גב' יפרח") במסגרתה היא עותרת לפיצויה בגין נזקים שנגרמו לה בשל ייצוגו הרשלני (כפי שנטען) של עו"ד אלון.

במסגרת הסכם שכר הטירחה הוסכם כי ישולם לעו"ד אלון סך של 2,000 ₪ בצרוף מע"מ בגין הכנת התביעה; בנוסף ישולמו לעו"ד אלון 20% + מע"מ "מכל סכום שיתקבל, הן בפס"ד והן בהסכם פשרה ו/או גישור, בוררות וכיוב'" כאשר מוסכם כי שכר הטירחה אינו כולל אגרות, הוצאות, צלום, נסיעות וכיוצא בזה הוצאות אשר ישולמו על ידי הלקוח מיד עם דרישה (סעיף 1 ב להסכם שכר הטירחה).

...

כפי שנפסק בעניין יכין חקל, במקרה כזה, יש ללכת בהתאם לכלל המצוי בסעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 הקובע כי: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". כפי שנפסק בעניין יכין חקל: "הצורך באומדן השכר הראוי– חלף שכר מוסכם – עשוי להתעורר במקרים שונים (ראו ג' קלינג אתיקה בעריכת דין [7], בעמ' 270), ובכלל זה המקרה נושא ענייננו, אשר בו לא סוכם כלל שיעור שכר הטרחה ... הנה אפוא, ברגיל, היעדרו של הסכם שכר טרחה אין בו משום אות וסימן לכך שהשירות ניתן חינם. אדרבה, רואים בצדדים כאילו הסכימו ביניהם שבתמורה לשירות יקבל עורך-הדין את השכר הראוי (ע"א 180/71 לביא נ' קצין התגמולים [2]), והוא כשהנסיבות אינן מצביעות על מסקנה אחרת (ראו עוד ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין בע"מ נ' עו"ד רוזן [3], בעמ' 342)...". (שם בפסקה 9, ההדגשה אינה במקור-ר"א).

סיכום לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי דין תביעת גב' יפרח להידחות ודין תביעת עו"ד אלון להתקבל בחלקה, בכל הנוגע לתשלום יתרת שכר טרחתו בהליך הפלילי של בנם של יפרח, בהליך תביעת העבודה ולתשלום יתרת האגרה ששולמה על ידו בקשר עם תביעת העבודה.

יחד עם זאת, מצאנו במקורותינו מקרא מפורש המורה "ודל לא תהדר בריבו" (שמות כג' ג').

הליך זה אינו נוגע לשאלות הנוגעות לשכר הטירחה הכולל בסך 1,500,000 ₪ ולתמורה הכוללת שסיפק התובע ולטיבה בהתאם להסכמי שכר הטירחה, שהרי כאמור, התובע לא תיקן את כתב התביעה, והתביעה נוגעת לארבעת השיקים המסוימים בלבד.

התובע מיפרט באריכות את התיקים בהם ייצג את גיא ואת החברה ואת החובות בגינם (סעיפים 17-26 לתצהיר עדות ראשית תובע): ייצוג בבוררות קונדור-פויניקס, ייצוג בתיק הוצל"פ 515149-07-17, ייצוג בתיק הכנוס הראשון שהגישה וולתסטון בתיק 18011-08-18, ייצוג בתיק אורן שוראקי 64536-11-17, ייצוג בתיק איזיק וחיה קורץ בתיק 27307-06-18, ייצוג בתביעה למימוש ערבות אישית שהגישה וולתסטון בתיק 5781-11-18, ייצוג בתיק הכנוס הראשון שהגישה וולתסטון בתיק 47642-11-18.

בשים לב להסכמי הטירחה שהוגשו בתיק, לרבות הסכם שכר הטירחה מיום 03.12.2018 עליו חתומים שני הנתבעים, ברי כי השיקים שהוגשו לבצוע, המשוכים מחשבון הבנק המשותף של הנתבעים, נמשכו לטובת התובע לצורך תשלום חלק משכר הטירחה בגין העבודה המשפטית שביצע לטובת גיא והחברה שבבעלותו וייצוגם בתביעה למימוש ערבות אישית שהגישה וולתסטון בתיק 5781-11-18 ובתיק הכנוס הראשון שהגישה וולתסטון בתיק 47642-11-18, לכן יש לבצעם.

...

בשים לב לכל האמור לעיל, דומה כי בקשתו של התובע להחליף את השיקים הדחויים על מנת להבטיח את שכר טרחתו בגין העבודה המשפטית שביצע לטובת גיא ולטובת פויניקס, הינה סבירה.

טענת כישלון תמורה חלקי נדחית מול עקרון סחירותו של השטר, אך אינה מתבטלת ויכולה להיטען בהליך נפרד, ראה ע"א 192/63 כדורי נ' הלר פ"ד יח (1) 144,163.

לאור האמור לעיל דוחה טענות הנתבעים בעניין זה. סוף דבר בשים לב לאמור לעיל, מקבל התביעה ומורה על דחיית ההתנגדות.

דרישה נוספת לתשלום שכר-טירחה, מקורה בייצוג בגין תביעה לניזקי גוף, במסגרתה, המבקשת טענה שהושקעו כ – 55 שעות עבודה, לכל הפחות (להלן: "תביעת הנזיקין"; ראו סעיף 4 לפסק הבורר).

לאחר שהוגש כתב התביעה, הודיע המשיב שמתנהל בעיניינו הליך פש"ר, ולכן יש לבקש את רשות בית המשפט, לשם המשך הליך הבוררות.

בנוסף, מתוך פרוטוקול דיון ההוכחות אפשר להבין, שלמעשה, המשיב מודה שצריך לשלם למבקשת את שכר הטירחה.

...

יש לציין לסיכום, מרבית טענות המשיב, הן במהותן טענות שיש בפיו של מערער, ואשר מקומן אינו במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות (ראו והשוו - רע"א 3268/09 אורן נ' רבינסקי (17.8.2009)‏‏, כבוד השופט י' דנציגר, פסקאות 26-24).

כפי שהובא לעיל, טענת הכפייה לא הוכחה; מעבר לצורך - לא נפל פגם בפסק-הבורר; הבורר שמע את טענות הצדדים, הוגשו בפניו מסמכים, וכפי שטענה המבקשת והדבר לא נסתר על-ידי המשיב – הבורר נעתר להגשת מסמכים נוספים מטעם המשיב; הוגשו סיכומים, ניתן פסק-מנומק, המתייחס לטענות הצדדים, לרבות בעניין ההוצאות, והדברים מצאו ביטויים במסגרת פסק הבוררות שיצא תחת ידו.

גם אם פסק הבורר ניתן תוך זמן קצר – אין בכך פגם; סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הנני להורות על אישור פסק-הבוררות, כמבוקש.

מכאן תובענה זו. טענות התובעת בכתב התביעה דכאן, טענה התובעת כי מדובר בתובענה לתשלום שכר טירחה בגין ייצוג הנתבע בתיק משפטי, כאמור.

לטענת התובעת, בשל סרוב הנתבע לשאת בשכר הטירחה, היא הגישה תביעה לבורר, אותו הנתבע לא ביצע ואף הגיש בקשה לביטולו.

הנתבע לא הביא כל מיסמך שיצביע על כך שהוא ממשיך לנהל את התביעה האזרחית, וטרם סיים אותה; הנתבע סרב להביא כל ראיה אשר תצביע על הסדר אחר מול הנתבעת דשם אשר ישלול את יסודות הפסק המוסכם כאן; והנתבע סרב לענות בתוקף על השאלה האם "סיים את ההליך". בהנתן שלתובעת אין נגישות למידע זה, הרי שסירובו של הנתבע למסור את המידע (חובה שאף מעוגנת בפסק המוסכם), כמוה כאי-הבאת עד מטעם הנתבע, כאשר לנתבע "שליטה" ממשית על כך. משכך, יש לזקוף לחובת הנתבע נסיבות אלה, ולקבוע כי התובעת הוכיחה את הנסיבה השנייה בפסק המוסכם: קבלת התשלום על ידי הנתבע ("סיום ההליך" האזרחי בו תבע).

...

סיכום התביעה מתקבלת אפוא.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 23,166 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הוצאותיה בסכום של 415 ₪ (אגרת משפט בה חויבה התובעת עד כה), וכן שכ"ט עו"ד התובעת בסכום של 4,065 ₪ (סכום זה כולל מס ערך מוסף).

לחילופין, ונוכח עמדת המפרקת הזמנית, הציעו המשיבים כי הטענות בשם החברות כתובעות שכנגד ייטענו באמצעותם כתובעים שכנגד, כבעלי מניות הרוב ואלה ש"נושאים בנטל" מזה זמן רב. ביום 7.6.2023 היתקיים דיון בבקשה למתן הוראות וגם במסגרתו עמדה הנאמנת על המורכבות שבייצוג החברות על ידה במסגרת הליך הבוררות וכדבריה כפי שהם משתקפים בפרוטוקול הדיון: "שתי הקבוצות כופים עלי כבעלת תפקיד טענות שעוד לא בדקתי וביררתי ואומרים לי שאתחיל לידון בהן. אני לא רוצה לנהל את זה בהליך הבוררות, אלא בפני המותב. אין לי קופה, אלי אפשרות לקחת רו"ח ולבדוק את הטענות, מי ישלם את שכר הבורר אם יפסקו הוצאות? אני לא ביררתי עדיין את הטענות ולכן אינני יכולה להצטרף לאף צד...". במסגרת ההחלטה שהתקבלה בהמשך לדיון הסמיך בית המשפט את הנאמנת לייצג את החברה בהליך הבוררות, "זאת בכפוף להסדרת שכר טירחתה והוצאות ניהול ההליך". כן נקבע כי בעלת התפקיד תגיש הצעה בעיניין שכר הטירחה המבוקש והוצאות ניהול ההליך, כי הצדדים יהיו רשאים להגיב להצעה, וכי ככל שלא תבוא הסתייגות או היתנגדות להצעת בעלת התפקיד, יישאו הצדדים בחלקים שוים בעלות זו ויידרשו להפקיד את הכספים בפועל בידיה של בעלת התפקיד.

גם דין טענת המשיבים לפיה שכר טירחת הנאמנת בגין הייצוג בהליך הבוררות הוגבל לתקרה של 120 שעות ולא ניתנה על ידם הסכמה לתשלום שכר מעבר לכך, להדחות.

...

דין ניסיונם של המשיבים לקשור בין ההחלטה מיום 20.4.2023, במסגרתה נקבע כי ככל ובסופו של יום יינתן צו פירוק קבוע ייקבע שכר טרחת הנאמן בהתאם להוראות התקנות וישולם מתוך נכסי החברה, לבין פסיקת שכר טרחתה של הנאמנת, בשלב מאוחר יותר של ההליך, עבור ייצוג החברות בהליך הבוררות - להידחות.

גם דין טענת המשיבים לפיה שכר טרחת הנאמנת בגין הייצוג בהליך הבוררות הוגבל לתקרה של 120 שעות ולא ניתנה על ידם הסכמה לתשלום שכר מעבר לכך, להידחות.

במסגרת החלטה מיום 19.6.2023 נקבע כי "בהמשך להחלטות מיום 7.6.2023 ומיום 13.6.2023, משהביעו המבקשים...הסכמתם לשכר טרחתה של המפרקת הזמנית...ומשלא הוגשה הסתייגות מצד המשיבים, אני מאשרת את התנאים המפורטים בבקשת המפרקת הזמנית מיום 13.6.2023". תנאים אלה, כעולה מהאמור לעיל, כוללים לא רק את גובה השכר השעתי ואת מגבלת השעות אלא גם את האפשרות כי תידרשנה שעות טיפול נוספות בהתאם להתקדמות ההליך והמחלוקת ואפשרות בעלת התפקיד לעתור, במידת הצורך וככל שיידרש אל בית המשפט בבקשה להגדלת מכסת השעות.